במותו הטראגי יציל חיים: משפחתו של ישי גרינבאום, שנפצע קשה בדרום לבנון ונפטר מפצעיו בבית החולים רמב"ם, ביקשה לתרום איברים ולהציל חיים. ישי היה חתום על כרטיס אדי.

פנינה אפרתי, אחותו של ישי העובדת כאחות ביחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים שניידר, סיפרה: "ישי עסק בנתינה ובחסד, היה מפקד נערץ על פקודיו ואהוב מאוד על חבריו ומשפחתו. בשעות הקשות עם ההכרה בחומרת פציעתו, היתה לנו ידיעה ברורה שרצונו להיטיב עם האחר לאחר מותו, כפי שהיה בחייו. על אף הכאב האינסופי לאבד את אחי הצעיר הרגשנו כולנו כאחד - אשתו הדס, הוריי וכל אחיי, כי נפלה בחלקנו ההזדמנות והזכות להציל חיים של אנשים אחרים. אין לנו ספק שזה היה רצונו של ישי שאף חתם בעבר על כרטיס אדי. אנו מאחלים החלמה מלאה למושתלים וקוראים לכם: "חתמו על כרטיס אדי".

גרינבאום בן ה-38, עובד סוציאלי במקצועו, שירת כסמל מחלקה בגדוד 5030 של חטיבת "אלון" (288), נפצע במהלך קרב דרום לבנון ב-9 באוקטובר. הוא פונה במצב קשה לבית החולים, שם נאבק על חייו.

משפחתו של ישי גרינבאום (צילום: באדיבות המשפחה)
משפחתו של ישי גרינבאום (צילום: באדיבות המשפחה)

במהלך המלחמה, פרסם גרינבאום פוסטים בחשבון הפייסבוק שלו, שם הנחה מפגשי עיבוד לחיילי מילואים וכתב על חוויותיו כסמל מחלקה ועל הדמיון בין תפקידו הצבאי לזה כעובד סוציאלי: "כסמל, שאלתי איזה ציוד נרטב בלילה גשום. כעו"ס, עברתי ובין החיילים להציע שמיכה ולהדגיש שכל חבר בודק את חברו. כסמל, אחרי נפילה של פצמ"רים, בדקתי ירוק בעניים - שאף אחד לא נפגע. כעו"ס, הבדיקה הייתה קשר בין החברים בשעת מצוקה. כסמל, העברתי תחקיר צבאי למחלקה. כעו"ס, העברתי סדנאות חוסן למחלקה".

עוד כתב: "כסמל, בשעת מצוקה, חילקתי הוראות לטיפול. כעו"ס זיהיתי מי נפגע חרדה וטיפלתי בו. כסמל, בדקתי את הציוד של כולם באופן שגרתי. כעו"ס, העברתי סדנאות מיינדפולנס באופן שגרתי. כסמל, אחרי נפילות פצמ"רים, הובלתי את החיילים למקום מוגן. כעו"ס, חילקתי מים עם מילה טובה לכל הנוכחים".

"כסמל, הובלתי את המחלקה לפעילות חוצה גדר בלבנון. כעו"ס, החיילים סמכו עליי שניתן לפנות אליי בשעת משבר. התקופה נגמרה, המלחמה לא. המילואים השאירו בי מחשבות על מקומם היום של שני החלקים אצלי. בחזרה לשגרה, סיימתי את תפקידי כסמל מחלקה. בינתיים, נראה שכל המדינה צריכה קצת יותר מהתפקיד של העו"ס, חיזוק הכוחות, וטיפול בטראומה".