הכתבה נכתבה בשיתוף ד"ר שחר בן יצחק – פסיכולוג וחקר מוח
רבים סבורים בטעות כי עם הגיל, חל תהליך איטי ובלתי ניתן להתערבות בו נפגע כושר הזיכרון. בפועל, ישנם כיום לא מעט פתרונות שמאפשרים לעיתים להאט באופן משמעותי את התהליך, כך שניתן ליהנות מיכולת חשיבה בהירה למשך שנים רבות. תפסנו לשיחה את ד"ר שחר בן יצחק - פסיכולוג וחוקר מוח, וביקשנו ממנו להשיב על השאלות המהותיות בנושא.
ממה נובעת הירידה בכישורים הקוגניטיביים בגילאים מבוגרים?
הירידה בנפח המוח נובעת בעיקר מהצטמקות באזורים החיוניים ללמידה וזיכרון, כגון הקורטקס וההיפוקמפוס. שינויים אלו יכולים להשפיע על מצב הרוח והרגשות, ואף עלולים להוביל לתחושות של דיכאון וחרדה, ולפגיעה ביכולות קוגניטיביות נוספות, כמו ירידה בקצב עיבוד המידע ולירידה בתפקודים ניהוליים כמו תכנון וקבלת החלטות. במקביל, ישנם שינויים בפלסטיות המוחית, שהיא היכולת של המוח ליצור קשרים חדשים ולהסתגל לשינויים. למרות שיכולת זו פוחתת עם הגיל, חשוב לזכור שהמוח הוא איבר מופלא בעל יכולת השתנות והתאמה לסביבה.
הפלסטיות המוחית מאפשרת למוח ליצור קשרים חדשים ולהתגבר על אתגרים, גם בגיל מבוגר. המציאות מלמדת כי אימון קוגניטיבי, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת יכולים לשמר ואף לשפר את תפקודי המוח. כך, המוח ממשיך להראות גמישות וכושר התאוששות, מה שמאפשר למבוגרים לשמר איכות חיים גבוהה ולשמור על פעילות קוגניטיבית ורגשית ברמה טובה.
האם ניתן למתן את תהליך הירידה בכישורים הקוגניטיביים?
בהחלט. הירידה הקוגניטיבית היא תהליך הדרגתי שיכול להחמיר אם לא ננקטות פעולות מניעה והתערבות. בהתחלה, ירידה קוגניטיבית יכולה להיות מזערית ולכלול שינויים בזיכרון או בקשב, כמו שכחת שמות או מיקומים של חפצים. עם הזמן, אם לא נעשים מאמצים לשפר את המצב, הירידה יכולה להתפשט לתחומים נוספים ולהשפיע על יכולות קוגניטיביות רחבות יותר, כמו קושי בקבלת החלטות, פתרון בעיות והבנת מידע חדש. התערבות מוקדמת, כמו אימון קוגניטיבי ופעילות גופנית, יכולה לעכב את ההתדרדרות ולשפר את איכות החיים.
אימון קוגניטיבי כולל תרגילים שמטרתם לשפר זיכרון, חשיבה מרחבית ויכולת ריכוז. פעילות גופנית מסייעת לשמור על בריאות המוח על ידי שיפור זרימת הדם, הפחתת דלקת והגברת ייצור חומרים שמגנים על תאי המוח. בנוסף, שמירה על תזונה מאוזנת, שינה מספקת והשתתפות בפעילויות חברתיות יכולות גם הן לתרום לשמירה על התפקודים הקוגניטיביים ולמנוע את ההחמרה של הירידה הקוגניטיבית.
מדוע עדיין מתקיים דיון סביב יעילותן של אפליקציות לשיפור הזיכרון?
התפתחות האפליקציות הממוחשבות לשיפור הזיכרון והיכולות הקוגניטיביות מציעה פתרונות חדשניים, אך גם מציבה אתגרים. האפליקציות מציעות מגוון תרגילים שמטרתם לשפר יכולות קוגניטיביות שונות, כמו זיכרון, ריכוז ומהירות עיבוד מידע. עם זאת, השימוש באפליקציות לאורך זמן עלול להוביל לירידה במוטיבציה ובהתלהבות.
המונוטוניות של התרגילים והרפטטיביות שלהם יכולים לגרום לשעמום ולחוסר רצון להמשיך באימון. פתרונות חדשניים המשלבים את הרכיב החברתי עשויים להתגבר על אתגר זה. בתחום האימון הקוגניטיבי הממוחשב חלו התפתחויות מרשימות בעשורים האחרונים, עם השקעות מסחריות רבות בפיתוח אפליקציות חדשות שמטרתן לסייע בשמירה על חדות המחשבה, שיפור הזיכרון והיכולות הקוגניטיביות.
עם זאת, בשנים האחרונות התעורר פולמוס מחקרי סביב יעילותן של אפליקציות אלו. חלק מהחוקרים טוענים כי האפליקציות משפרות את ביצועי המשתמשים בתרגילים הספציפיים בלבד, ולא בהכרח משפרות את התפקודים הקוגניטיביים היומיומיים. בשנת 2014, למעלה מ-70 חוקרים חתמו על מכתב שטען כי אין מספיק הוכחות מדעיות לכך שהאפליקציות משפרות יכולות קוגניטיביות בחיי היום-יום.
בשנת 2016 פורסם מכתב נוסף, עם יותר מ-100 חתימות, שטען כי האפליקציות אכן יעילות. בנוסף, חברת 'לומוסיטי', חברה מובילה בתחום, הפסידה בתביעה על פרסום כוזב לגבי יעילות האפליקציה שלה, בטענה שהיא מסוגלת לשפר יכולות קוגניטיביות מבלי להוכיח זאת בפועל. הדיון המחקרי סביב הנושא נמשך עד היום, עם מתנגדים ותומכים המעלים טענות בעד ונגד היעילות של אימון קוגניטיבי ממוחשב. הוויכוח המחקרי המתמשך עשוי להצביע על כך שקיים רכיב חשוב שאינו נלקח בחשבון באימון קוגניטיבי, והבנתו עשויה לפתור את המחלוקת ולהוביל את התחום קדימה.
איזה רכיב חסר לאפליקציות על מנת להפוך אותן לפתרון יעיל עוד יותר?
אחד ההיבטים החסרים באימון קוגניטיבי ממוחשב הוא ההיבט החברתי, שכן לרוב המתאמן יושב לבד מול המסך ומבצע תרגילים חוזרים ונשנים. ההיבט החברתי יכול להוות תמריץ חיובי לתרגול קוגניטיבי, מכיוון שהוא מוסיף ממד של אינטראקציה אנושית, תמיכה הדדית ותחרות ידידותית. מפגשים קבוצתיים מאפשרים למשתתפים לחלוק חוויות, להתחרות זה עם זה ולשמור על מוטיבציה גבוהה לאורך זמן. תחושת השייכות לקבוצה והפידבק החברתי יכולים לעודד השתתפות מתמשכת ולעזור במניעת נשירה מתוכניות אימון קוגניטיביות.
בנוסף, תרגול במסגרת קבוצתית עשוי לשפר גם כישורים חברתיים ורגשיים, המהווים חלק בלתי נפרד מבריאות קוגניטיבית כוללת. מחקרים מצביעים על כך שאינטראקציות חברתיות תורמות להפעלת המוח בדרכים ייחודיות, ומסייעות בשימור זיכרון וכישורי חשיבה. השילוב של תמיכה קבוצתית ופעילות קוגניטיבית יוצר סביבה מעודדת ומאתגרת, שבה המשתתפים לא רק מתרגלים מיומנויות מוחיות, אלא גם נהנים מחוויות משותפות, תומכים זה בזה ולומדים זה מזה.
בסופו של דבר, העדר היבט חברתי במסגרת אימון קוגניטיבי עשוי להגביל את ההשפעות החיוביות של האימון ואף לגרום לתחושת בדידות ותסכול. לכן, שילוב של תרגול חברתי עם אימון קוגניטיבי אישי הוא קריטי להבטחת חוויית למידה מעשירה, מהנה ואפקטיבית יותר, כזו שתוביל לשיפור ממשי באיכות החיים ובתפקוד הקוגניטיבי היומיומי.
מה הוא הפיילוט שנערך בימים אלה ברשת דיור מוגן ' עד 120'?
בדיור המוגן "עד 120" אנו מציעים פתרון חדשני המשלב בין טכנולוגיה לאינטראקציה חברתית. באמצעות אפליקציות חדשניות, הדיירים מתרגלים תרגילים קוגניטיביים באופן שיתופי ותחת הנחייה מקצועית. התרגול כולל משחקים דיגיטליים שיתופיים המחזקים יכולות קוגניטיביות בסיסיות. בנוסף, אנו מתמקדים במשחקים חברתיים דיגיטליים שמטרתם לתרגל אסטרטגיות לזכירת פרטים יומיומיים חשובים כמו שמות, מספרים, תאריכים ורשימות.
השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לאינטראקציה אנושית מאפשר לדיירים ברשת דיור מוגן במרכז, ליהנות מאימון קוגניטיבי משמעותי ומועיל, המעשיר את חייהם ומשפר את איכות חייהם. כך, הם מתמודדים בצורה יעילה ומספקת עם אתגרי הזקנה ושומרים על פעילות קוגניטיבית ורגשית ברמה גבוהה.
הכתבה נכתבה בשיתוף ד"ר שחר בן יצחק – פסיכולוג וחקר מוח