מלחמת חרבות ברזל ממשיכה ליטול מחיר כבד גם במצב הרגשי של הישראלים: מחקר המשך של אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית תל-חי מצא ירידה תלולה במדד החוסן הלאומי התקווה והלכידות החברתית, המבטאת לדברי החוקרים אכזבה מהתנהלות המלחמה. המומחים מתריעים כי המשך הירידה במדד עשויה להוביל למשבר חסר תקדים של הציבור הישראלי ביחס למדינה, הקטנת רוח ההתנדבות למילואים ולשירות בצה"ל וצניחה ברצון למעורבות בקידומה של המדינה. המחקר יוצג מחר (ד') בוועידה השנתית של אוניברסיטת תל אביב – עתיד ישראל.
"מדובר בתמרור אזהרה שצריך להדאיג את רשויות המדינה" אומרים החוקרים, "ללא התייחסות לצרכי וציפיות האוכלוסיה בישראל, ה'אשראי' והתמיכה שניתנים על ידי הציבור לגורמי השלטון במדינה להמשיך ולנהל את המאבק פוחתים במידה משמעותית.
המחקר בוצע ע"י צוות החוקרים: פרופ' שאול קמחי ופרופ' ברוריה עדיני, מהחוג לניהול מצבי אסון וחירום באוניברסיטת תל אביב ופרופ' יוחנן אשל וד"ר הדס מרציאנו מהמכללה האקדמית תל-חי. המדידה הראשונה בוצעה זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, המדידה השנייה בוצעה כחודש וחצי לאחר מכן. המדידה השלישית בוצעה בחודש ינואר 24 והמדידה הרביעית בחודש אפריל 24, זמן קצר לאחר המתקפה מאיראן.
ממצאי המחקר הראו שכי תוך חצי שנה החוסן הלאומי של ישראל ירד בצורה חדה בסולם של אחד עד חמש - מ- 4.1 במדידה הראשונה ל-4.05 במדידה השנייה, 3.86 במדידה השלישית ו- 3.75 במדידה הרביעית (מדד בסולם 1-6). מנגד החוסן האישי דווקא עלה לאורך ששת החודשים מאז פרוץ המלחמה מ- 3.65 במדידה הראשונה ל- 3.69 במדידה הרביעית .
באשר למדדי התמודדות חיוביים: מדד המורל עלה בצורה מובהקת מ- 2.78 במדידה הראשונה ל- 3.46 במדידה הרביעית. אך מנגד מדד התקווה ירד משמעותית מ- 3.74 במדידה הראשונה ל- 3.64 במדידה הרביעית.
גם באשר לממדי ההתמודדות השליליים ניכר כי לאורך התקופה חלה ירידה בתחושת הסכנה (מ-2.77 במדידה הראשונה ל- 2.57 במדידה הרביעית), ובתסמיני הדחק (מ-2.69 במדידה הראשונה ל- 2.26 במדידה הרביעית).
החוקרים בדקו גם את רמת הלכידות החברתית בישראל, ובדומה לתחושה שכולנו חשים ברחוב, גם הממצאים מצביעים על התרופפות של הלכידות החברתית וצניחה מ- 3.95 במדידה הראשונה ל- 2.93 במדידה הרביעית.
"מצב המלחמה ומחיריה, 120 החטופים שעדיין בשבי החמאס והאכזבה מההישגים עד כה יכולים להסביר את הירידה המשמעותית בחוסן הלאומי" סיכמו החוקרים, "מנגד העלייה במורל והירידה בתסמיני הדחק נובעים ככל הנראה מהתרגלות כלשהי למצב החדש. החשש הוא שהמשך הירידה של רמות החוסן עלול להתבטא בכך שהמרקם החברתי, תחושת האחדות והלכידות החברתית יפגעו. על מנת לאפשר לחברה הישראלית להתמודד עם הקשיים והאתגרים שעדיין עומדים בפנינו, על החברה ומוסדות המדינה לפעול לחיזוק הערבות ההדדית, הדגשת המכנה המשותף של כולנו והסולידריות בין כל חלקי העם".