אולי קשה להאמין, אבל זהו מדור מספר 600. יותר מ-11 שנים ברציפות פה מדי שבוע. ולכן בחרנו להביא השבוע את קולה הייחודי ומעורר ההשראה של פרופ' מריון נסל, מהמובילות בעולם בתחום מדיניות המזון, שחושפת את המאבק הסמוי על הבריאות שלנו.
למרבה האירוניה שם משפחתה מאוית Nestle, כשמו של תאגיד המזון נסטלה, אך אין שום קשר משפחתי או אחר ביניהם. להפך. מריון נסל היא פרופסור אמריטה למחקרי תזונה, בריאות הציבור ומדיניות מזון באוניברסיטת ניו יורק וידועה בביקורת שלה על השפעת תאגידי המזון הגדולים על מדיניות תזונה ובריאות הציבור.
בין ספריה “Food Politics" ו"What to Eat". האחרון תורגם לעברית בהוצאת כנרת זמורה ביתן. בהסכת (פודקאסט) שעלה לפני מספר שבועות בסדרת “The Checkup with Doctor Mike" של רופא המשפחה ד"ר מייק (ד"ר מיכאיל ורשבסקי), התארחה פרופ' נסל
והציגה בבהירות את ההשפעה העצומה של תעשיית המזון על התזונה שלנו ועל דפוסי האכילה.
הפוליטיקה שבצלחת
אחד הנושאים המטרידים ביותר שפרופ' נסל מעלה הוא הקשר ההדוק בין תעשיית המזון למדיניות ציבורית. היא טוענת כי לעתים קרובות האינטרסים הכלכליים של החברות גוברים על האינטרסים הבריאותיים של הציבור. לוביסטים של תעשיות המזון פועלים למניעת חקיקה שעלולה לפגוע ברווחים, גם אם היא עשויה לתרום לבריאות הציבור.
הנה דוגמה הממחישה את המתח בין בריאות הציבור לאינטרסים כלכליים - המאבקים סביב תקנות לסימון תזונתי ברור על גבי אריזות המזון. חברות המזון מתנגדות לעתים קרובות לסימון ברור של תכולת הסוכר, השומן והמלח במוצריהן, ומעדיפות להשתמש בסמלים או בצבעים מבלבלים. “זוהי דוגמה מובהקת לאופן שבו האינטרסים הכלכליים מתנגשים עם טובת הציבור", אומרת נסל.
“במקום לספק מידע ברור שיאפשר לצרכנים לקבל החלטות מושכלות, התעשייה מעדיפה להסתיר או לטשטש מידע חיוני". בישראל הוחלט על סימון מוצרים באמצעות סימונים אדומים, המצביעים על תכולה גבוהה של רכיבים כמו סוכר, שומן רווי ונתרן. מהלך זה הוא צעד חיובי, אך
לא מספיק כשלעצמו. גם אצלנו נדרשת רגולציה נוספת, כמו הגבלות על פרסום ושיווק של מוצרים מזיקים.
מהלך חשוב נוסף בישראל שהוביל אגף התזונה במשרד הבריאות, הביא לצמצום הצריכה של משקאות מתוקים על ידי מיסוי. נרשמה ירידה משמעותית של 16% ברכישת משקאות ממותקים בעקבות הטלת המס.
הירידה בלטה במיוחד בקטגוריית המשקאות הקלים והמיצים הממותקים, שם נצפתה ירידה של 25% ברכישות. אף שהמיסוי על המשקאות המתוקים הצליח להפחית את צריכתם, בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות, לוביסטים של חברות המשקאות הקלים הפעילו לחצים כבדים לביטולו.
תרבות VS תזונה
“התרבות המודרנית", טוענת נסל, “מקדשת את המהירות והנוחות, ולעתים קרובות מתעלמת מההשלכות הבריאותיות של המזון שאנו צורכים".
מזון אולטרה־מעובד, שלא ניתן להכינו בבית, הוא כ־60% מהתזונה האמריקאית.
מוצרי מזון אלה מכילים מרכיבים שאינם זמינים בסופרמרקטים והם בעלי טעמים ומרקמים מתוחכמים, לכן הם טעימים מאוד, קשה לעמוד בפניהם, ואף להפך, רוצים לצרוך מהם עוד ועוד.
מחקרים מצביעים על קשר בין צריכה גבוהה של מוצרי מזון אלה לעלייה בסיכון של מחלות כרוניות. לדבריה, אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה נפגעות במיוחד ממצב זה, כיוון שמזון בריא יקר יותר ופחות נגיש עבורן. היא מציינת שתעשיית המזון מכוונת את השיווק שלה במיוחד לקהילות מוחלשות ולילדים, תוך שימוש במדיה חברתית, משחקים, צעצועים ומשפיענים.
ממתיקים מלאכותיים או סוכר?
כאשר נשאלה נסל אם החלפת משקאות ממותקים בסוכר באלה עם ממתיקים מלאכותיים תיחשב להישג, היא ענתה בשלילה נחרצת. נסל מסבירה שממתיקים מלאכותיים הם למעשה כימיקלים שאיננו מבינים לחלוטין כיצד הגוף מתמודד איתם או מפרק אותם.
יתרה מכך, היא מדגישה שאיננו יודעים בוודאות מהן ההשפעות ארוכות הטווח שלהם על הגוף, ומציינת שמחקרים חדשים מתחילים לקשר אותם למגוון בעיות בריאותיות.
עם זאת, היא מדגישה את הקושי בעריכת מחקרים מקיפים על ממתיקים מלאכותיים, שכן לא ניתן לערוך ניסויים ארוכי טווח מספיק כדי לקבוע בוודאות את כל השפעותיהם האפשריות.
אף שישנם מחקרים המצביעים על ירידה במשקל בקרב אנשים שעברו ממשקאות ממותקים בסוכר לאלה עם ממתיקים מלאכותיים, מציינת נסל שברמת האוכלוסייה הכללית לא נראתה השפעה משמעותית על משקל הגוף. היא מסבירה תופעה זו בכך שאנשים נוטים לפצות על הקלוריות שנחסכו על ידי אכילת דברים אחרים.
העתיד כבר כאן
המציאות שבה מגיפת ההשמנה העולמית ממשיכה להתפשט ואף להחריף הייתה נוחה לתעשיות המזון, מסבירה פרופ' נסל. אולם כעת מתפתח איום חדש על המודל העסקי שלהן: תרופות חדשניות לטיפול בהשמנה. תרופות אלו, כמו Ozempic או Wegovy, מבטיחות להפחית משמעותית את התיאבון ואת צריכת המזון של המשתמשים בהן.
כתוצאה מכך, הן עשויות לשנות באופן דרמטי את דפוסי הצריכה של מזון, ובכך לאיים על ההכנסות והרווחים של חברות המזון הגדולות. זוהי דוגמה מעניינת לאופן שבו התקדמות רפואית יכולה להשפיע על תעשייה שלמה, ולאתגר את המודל העסקי שהתבסס על צריכת יתר של מזון.
לפי פרופ' נסל, חברות המזון הגדולות כבר החלו להיערך לעידן החדש. הן מפתחות קווי מוצרים חדשים המיועדים לאנשים הנוטלים תרופות להשמנה. לקחת את הבריאות בידיים למרות התמונה המורכבת שמציגה נסל, היא וגם אנחנו, מאמינות שיש תקווה.
רכישת ידע תסייע לציבור להיות מודע להשפעה של תעשיית המזון על בחירותיו ולדרוש שקיפות ואחריות מצד החברות. “כל אחד מאיתנו יכול להיות סוכן של שינוי", אומרת נסל בלהט. “זה מתחיל בבחירות היומיומיות שלנו - מה אנחנו קונים, מה אנחנו אוכלים, ומה אנחנו מלמדים את ילדינו על מזון".
