טענת ה"פסיכוזה" של האם הרוצחת: סיגל איצקוביץ, הנאשמת ברצח בנה בן השש, חוותה התקף פסיכוטי, כך קבעה אתמול (ב') הפרקליטות בבית המשפט המחוזי בתל אביב. חוות הדעת קבעה עוד כי היא כשירה לעמוד לדין.
אחרי שטענה שחייזרים הורו לה לרצוח את ליאם: זה מה שהתגלה בפייסבוק האם החשודה
כזכור, הטרגדיה המחרידה התרחשה לפני כחודשיים וחצי: בעת ששהתה בביתה עם בנה וכלבתה, נטלה איצקוביץ סכין מהמטבח, דקרה תחילה את כלבתם ולאחר מכן ניגשה לבנה שהיה באמבטיה ודקרה אותו עשרות דקירות בכל חלקי גופו. כתוצאה מעוצמת הדקירות, נשברה הסכין, באופן שקצה הלהב נותר נעוץ בגולגולת.
איצקוביץ יצאה מחדר הרחצה לאחר ביצוע הרצח, שמעה את יללותיה של הכלבה הפצועה ומחשש ששכנים ועוברי אורח ישמעו את היללות, סגרה תריס ודקרה את הכלבה עשרות פעמים נוספות באמצעות סכין וגרזן, עד שגרמה למותה.
לאחר מכן, שטפה הנאשמת את הסכין בו רצחה את בנה, החליפה את בגדיה ויצאה מהבית לכיוון קניון "שבעת הכוכבים", כשהיא מגואלת בדם ואוחזת בגרזן בידה. בדרך, תקפה הנאשמת באמצעות הגרזן עוברת אורח שנקרתה בדרכה וכן נעצה את הגרזן במכסה הרכב בכביש. כאשר הגיעה לקניון, תקפה את המאבטח, אשר נאבק עימה בניסיון ליטול ממנה את הגרזן.
בדיון הקודם, טענה איצקוביץ כי משפחתה נחטפה על ידי חייזרים: "הבן שלי עבר ניסויים בחללית, זה היה מזוויע ומחריד. הם פלשו לנו לבית ולגוף ופעלו דרכנו. הדם של הבן שלי לא נשפך לחינם. יש בינינו חוצנים והם מסתובבים בינינו בכדור הארץ".
מהזיות ועד תחושות רדיפה
התקף פסיכוטי הוא מצב בו האדם מאבד את הקשר עם המציאות באופן זמני, וחווה תסמינים חמורים שמשפיעים על תפיסת העולם שלו. התסמינים הנפוצים כוללים הזיות, שבהן האדם שומע או רואה דברים שאינם קיימים במציאות, ודלוזיות – אמונות שווא כמו תחושות רדיפה או אמונה בכוחות על-טבעיים.
אנשים בהתקף פסיכוטי עלולים להראות חשיבה והתנהגות לא מאורגנות. הם מתקשים לתקשר בצורה הגיונית ולעיתים נוקטים בהתנהגויות לא צפויות, שעלולות לכלול גם אלימות. התקף פסיכוטי עשוי להופיע כחלק ממחלות נפשיות כמו סכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית, אך גם במצבים רפואיים אחרים או בעקבות שימוש בסמים.
במקרים קיצוניים כמו רצח, מספר גורמים שיכולים לתרום להתפרצות של התקף פסיכוטי חמור, עד כדי כך שהאדם מאבד שליטה על מעשיו. אלה כוללים מחלות נפש חמורות כמו סכיזופרניה דיכאון או הפרעה ביפולרית, שימוש בסמים כמו קנביס, אמפטמינים או אלכוהול, טראומות נפשיות קשות, וגם תרופות או הפסקה של תרופות.
כדי לאבחן התקף פסיכוטי ישנם מספר קריטריונים ברורים:
משך התסמינים: התסמינים הפסיכוטיים חייבים להימשך לפחות יום אחד אך לא יותר מחודש, כדי שהמצב ייחשב לאפיזודה פסיכוטית ולא למחלה כרונית.
נוכחות של הזיות או דלוזיות: מדובר בתסמינים הכרחיים לאבחון התקף פסיכוטי.
הפרעה תפקודית: אדם הסובל מהתקף פסיכוטי יתקשה לנהל את חייו כרגיל.
שלילת גורמים אחרים: יש לשלול מצבים רפואיים אחרים או השפעות של סמים.
עם זאת לא כל מעשה זוועתי קיצוני מוגדר כפסיכוזה. כך למשל, אם יש ראיות לתכנון מדוקדק של הרצח, הדבר יכול לשלול את הטענה להתקף פסיכוטי שכן אדם במצב כזה לרוב פועל באימפולסיביות ולא בתכנון. במקרים בהם יש מניעים אחרים כמו סכסוך אישי או כספי, ייתכן שהמעשה נעשה מתוך מודעות מלאה ולא בעקבות התקף פסיכוטי. בתוך כך, אדם שהיה בהתקף פסיכוטי אמיתי יתקשה להבין את משמעות מעשיו מיד לאחריהם.
אשפוז, תרופות ושיקום ממושך
הטיפול בהתקף פסיכוטי משלב גישות תרופתיות, פסיכיאטריות ופסיכותרפויטיות, עם דגש על טיפול מיידי בתסמינים החריפים ומניעת התקפים חוזרים. בדרך כלל ניתנות תרופות אנטי-פסיכוטיות כמו ריספרידון או אולנזפין להפחתת הזיות, דלוזיות וחשיבה לא מאורגנת. במקרים של אי שקט קיצוני עשויים לשלב תרופות מרגיעות כמו בנזודיאזפינים.
במצבי סיכון, ייתכן צורך באשפוז פסיכיאטרי לצורך השגחה וטיפול אינטנסיבי. לאחר ייצוב המצב החריף, פסיכותרפיה עוזרת למטופל להתמודד עם ההתקף ולפתח כלים להתמודדות עתידית. הטיפול הפסיכותרפי עשוי לכלול גישות קוגניטיביות-התנהגותיות או פסיכודינמיות, המסייעות להבנת הקונפליקטים הפנימיים שהובילו להתקף.
תמיכה משפחתית וחברתית היא חלק חיוני בהחלמה, כיוון שמערכות תמיכה יציבות מפחיתות את הסיכון להתקפים חוזרים ומקלות על חזרת המטופל לשגרה. במקביל, חשוב להמשיך בטיפול תרופתי ולבצע מעקב פסיכיאטרי קבוע למניעת הישנות ההתקפים. במקרים מסוימים, ייתכן גם צורך בתוספת של תרופות נוגדות דיכאון או מייצבי מצב רוח, במיוחד כאשר ההתקף קשור להפרעה דו-קוטבית או לדיכאון חמור. שיקום חברתי ותעסוקתי מהווה חלק חשוב מהטיפול ומסייע למטופל לחזור לתפקוד נורמטיבי באמצעות הכוונה מקצועית וסיוע בפיתוח כישורי חיים.
עד כמה שהדבר יישמע מחריד, על פי הדין הישראלי אדם שביצע רצח תחת התקף פסיכוטי לא תמיד ישב בכלא, ועשוי להיות מוכרז כ"לא אחראי למעשיו" – חוסר אחריות פלילית. במקרה כזה בית המשפט יכול להורות על אשפוז פסיכיאטרי כפוי לתקופה בלתי מוגבלת, במטרה להגן על הציבור ולאפשר טיפול מתמשך לנאשם. עם זאת, אם מתברר שהאדם היה במודעות חלקית למעשיו או שהתפקוד הפסיכוטי לא היה משמעותי דיו לפטור מאחריות פלילית מלאה, ייתכן שהוא יישא בעונש מאסר עם טיפול פסיכיאטרי במקביל.