בית הספר לרפואה במכון ויצמן למדע ברחובות יכשיר מדי שנה 40 סטודנטים לתואר רופא־חוקר, שיספקו טיפול רפואי איכותי למטופלים ויתמקדו במחקר פורץ דרך לטובת הרפואה והאנושות. דוח ה־OECD שפורסם בחודש יוני 2023 בנוגע למצב הרפואה במדינות המפותחות, לרבות ישראל, הדליק לא מעט נורות אדומות. מסקנות הדוח היוו תמרור אזהרה ועלה מהן שרמת הרפואה בישראל, שנהנתה ממוניטין של אחת הטובות בעולם, חיה למעשה על אדי העבר.

הארגון לשיתוף פעולה כלכלי של המדינות המפותחות, שישראל חברה בו, התריע על מחסור קיצוני ברופאים בישראל, שרק צפוי להחריף. בין סימני האזהרה שניתן היה לדלות מהדוח: מספר הרופאים לאלף תושבים בישראל נמוך ב־10% מיתר המדינות המפותחות; מחצית מהרופאים בארץ הם בני 55 ויותר ומתקרבים לגיל פרישה; והמספר הממוצע של בוגרי הפקולטות לרפואה בישראל ביחס לגודל האוכלוסייה, הוא הקטן ביותר מבין מדינות הארגון – קרי, ישראל מדורגת אחרונה ברשימת המדינות המפותחות, בשיעור הרופאים שהיא מכשירה בעצמה.

כותבי הדוח קראו לנקוט שורה של צעדים דחופים על מנת שישראל תוכל לעמוד בצרכים הרפואיים של אזרחיה בעתיד, ובין היתר להכשיר רופאים נוספים בישראל ולפתוח בתי ספר חדשים לרפואה.

מכון ויצמן (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
מכון ויצמן (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)

מאז פרסום הדוח, הממצאים והמדדים שנכללו בו רק הורעו, על רקע השיח הגובר בקרב הרופאים על מעבר לעבודה בחו”ל. מדינות מערביות מתקדמות ממשיכות להציע לרופאים הישראלים הצעות אטרקטיביות, ורבים נענים. ההצעות מופנות באופן טבעי לרופאים האיכותיים ביותר וכך גם מספר הרופאים קטן וגם רמת הרפואה נפגעת. בינתיים, אין בישראל מספיק גופים שיכשירו רופאים במקום אלו שעזבו, ואילו חלק גדול מהסטודנטים פונים ללימודי רפואה בחו”ל ורבים מהם נשארים בחו”ל ואינם משתלבים לאחר מכן במערכת הרפואה הישראלית.

את הכפפה הרימה קבוצת אלייד (ALLIED) (ראו מסגרת נפרדת על הקבוצה ופעילותה). הגם שקבוצת אלייד פעילה בישראל מזה כיובל שנים, ונחשבת בקרב המגזר העסקי לאחת היציבות במשק הישראלי, הציבור בישראל פחות חשוף לעובדה שמדובר למעשה במפעל ציוני ייחודי שחרת על דגלו הרבה מעבר לעסקים מוצלחים – לפתח את הכלכלה בישראל, לדאוג למקומות עבודה ולעסוק גם בפילנתרופיה בהיקף נרחב למען המדינה.

קבוצת אלייד ניגשה לטפל בסוגיה כפי שהיא ניגשת למהלך עסקי גדול הכולל בדיקת נאותות מקיפה, התייעצות עם מומחים רלוונטיים, לימוד המשמעויות הכלכליות ובחינת כל זווית אפשרית של הפרויקט. מרגע שהובן שאחד החסמים בדרך לשירותי רפואה טובים יותר בישראל נעוץ במספר הנמוך של רופאים המוכשרים בארץ, הוחלט לסמן מטרה בדמות הכשרת רופאים נוספים, או במילים אחרות, הקמת בית ספר חדש ללימודי רפואה.

מכון ויצמן (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
מכון ויצמן (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)

אלייד פנתה למכון ויצמן למדע, אחד מגופי המחקר המכובדים בעולם, לצורך הקמת בית ספר לרפואה בחסות אקדמית שלו להכשרת רופאים־חוקרים. נשיא מכון ויצמן, פרופ’ אלון חן, קבע כי המכון יוביל את המשימה הלאומית הזו, והציב מטרה שאפתנית אף יותר – להכשיר רופאים־חוקרים שינהיגו את הדור הבא של שירותי הרפואה המקומיים – מעין “סיירת מטכ”ל” רפואית בישראל, שתשלב רפואה איכותית לאזרחי המדינה לצד מחקר וחדשנות פורצי דרך שיוכלו להוביל לתגליות רפואיות שישנו את פני הרפואה העולמית.

לשם ביצוע הפרויקט החליטה קבוצת אלייד, באמצעות זרוע הפילנתרופיה שלה – הקרן ע”ש מרים ואהרון גוטווירט (ראו מסגרת), לתרום למכון ויצמן סכום נכבד של כ־400 מיליון שקלים. מדובר באחת התרומות הגדולות ביותר שניתנו בישראל מאז ומעולם, ואחת היוצאות דופן שבהן, שכן התרומה מגיעה ישירות מרווחי הגוף העסקי, המאגד עשרות חברות בישראל. בחבר הנאמנים שמנהל את קבוצת אלייד לא היססו כאשר הסתבר גודל התרומה הנדרשת להבטחת הקמתו ותפעולו של בית הספר לרפואה במכון ויצמן.

התרומה תשמש להקמת בית ספר ללימודי רפואה במכון ויצמן, שייקרא על שמם של מרים ואהרון גוטווירט. בית הספר יכשיר מדי שנה כ־40 סטודנטים וסטודנטיות ישראלים (בפעילות רב־שנתית מלאה - 280), שכבר יש להם תואר ראשון, או תארים מתקדמים, בתחום אחר, לשמש כרופאים־חוקרים.

מדובר בתוכנית הכשרה ייחודית ותקדימית, שכן בסיום הלימודים יקבלו הבוגרים תואר MD־PHD המאפשר להשתלב בפעילות המחקרית במכון ויצמן למדע ובבתי החולים (בין אלו ניתן למנות כבר את בית החולים ע”ש שיבא בתל השומר, איכילוב בתל אביב, ובתי החולים של שירותי בריאות כללית), לצד מתן שירותי רפואה לציבור הרחב.

“לתוכנית החדשה, בחסות מכון ויצמן למדע, תהיה רמת הלימודים והמחקר הגבוהה ביותר בישראל ומחוצה לה, תוך חיבור ישיר בין המדע והמחקר הטהור לעולם הרפואה”, אמר יו”ר קבוצת אלייד יצחק סוארי.

הכשרת רופאים־חוקרים חדשים בעלי רקע נרחב הן בפרקטיקה הקלינית והן בגישות מדעיות חדשניות תספק דחיפה משמעותית למגזר הבריאות הציבורי בישראל. התוכנית שואפת להגדיר מחדש את מסגרת ההכשרה הרפואית בכך שתכשיר רופאים שיביאו לתחומם גישה רחבה וחדשנית, ובכך יקודמו המחקר הביו־רפואי ויישומו בישראל.

התוכנית נמצאת כעת בתהליך אישור של המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג). רק לאחר קבלת האישור יוכלו המועמדים להתחיל להירשם לבית הספר החדש ולעבור את תהליכי המיון והסינון הנדרשים. בכפוף לאישור המל"ג, המחזור הראשון של בית הספר צפוי להיכנס ללימודים באוקטובר 2025.

הכתבה מתפרסמת בשיתוף קבוצת אלייד