דו"ח חדש שהתפרסם במסגרת התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה לשנת 2023 חושף שינויים מדאיגים בבריאות הציבור בישראל בצל המלחמה. הדו"ח מצביע על שימוש יתר בתרופות שינה והרגעה, שיעורי השמנה ועישון גבוהים, ירידה בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן שד, ופערים משמעותיים בין תושבי הפריפריה העקורים לשאר הארץ.
התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה החלה בשנת 2004 כדי לספק לציבור ולקובעי המדיניות מידע איכות הטיפול הרפואי שניתן על ידי קופות החולים, וכדי לתת תמונת מצב בריאותי של כלל התושבים. התוכנית פועלת בהובלת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות תחת פיקוח בית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית.
חרבות בנפש: 300 אלף קריאות מצוקה התקבלו בער"ן מתחילה המלחמה
לקראת ארוחת החג: האוכל לא רק מזין את הגוף - אלא גם מרפא את הנפש
הטראומה בצל המלחמה מתבטאת גם במצב הבריאות הנפשית של הישראלים: נתוני הדו"ח מראים על עליה חדה בשימוש בתרופות לשינה, הרגעה ונוגדות דיכאון. בשנת 2023 נרשמה עליה של כ-6% בצריכת תרופות נוגדות דיכאון ועליה של 3.5% בשימוש בתרופות לשינה והרגעה בהשוואה לשנה הקודמת. הדו"ח מציין שהעלייה חלה בכל רחבי הארץ, עם שיעורים גבוהים במיוחד בצפון ובמרכז, בערים כמו תל אביב ורמת גן. אזורי הפריפריה, כמו נפת צפת ועמק יזרעאל, הציגו אף הם שיעורי שימוש גבוהים. השימוש בתרופות נוגדות דיכאון ושינה היה גבוה יותר בקרב נשים מאשר גברים ובקרב אוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי גבוה.
הדו"ח מתאר המשך מגמת העלייה בשיעורי ההשמנה בקרב האוכלוסייה בישראל, כשהמצב מטריד במיוחד בקרב בני נוער. בשנת 2023 נרשם גידול נוסף בשיעורי ההשמנה בקרב צעירים בגילאי 14-15, כאשר שיעור ההשמנה בקרבם הגיע ל-13.2%, בהשוואה ל-12.8% בשנת 2022. ההשמנה נפוצה בעיקר בקרב בני נוער מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך, עם שיעורי השמנה של 17.2% בבנים ו-13.1% בבנות המשתייכים לשכבות אלו. מגמת העלייה במשקל ניכרת גם בקרב האוכלוסייה הבוגרת, כשכ-50% מהישראלים סובלים מעודף משקל או השמנת יתר.
הקשר בין השמנה לתחלואה מודגש גם בנתוני תחלואת הסוכרת: שיעור חולי הסוכרת במבוגרים עלה ל-10.5% בשנת 2023 לעומת 10.3% בשנת 2022. שיעורים גבוהים במיוחד נצפו בדרום ובצפון הארץ, כאשר נצרת, חדרה והנגב המערבי מובילים את שיעורי התחלואה. לעומת זאת, תל אביב ורמת גן הציגו את השיעורים הנמוכים ביותר.
על פי הדו"ח, כ-21% מהישראלים בגילאי 16-74 מעשנים, נתון המציין עליה קלה בהשוואה לשנת 2021, אז עמד שיעור המעשנים על 20.9%. שיעור המעשנים גבוה במיוחד בקרב גברים (29.3%) בהשוואה לנשים (13.5%), עם פערים ניכרים בין מעמדות חברתיים-כלכליים שונים. גברים מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך מעשנים כמעט פי 2 בהשוואה לגברים מהמעמד הגבוה, בעוד שבקרב נשים המגמה הפוכה: נשים מהמעמד הסוציו-אקונומי הגבוה מעשנות יותר מאלו מהמעמד הנמוך. שיעורי העישון הגבוהים ביותר נרשמו בנפות נצרת, חדרה ועכו, כאשר בערים כמו רמת גן ותל אביב נרשמו שיעורי העישון הנמוכים ביותר. בקרב נשים, הערים חולון, באר שבע וחיפה מובילות את רשימת המעשנות.
הדו"ח מצביע על ירידה מדאיגה בשיעור ביצוע בדיקות הממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד. בשנת 2023, רק 70.5% מהנשים בגילאי 50-74 ביצעו את הבדיקה, לעומת 71.8% בשנת 2022. ירידה זו מתרחשת בעיקר בקרב נשים מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, עם שיעור ביצוע של 63.4% בלבד, בעוד שנשים מהמעמד הגבוה הציגו שיעור ביצוע של 75.2%. גם באוכלוסייה הערבית והחרדית נרשמו שיעורי ביצוע נמוכים יחסית, עם 59.4% ו-65.9% בהתאמה.
הדו"ח גם מציין פערים גיאוגרפיים בביצוע הבדיקות: בערים כמו פתח תקווה וחיפה נרשמו שיעורי ביצוע גבוהים (מעל 73%), בעוד שבאזורים כמו הגולן וירושלים, שיעורי הביצוע נמוכים יותר, עם 67.7% ו-62.2% בהתאמה.
לעומת זאת, נרשמה עלייה מעודדת בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. בשנת 2023, כ-68.7% מהנשים בגילאי 24-52 ביצעו את הבדיקה, לעומת 67.2% בשנת 2022. גם כאן ניכרת השפעת המעמד הסוציו-אקונומי, כאשר נשים מהמעמד הגבוה ביצעו את הבדיקה בשיעור של 80.8%, לעומת 51.1% בלבד בקרב נשים מהמעמד הנמוך.
הדו"ח מתאר עליה מדאיגה בשימוש באנטיביוטיקה בישראל, כאשר בשנת 2023 נרשמו 754 מרשמים לכל 1,000 איש, לעומת 674 מרשמים בשנת 2021. העלייה בולטת בעיקר בקרב אוכלוסיות מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, עם שיעורים גבוהים בנפות כמו נצרת ועכו.
במקביל, נרשמה ירידה דרמטית בשיעור ההתחסנות לשפעת בקרב האוכלוסייה המבוגרת. בשנת 2023 התחסנו רק 54.1% מבני ה-65 ומעלה, לעומת 60.6% בשנת 2022. הירידה בשיעורי ההתחסנות היא המשך למגמה ארוכת טווח, כאשר בשנת 2020 חוסנו כמעט 70% מהמבוגרים.
"ממצאי הדו"ח מתחילים לשקף את ההשפעה של המלחמה שפרצה ב -7 באוקטובר על חלק מהמדדים, וחושפים מגמות מטרידות בנוגע לבריאות האזרחים" אומר פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי למדיניות הבריאות, " ניתן להעריך כי בשנת 2024 נראה פגיעה נוספת בבריאות הציבור כתוצאה מהימשכות הלחימה בגזרות השונות. חשוב שמערכת הבריאות תפעל לבלימת מגמות אלו כפי שנעשה במהלך מגפת הקורונה ולאחריה".