כאב הוא חלק בלתי נמנע מפציעות בכלל ופציעות ספורט בפרט. מצד אחד הוא מאותת לנו שמשהו "לא בסדר" בגוף, ומצד שני הוא יכול להוות מכשול בדרך לחזרה לפעילות.
כאב הוא תחושה שמועברת דרך קצות עצבים במקומות שונים בגוף לעמוד השדרה ולאחר מכן למוח. התחושה הזו נוצרת כתגובה לגירוי, כמו טמפרטורה, נזק רקמתי ועוד, ומטרתו להעביר מסר שיש חלק בגוף שקורה בו משהו לא תקין. זאת כדי לעורר תגובה של הגנה על אותו אזור. למשל מגע עם כף היד במשטח חם, גורם לכאב ועקב כך להרחקת היד במהירות ממקור החום.
כשמדובר על פציעת ספורט, כאב בדרך כלל מרמז על נזק לרקמות, כמו בפריקת כתף או קרע מניסקוס. הכאב באזור הפגיעה גורם לנו להפסיק את הפעילות שעשינו, כדי להימנע מנזק נוסף לאותה רקמה. למשל - כדורגלן שקורע רצועה צולבת קדמית, ברוב הגדול של המקרים לא מסוגל לשוב לשחק מיד לאחר הפציעה. הרצועה הצולבת שומרת על הברך יציבה ומכיוון שנקרעה, הברך לא יציבה. אם הספורטאי ימשיך במשחק הכדורגל, הוא יכול לגרום לנזק למבנים נוספים בברך.
בשלב מסוים, הכאב הופך מגורם "מתריע" לגורם מפריע. המטופל מפחד מהכאב או שעדיין מרגיש אותו ולכן נמנע מלהניע את האיבר הפגוע, אינו מעביר אליו משקל. במצב זה השיקום והחזרה לספורט מתעכבים. טווח התנועה באזור הפגיעה פוחת, הנפיחות המקומית נותרת סטטית ויכולת הגפה להתאושש ולחזור לתפקוד מהר יותר יורדת. ברגע זה הכאב מפריע למטופל לחזור לתפקוד.
אי לכך, יש חשיבות גדולה לטפל בכאב שמתלווה לפציעה כמה שיותר מוקדם. השליטה בכאב גורמת לנו להרגיש טוב יותר, לסבול פחות. הטיפול מאפשר להניע את הגפה ולשאת עליה משקל, כך שנוכל לחזור לתפקוד ולפעולות היומיומיות מהר יותר ונרגיש פחות מוגבלים סביב פציעת הספורט. בנוסף, הגבלת תנועה במפרקים מסוימים עלולה לגרום לתופעות לא רצויות. כמו הצטלקות ואובדן תנועה במפרק, ירידה בצפיפות העצם ועוד. למשל- מרפק שעבר חבלה ולא ינוע לפרק זמן של מספר שבועות, יכול לאבד חלק מטווח התנועה שלו. טיפול נגד כאבים מאפשר הנעה מוקדמת של המפרק ולכן גם שמירה על התפקוד שלו.
טיפול נגד כאבים צריך להיות מותאם לאופי הכאב, התדירות שלו, עוצמתו ועוד גורמים רבים נוספים. על כן, יש לטפל בכאב לפי רמתו. בדרך כלל מאבחנים את רמת הכאב על סרגל מאפס עד עשר. 0 מסמל שאין כאב ו- 10 הוא כאב בלתי נסבל, כמו למשל כאבים בזמן לידה ללא אפידורל או חתך מסכין ללא הרדמה. בכאב קל-בינוני, כדאי להשתמש במשככי כאב המבוססים על שילוב של מספר חומרים פעילים כדוגמת פראצטמול, קודאין וקפאין (למשל - רוקסט, רוקסט פלוס). בכאבים קשים, ניתן להשתמש בתרופות ממשפחת האופייאטים שהינן תרופות מאוד יעילות לטיפול בכאב חזק.
בפציעות ספורט יש במקרים רבים גם נפיחות ברקמות סביב אזור הפגיעה. למשל בקרע ברצועה הצולבת - הברך תתנפח לאחר החבלה, בפריקת עצם הבריח - נראה נפיחות בקצה עצם הבריח. הנפיחות הזאת היא בעצם דלקת שמהווה תגובה לפגיעה ברקמה באזור החבלה. יש שני סוגי דלקות בגוף - סוג ראשון הינו דלקת זיהומית שנגרמת ממחולל זיהומי כלשהו כנגיף או חיידק, לדוגמא דלקת ריאות או דלקת גרון. הסוג השני של דלקת הוא דלקת לא זיהומית, כמו למשל דלקת פרקים או דלקת שנגרמת כתוצאה מפציעה. דלקת מהסוג השני יוצרת נפיחות וכאב מוגברים באזור הפציעה. את הכאב והנפיחות ניתן להוריד בעזרת טיפול בתרופות נוגדות דלקת כמו למשל אתודולק (כגון אתופן ומקביליו), תרופה ותיקה ויעילה ולה מספר מינונים המאפשרים לרופא גמישות בטיפול והתאמה לכל מטופל ומטופל. תרופות נוגדות הדלקת עובדות בשני מישורים - הפחתת דלקת ונפיחות והורדת כאב. לכן, בטיפול בפציעות ספורט למיניהן בכתף, בירך, בברך ובאזורים אחרים בגוף, נשתמש רבות בקבוצת התרופות הזאת.
לסיכום, תחושת הכאב לאחר פציעות ספורט מוכרת לספורטאים בכל הרמות. זהו תהליך נורמלי בגוף שמודיע לנו על נזק באיבר כלשהו. בשלב מסוים הכאב הופך לגורם מפריע ומונע התחלת שיקום וחזרה מהירה לתפקוד. לכן יש חשיבות גדולה בטיפול בכאב לאחר פציעת ספורט. הטיפול צריך להיות מותאם בין השאר לסוג הכאב, רמתו ולתופעות נוספות שלעיתים מצטרפות לכאב כגון נפיחות ודלקת מקומית. חשוב להתייעץ עם רופא מומחה בפציעות ספורט לטיפול יעיל בפגיעה ובכאב שמלווה אותה.
הכותב הוא מנתח אורתופד מומחה בברך וכתף, רופא בכיר יחידת ספורט מרכז רפואי רבין ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.