מלחמת חרבות ברזל מציבה אתגרים קשים לחקלאות הישראלית, ועל כך נכתב פה לא פעם. המחסור בידיים עובדות, שטחי חקלאות מופקרים בדרום ובצפון, ולאחרונה נוספה גם עננת האיום בהפסקת שיתופי הפעולה וחילופי המידע בין מוסדות אקדמיים ישראליים למוסדות מקבילים ומובילים בעולם. בין היתר גם בנושאים המקדמים חקלאות ותזונה. הנזק בתחום זה עלול להיות משמעותי, כי לישראל מוניטין עולמי כמובילה במחקר ובטכנולוגיות חקלאיות חדשניות ופורצות דרך בתחומים שונים כמו השקיה, הגנת הצומח ופיתוח זנים חדשים של פירות וירקות.
תשכחו מכל מה שידעתם עד היום: חשבתם שגלידה משמינה? אז חשבתם | ד"ר מאיה רוזמן
דרושה אבחנה: מה גורם לטיקים בפנים? I פרופ' רפי קרסו
בתחילת החודש נערך כנס של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה הצעירה. הכנס עסק בהישגי המחקר החקלאי בישראל, בחדשנות בארץ ובביטחון תזונתי. אחת ההרצאות המרתקות הייתה של ד"ר רן חובב ממנהל המחקר החקלאי - מכון וולקני. חובב הציג טיפול חדשני באלרגיה לבוטנים.
מערכת החיסון נכנסת לפעולה
אלרגיה מתרחשת כאשר מערכת החיסון שלנו אינה מבחינה בין “עמית" ל"יריב", ומתייחסת לרכיב מזון מסוים בטעות כאל גורם מזיק הפוגע בגוף, ובתגובה מייצרת נוגדנים (אימונוגלובולינים). אלרגיות בדרך כלל מתחילות בשלבי החיים המוקדמים, בגילי שנה־שנתיים, אך יכולות להופיע גם בכל גיל מאוחר יותר.
בדרך כלל הילדים מתגברים על האלרגיות לחלב ולביצים עד גיל 3 (15%־10% מהאלרגיים כתינוקות יהיו אלרגיים גם כמבוגרים). לעומת זאת, אלרגיות לדגים, לאגוזים ולבוטנים לרוב אינן חולפות.
החשיפה הראשונה לאלרגן גורמת לרוב לתגובה קלה, ויש שהתגובה אף אינה מורגשת. בפעם השנייה, התגובה לאותו אלרגן חריפה יותר, כיוון שהגוף “תייג" את האלרגן כיריב, והוא מוכן להתקפה. התגובה יכולה להתבטא באופנים שונים - מפריחה ואודם בעור בדרגות שונות ועד שוק אנפילקטי (תגובה מהירה לאלרגן שבמקרים קיצוניים וללא טיפול עלולה לגרום למוות).
שכיחות האלרגיה למזונות הולכת וגדלה בעולם. וההערכה היא שכ־8% מהאנשים בעלי אלרגיה מסוימת למזון, כך שהצורך במציאת פתרונות עולה.
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ברמת המודעות לסכנות האלרגיה ולאוכלוסיית האלרגיים. על האריזות של מוצרי המזון פירוט נרחב, במסעדות יש מודעות גוברת וגדלה (במיוחד לאחר כמה מקרים שהובילו אף למוות בשנים האחרונות), וכך גם במוסדות החינוך, ובפרט בחינוך היסודי. ההורים מתבקשים להימנע מלהביא מוצרי מזון היכולים לסכן את הילדים האלרגיים בבית הספר.
אתגר האלרגיה לבוטנים
קיימות שתי גישות שונות להימנע מסימפטומים של אלרגיה. הראשונה, שאותה הזכרנו, היא הימנעות מוחלטת מצריכת האלרגן ויצירת סביבה סטרילית. לחלופין - פיתוח זנים היפואלרגניים.
הגישה השנייה היא פיתוח סבילות לאלרגן בעזרת חשיפה הדרגתית לאלרגן בבליעה או בהזרקה, במטרה לאמן את מערכת החיסון של הילד עם האלרגיה, וכך לתת לו מנות שהולכות וגדלות עד שהמערכת "לומדת" ומסתגלת לאלרגן במטרה לצמצם למינימום את ההתקפות.
מתוך מגוון רכיבי המזון האלרגניים ההתמודדות עם אלרגיה לבוטנים (כמו יתר האגוזים) מאתגרת במיוחד, שכן מעבר לעובדה שהשכיחות גבוהה, ושהאלרגיה אינה חולפת עם הגיל, הם מצויים במזונות מתועשים רבים.
לדברי ד"ר חובב, בשונה מאלרגיה לחלב, שבה ניתן לטפל על ידי פיתוח סבילות לאלרגן, אין כיום פתרון לבעיה חמורה זו של אלרגיה לבוטנים. טיפול באמצעות בליעה של כמויות קטנות של בוטנים נחשב למקובל, אולם גם טיפול זה איננו מספק, מכיוון שהוא מלווה בהתפרצויות קשות המשפיעות על איכות החיים של המטופלים. בנוסף, הטיפולים הניסיוניים אינם גורמים להחלמה, אלא רק למצב שבו ניתן להיחשף לכמויות מוגבלות של האלרגן באופן זמני בלי לסכן חיים. מערכת החיסון של תינוקות ופעוטות עד גיל 4 גמישה וניתן להשפיע עליה בצורה טובה, ולכן לדברי ד"ר חובב היה צורך לחפש פתרון שמותאם גם לקטנטנים.
הקשר של החלבון לאלרגיה
לצורך המחקר חבר חובב לד"ר מונה כידון, מנהלת מרפאת אלרגיה בבית החולים ספרא לילדים. כידון, שהיא בעלת שם עולמי בטיפול באלרגיה, פיתחה תוכנית מובנית לפיתוח סבילות נגד אלרגיה לחלב פרה, הכוללת חשיפה הדרגתית לחלב מבושל ומחומם.
כמו בכל אלרגיה, המרכיב החלבוני הוא זה שמתחיל את התגובה האלרגית. לדברי ד"ר חובב, האתגר גדול במיוחד, כיוון שבוטנים מכילים 13 סוגים שונים של חלבונים, ולא חלבון אחד מסוים. אנשים שונים באוכלוסייה רגישים לחלבונים שונים.
על סמך מחקרים קודמים, ניסו חובב וכידון לעבוד עם בוטן צעיר, כיוון שכמות החלבונים בתאים שלו נמוכה יותר. שימוש בבוטן צעיר כמות שהוא לא הראה תוצאה טובה יותר משימוש בבוטן רגיל, אך בוטן צעיר שעבר בישול היה פחות אלרגני מבוטן רגיל.
הבוטנים הצעירים נקטפו משדות הנגב המערבי, עברו ייבוש והקפאה בצורת אבקה. באבקה נעשה שימוש במטבח בבית בבישול ובאפייה במגוון מתכונים, כשבכל פעם מעלים את מינון האבקה במאכלים - כך שהילדים נחשפו לבוטנים בצורה בטוחה לאורך תקופת הטיפול.
במחקר השתתפו 33 ילדים ובני נוער בני שנה עד 18. 18 מהמשתתפים היו בני פחות מ־4 שנים. נבנה פרוטוקול שכולל חשיפה הדרגתית באמצעות עוגייה. בתחילה - לבוטן צעיר מבושל ומטוגן, בהמשך לבוטן צעיר מבושל ולבסוף אכילה של בוטנים רגילים. בסוף התהליך נסיינים רבים אף הצליחו לאכול את חטיף הבוטנים הפופולרי במבה. תוצאות הטיפול היו טובות. תופעות הלוואי היו מינוריות. ההיענות הייתה טובה - 32 ילדים המשיכו עד סוף המחקר.
לדברי ד"ר חובב, המחקר אומנם קטן בהיקפו, ולא הייתה בו קבוצת ביקורת (פלסבו), אך הפוטנציאל בו עצום. תוצאות המחקר, אומר חובב, פותחות תחום חדש לטיפול באלרגיה למוצרי מזון נוספים, כמו סויה, קשיו ואגוזי מלך.
יש לקוות שהמחקר הישראלי יצליח להביא לייצור תרופה שתהיה בהישג יד ותסייע לאוכלוסיית האלרגיים לבוטנים.
