החיידקים העמידים ממשיכים לאיים על האנושות: ארגון הבריאות העולמי מזהיר כי בתוך 25 שנים חיידקים ופטריות עמידים יובילו למותם של עשרות מיליונים. הממצאים שבאים בקו אחד עם נתונים קודמים, פורסמו בגליון החדש של כתב העת היוקרתי Lancet.
על פי הדוח שחיברו מומחי אוניברסיטת וושינגטון, עד שנת 2050 ימותו מעל ל-39 מיליון איש מזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה, כאשר מבוגרים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר. עמידות כזו מתרחשת כאשר חיידקים ופטריות מתפתחים באופן שמקשה על קטילתם באמצעות תרופות קיימות. ישנם מספר מנגנוני עמידות שהיצורים המיקרוסקופיים מפתחים, בזכות יצירת מוטציות המשנות את המבנה הגנטי שלהם ויוצרות אפשרויות התחמקות מהפעילות האנטי בקטריאלית או פטרייתית.
המחקר הנוכחי בחן 520 מיליון מערכי נתונים שכללו רישומי שחרור מבתי חולים, תביעות ביטוח ותעודות פטירה מ-204 מדינות וטריטוריות. באמצעות מודלים סטטיסטיים מצאו החוקרים כי יותר ממיליון מקרי מוות הקשורות לעמידות לאנטיביוטיקה התרחשו מדי שנה בין 1990 לשנת 2021.
לדברי החוקרים מקרי התמותה הללו יסיפו לגדול, וכי עד 2050 צפוי מקרה מוות כזה בכל דקה, מה שיוביל כאמור לצפי של 39 מיליון מתים. שיעור התמותה הגבוה ביותר צפוי בקרב בני הגיל השלישי.
החוקרים מצאו כי הזדקנות האוכלוסיה והארכת תוחלת החיים תוביל להגדלה משמעותית בשיעור התמותה בקרב הגיל השלישי. כשלושים אחוזים מ-39 מיליון ההרוגים הצפויים יהיו בדרום אסיה, ובאזורים באפריקה מדרום לסהרה. אחת הסיבות המרכזיות לעליה בעמידות היא שימוש היתר באנטיביוטיקה שמגביר את התפתחותם של החיידקים העמידים.
האזהרות מפני שימוש היתר באנטיביוטיקה נשמעו כבר לפני שנים רבות: על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי משנת 2017 במזרח הרחוק מטופל ילד בממוצע 3.5 פעמים בשנה באנטיביוטיקה. בארה"ב ומזרח אירופה מטופל ילד באנטיביוטיקה כ-1.5 פעמים בממוצע. מנגד במדינות סקנדינביה ממעטים בטיפול האנטיביוטי עד לפעם בשנתיים או פחות מזה.
הולכים לאיבוד במזרח: מצוקת החיילים המשוחררים ושורדי הנובה
הסוף לפנקס הכחול: הכנסת אישרה הקמת מאגר חיסונים לאומי
בישראל שיעור צריכת האנטיביוטיקה דומה לזה שבארצות הברית, כשילד מטופל אנטיביוטית כפעם וחצי בשנה בממוצע. מדובר בשימוש יתר שמוביל להיווצרות חיידקים קטלניים עמידים: דוח שפורסם בעבר הראה כי ישראל ממוקמת במקום שני בשיעור התחלואה בחיידק האלים MRSA שעמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקה בעולם.
משמעות עמידות הגוברת של החיידקים לאנטיביוטיקה ניכרת כבר כיום: יותר ויותר חיידקים, כמו הליקובקטר הגורם לכיב קיבה, חיידקי דלקות בדרכי שתן, חיידקי מחלות מין ואחרים מגלים עמידות גוברות לסוגי אנטיביוטיקה שכיחים, מה שמצריך מתן אנטיביוטיקות רבות עוצמה ולתקופה יותר ממושכת. במקביל חברות התרופות אינן ששות לפתח אנטיביוטיקות חדשות משום שמדובר במהלך שאינו כלכלי. התוצאה: עמידות הולכת וגוברת. גם מבקר המדינה בישראל התייחס בעבר לעמידויות ההולכות וגוברות וציין כי על פי ההערכות גורמים הזיהומים בישראל לכ-5,000 מקרי תמותה בשנה, מהם ניתן היה למנוע לפחות 25%.
מתי להשתמש באנטיביוטיקה? ומתי להימנע? | המדריך המלא
כלל האצבע: מחלות ויראליות שאינן מצריכות אנטיביוטיקה (פשוט כי היא אינה משפיעה עליהן) מתבטאות לרוב באופן שונה ממחלה חיידקית. החום יהיה קצר (עד שלושה ימים), ההפרשות תהיינה שקופות בניגוד לחיידקים הגורמים להפרשה ירוקה או עכורה, שלשול יהיה מימי, בניגוד לשלשול רירי או דמי הנגרם גם על ידי חיידקים.
השיעול ילווה בנזלת האופיינית למחלה ויראלית ולרוב ללא חום גבוה. פריחה ויראלית תיעלם במגע קל ותחזור לעצמה. הפרשות מהעיניים יהיו שקופות או שהעיניים יהיו אדומות ללא הפרשה ירוקה או צהובה. בנטילת תרבית מהגרון, מהשתן או מהאף לא יצמחו חיידקים.
דלקת אוזן
מחקרים הראו כי במרבית המקרים דלקת פנימית של עור התוף נגרמת מנגיפים, ועל כן אין מטפלים באנטיביוטיקה ביומיים הראשונים בתינוקות מעל גיל שנה ומסתפקים בשיכוך כאבים ומעקב בלבד. בדלקת אוזן חיצונית המופיעה פעמים רבות לאחר שחייה בבריכה, בים או טבילה במקווה מים, מטפלים בטיפול מקומי בלבד לשיכוך כאבים.
דלקת גרון
מרבית מקרי דלקות הגרון שמתבטאים בכאבים בבליעה או אודם, עם או בלי חום גבוה, נגרמים מווירוסים כמו נגיפי השפעת, ונגיפי מחלת הנשיקה. נהוג להתחיל בטיפול אנטיביוטי רק לאחר משטח גרון חיובי בבדיקה ביתית או בבדיקה בקופת חולים.
במקרים של תסמינים ברורים לדלקת חיידקית המתבטאים בהגדלה משמעותית של השקדים, אודם ניכר והופעת תפליטים, עם ריח פה אופנסיבי האופייני לחיידק סטרפטוקוק, מתחילים טיפול אנטיביוטי גם לפני משטח גרון. כך או כך, חיידק הסטרפטוקוק אינו נוטה להיצמד לרירית הפה אצל ילדים מתחת לגיל שנתיים וחצי, אצלם לא נהוג להתחיל בטיפול אנטיביוטי או ליטול משטח גרון.
אפטות בפה
כיבים בחלל הפה עלולים להיגרם מנגיפים, פציעות בחלל הפה, תת תזונה וחסר חיסוני, וגם ממחלות תורשתיות. אולם הסיבה השכיחה ביותר היא זיהומים ויראליים מנגיפי קוקסאקי והרפס. לצערנו, אין כל טיפול שמרפא אפטות ויעילותם של התכשירים השונים הנמכרים ללא מרשם רופא היא זמנית וחלקית. גם כאן אין המלצה לטיפול אנטיביוטי שלא נמצא מסייע.
סטרידור
שיעול נבחני השכיח במיוחד אצל ילדים. הוא נגרם בשל מספר נגיפים ובהם נגיפי אדנו ופראינפלואנזה שגורמים להיצרות אופיינית של מיתרי הקול, ובקיעת קול הנשמע כ"נביחת כלב". מאחר שגם כאן מדובר בנגיפים, לא מטפלים באנטיביוטיקה אלא רק באינהלציות מי מלח או שאיפת אדים קרים (כמו מתוך פריזר או מזגן). ובמקרה הצורך בתוספת סטרואידים.
סימנים הדורשים תמיד בדיקת רופא
• חום מעל 38.5 במשך יותר משלושה ימים רצופים
• קוצר נשימה המתבטא בנשימות מהירות מעל 40 בדקה ובלט צלעות
• הקאות מרובות בכל ניסיון שתייה ואי מתן שתן מעל 10 שעות
• שלשול המלווה בדם
• ישנוניות מעבר לרגיל או חוסר תגובה לסביבה
• פריחת נקודות אדומות (פורפורה) שנותרת על העור ואינה מתבהרת וחוזרת לעצמה בליטוף