בעוד מאה עשרים חטופים עדיין נמקים בשבי, מצבם הרפואי הנפשי והכלכלי של בני משפחותיהם מידרדר אף הוא: ועדת הבריאות של הכנסת קיימה דיון נוסף על מצבם הרפואי של בני משפחות החטופים, בו נחשף מחקר חדש המגלה כי הם מצויים בטראומה נפשית, קשיים ביחסים במשפחה ופגיעה כלכלית חמורה.
ד"ר עינת יהנה, ראש תחום שיקום במטה משפחות החטופים, הציגה מחקר בו לקחו חלק 10 נשים ושמונה גברים. מהמחקר עלה כי בני משפחות החטופים, חלקם ניצלו מהטבח בעצמם, סובלים מתסמיני פוסט טראומה, מקשיים קוגניטיביים, פגיעה ביחסים במשפחה והידרדרות כלכלית. החוקרים קבעו כי "נוכח הימצאות המשפחות במצב של סטרס טראומטי המאופיין בעמימות, חוסר אונים ואימה לצד המאבק להשבה, צפויה מגפה של פסיכופתולוגיה נפשית ומחלות כרוניות בקרב המשפחות, שתהיה מורגשת ביתר שאת גם לאחר החזרה מהשבי".
אלפי עובדים בלי פרנסה מחודש אפריל: הקריסה הכלכלית של יישובי הצפון
"הייתי מוכנה למות": סיפור הבריחה הבלתי ייאמן מצפון קוריאה
קובי בן עמי, אח של אוהד בן עמי שנחטף מקיבוץ בארי, סיפר על מצבה המידרדר של אימו: "היא בת 78 חולת דיאליזה שלפני חודש עקב כל המצב השתילו לה קוצב לב ומצבה מידרדר מיום ליום. אנחנו עוברים התעללות נפשית במשך תשעה חודשים. אנחנו לא זקוקים לרחמים או לצל"ש, רק שהמדינה תעשה מה שצריך לעשות כדי להחזיר אותם הביתה ושידעו לתת את המענה המתאים שיקל עלינו במעט את ההתמודדות המטורפת הזאת שאנחנו נמצאים בה".
מספר בני משפחה ממעגלים ראשון ושני העידו בוועדה כי לא קיבלו כל פנייה יזומה מקופות החולים, או שקיבלו פנייה אחת בלבד. אסתר בוכשטב, גננת במקצועה ואימו של החטוף יגב בוכשטב, סיפרה: "מרגע שהבנו שיגב ורימון אשתו חטופים שמתי את כל תפקידיי ועיסוקיי האחרים בצד, כולל נושא הבריאות. אין לי אפילו מרפאת אם ואין לי שירותי אונליין כי אין לי רופא ולאף אחד זה לא מפריע. כשאני צריכה להוציא מרשם אני מבקשת מאחת החברות שלי שהיא אחות שתעשה לי טובה. אני אדם שיכול לעשות הרבה דברים בשגרה, היום אין לי את היכולת לעסוק בזה. יהיה נכון לתת לכל משפחה של חטוף אחות שתהיה ממונה על המשפחה, שתוכל להרים טלפון מדי פעם ולשאול מה נשמע".
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור המלווה את המשפחות: "המדינה חייבת להקים מרכז ייעודי שיקומי שייבנה את התורה שאינה כתובה היום, ללמוד איך עושים את זה נכון. האירוע הזה ילווה אותנו בדור שני ושלישי וצריך לטפל בזה מעכשיו. כיום המעמד של בני משפחה לא מופיע במערכות ולכן לא תמיד יודעים לתת להם את המענה הנדרש".
יעל גורן חזקיה, מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים במשרד ראש הממשלה הודתה: "אין עוררין על זה שמצבם של בני המשפחות לא טוב נפשית ובריאותית. אנחנו יודעים, נתקלים בזה ומסייעים ככל שזה מגיע לפתחינו. ברור שהם לא יוכלו להרגיש טוב עד שיקיריהם יחזרו. מעבר לזה אנחנו מוגבלים בחוק לתת ולהעניק להם סיוע ויש כיום ועדה מקצועית שבוחנת את נושא ההכרה בהם. כרגע ככל שעולים צרכים של מעגל שני דרך הקשרים הקיימים שלנו מול המעגל הראשון אנחנו מטפלים, אבל אין לנו מנדט לפנות אליהם ישירות".
עו"ד שלומי מור, הביטוח הלאומי: "למעגל הראשון יש את כל הזכויות והטיפולים. לצערי הביצוע והיישום קצת יותר קשה אבל צריך לזכור שאנחנו בתוך מגה אירוע של 65,000 פצועים, 693 הורים שכולים, מעל 100 אלמנות ו-600 יתומים". עוד אמר עו"ד מור: "תפקיד הכנסת הוא לבקר וגם לחוקק. אם רוצים להסדיר את מעמדם של מעגל שני ושלישי יש לעשות זאת בחקיקה, כי למצוא פתרונות מכאן ומשם לא באמת מחזיק ולא נותן את המענה".
נציגי קופות החולים שלקחו חלק בדיון ציינו כי קיבלו מידע אודות בני משפחה ממעגל ראשון בלבד ואליהם בוצעה פנייה יזומה. עוד אמרו כי כל פנייה מצד מבוטחים המזהים את עצמם כבני משפחה של חטופים מטופלת ומקבלת תיעדוף, ככל שנדרש גם מעבר למה שנכלל בסל. הקופות ביקשו לקבל רשימה מסודרת של בני משפחה ממעגלים שני ושלישי, בכדי לבצע פנייה יזומה אליהם, והביעו נכונות למנות איש צוות ייעודי שיהיה אחראי לרכז את הטיפול והקשר עם כל משפחה.
לסיכום הדיון קרא יו"ר הוועדה ח"כ יונתן משריקי לקופות החולים לפנות באופן אקטיבי לבני משפחות החטופים ולהציע להם שירותים מותאמים וזמני המתנה מקוצרים: "מדובר בתמיכה שצריכה להינתן לטווח הארוך, פניות חוזרות לאורך זמן ולא פנייה אחת. אנחנו מבקשים לקבל דיווח מכל הקופות בתוך חודש על מספר המבוטחים ממעגל ראשון והפניות שנעשו אליהם. לגבי המעגל השני, נביא את מסקנות הוועדה המקצועית לכנסת כשיפורסמו ונקדם בהקדם את ההסדרה הדרושה. לצד זאת יש לבצע חשיבה משותפת לגבי הקמת מרכז שיקומי ייעודי עבור בני המשפחות".