מטפלות על ארבע: בית החולים רמב"ם בחיפה החל לאחרונה לשלב כלבות טיפוליות שתומכות במאושפזים. אחד מהם הוא יותם רותם, נער בן 13 וחצי, שעבר טיפול בהרדמה שטחית (סדציה) כשהוא מחבק לצידו את אחת הכלבות הטיפוליות שהייתה לצידו על המיטה.
יותם, מפונה מהצפון, שבר את האף בזמן שעסק בפעילות גופנית והובא לבית החולים רמב"ם לצורך טיפול תחת הליך סדציה בו מוזרק חומר הרדמה במינון נמוך לצורך טשטוש קל. "ההליך הרפואי מאוד פשוט אבל המשאבים הרגשיים כבר מרוקנים והסיטואציה הייתה מטלטלת" סיפרה אמו. "בזמן שיותם היה בהתאוששות ואני לצידו, הופיעו כלבות לברדור מהממות – טינקה וקלי והמלוות שלהן עידית וקרן. זה היה מדהים".
"טינקה נגשה אלי והתחילה לרחרח אותי" מוסיפה האם, "כשיותם התעורר, התקשורת עם טינקה עברה למיטה שלו. היא שכבה עליו, הוא ליטף אותה, דיבר איתה ועם עידית, והייתה שם אינטראקציה מקסימה במשך דקות ארוכות. כשהוציאו לו את העירוי, היא דחפה את הראש שלה לשם. היא פשוט הייתה איתו שם, בתוך המקום הזה, והפכה אותו מכואב ומפחיד לקליל ונעים. היה ממש מרגש לראות את זה. חווינו רגעים ארוכים של אושר, וזה דבר מוזר לומר על ביקור בבית חולים".
סדציה היא הליך שגרתי בביצוע פעולות רפואיות שונות קטנות, אבל, כשמדובר בילדים, גם הדברים הפשוטים יכולים להרגיש מסובכים יותר. במסגרת השירות החדש ברמב"ם, טינקה וקלי הכלבות הטיפוליות החלו ללוות את הילדים המגיעים לבית החולים "רות", ונאלצים לעבור טשטוש לטובת בדיקות שונות וטיפולים רפואיים במסגרת טיפול יום.
"כלבים מטפלים בגוף ובנפש ומאוד עוזרים בהפחתת החרדה והרמת מצב הרוח", אומרת יאנה לוין, אחות מתאמת סדציה וכאב בבית החולים "רות" לילדים ברמב"ם, "עצם הקרבה לכלב נותנת לילדים תחושה של ביטחון וכוח. אלו מאפשרים להם לעבור תהליכים שגורמים להם לחשש – באופן חיובי יותר. זה מקסים לראות את זה קורה כל פעם מחדש".
אושר נוסח החוק שיאפשר למטופלים לקבל את כל המידע הרפואי מקופת החולים
סקר גילה: החרפה בנדודי השינה של הישראלים מאז 7 באוקטובר, ישנים פחות ממה שצריך
טינקה וקלי כבר פועלות במחלקות שונות ברמב"ם כחלק משירות טיפול בכלבים שניתן במרכז הרפואי מאז תחילת המלחמה. "יש מחקרים שאומרים שטיפול בכלב, או עצם המגע והמפגש עם הכלב, מפחית סטרס, מפריש אנדורפינים וגורם להרגשה טובה", אומרת עידית לייבה, המאמנת של טינקה ומי שמלווה אותה בתוך רמב"ם.
"בבית החולים אנחנו רואים איך הילדים שוכחים למה הם באו והזמן עובר בכיף עד לתחילת התהליך. כולם נכנסים למצב רוח טוב, המטופלים, הילדים והצוות הרפואי", הוסיפה. "בנוסף לזה שאני מאמנת כלבים, אני גם אחות חדר ניתוח ברמב"ם. בשני הכובעים הללו, אני רואה את המטופלים שלנו במצבים שונים, וזה גורם לי לרצות להביא ערך מוסף לטיפול בהם".