"מדינת ישראל הינה במקום הראשון בעולם בטיפולי פוריות. הדו"ח מצביע על היעדר ההיערכות ברמה הלאומית לגידול הניכר בהיקף טיפולי ההפריה החוץ-גופית בישראל. כמו גם, על ליקויים ופערים שעלו בבקרות משרד הבריאות ביחידות להפריה חוץ-גופית כשלוש שנים לפני קרות האירוע החריג בספטמבר 2022 והיעדר מעקב אחר תיקון הליקויים", מתריע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח ביקורת מיוחד על ההפריה החוץ גופית בישראל.
"הליקויים הינם בגדר כשל יסודי. משרד הבריאות מחויב לתקן את הליקויים על מנת להבטיח שטעויות קריטיות לא יישנו", קובע אנגלמן בדו"ח הביקורת הנוקב. מבקר המדינה מציין, כי נושא ההפריה החוץ-גופית עלה לסדר היום הציבורי בישראל בספטמבר 2022, כאשר משרד הבריאות הודיע כי במסגרת בדיקה של עובר לאחר טיפול הפריה חוץ-גופית שבוצע באחת מהיחידות, נמצא כי העובר שהוחזר לרחמה של האישה הנושאת אותו אינו ילדה הביולוגי, וכי בטעות הוחזר לה עובר אחר.
בהמשך לכך, הורה נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות על הקמת ועדת בדיקה מטעם משרד הבריאות, לבדיקת נסיבות המקרה. במרץ 2023 הגישה הוועדה את מסקנותיה לנציב. במאי 2023 הודיע משרד הבריאות על התרחשות של אירועים חריגים נוספים ביחידה אחרת - אירוע בו התברר כי אין התאמה גנטית בין ילד שנולד לאחר טיפולי הפריה חוץ-גופית לבין אביו; וכן שני אירועים שבהם התייבשו ביציות מופרות.
"נכון למאי 2024, ועדת הבדיקה שהקים משרד הבריאות לבדיקת אירועים נוספים אלה טרם השלימה את עבודתה. מקרים אלה עוררו סערה ציבורית והעלו בקרב זוגות ונשים שעברו בעבר טיפולי הפריה חוץ-גופית את החשש, כי ילדם אינו ילדם הביולוגי, וכי ילדם הביולוגי גדל אצל הורים אחרים", מתריע אנגלמן.
בדו"ח הביקורת הנוקב נכתב עוד, כי בספטמבר 2023 אותרו הוריה הביולוגיים של התינוקת שנולדה לאחר אירוע הטעות בהחזרת העוברים. "פרשה זו הייתה ועודנה קשה מנשוא עבור המעורבים בה, ובהם המטופלים הרבים שלאורך תקופה זו עלה חשש שאולי הם הוריה הביולוגיים", מתריע עוד אנגלמן – "משרד הבריאות ציין כי העומסים ביחידות שבהן אירעו האירועים החריגים היו בין הסיבות להתרחשותם".
מהנתונים עולה, כי ישראל נמצאת בראש רשימת המדינות, מבחינת מחזורי טיפול לאלף נשים בגיל הפיריון – 27 מחזורים, לעומת שישה בלבד בבריטניה. סך ההוצאות על טיפולי הפריה חוץ גופית בשנת 2023 עמדו על כ-323 מיליון שקל, ששילמו ארבע קופות החולים מסל הבריאות.
עוד עולה מהנתונים, כי יחידות פרטיות ביצעו 60% מהפעולות בתחום ההפריה החוץ גופית בשנת 2021, בעוד ש-40% בלבד בוצעו ביחידות ציבוריות.
מהדו"ח עולה, כי מדיניות המימון הציבורי בישראל חריגה יחסית לזו שבמדינות שנבחנו - הן מבחינת הגיל המרבי של האישה הזכאית למימון - יום הולדת 45, שהוא אחד הפרמטרים העיקריים המשפיעים על סיכויי הצלחת הטיפולים, והן מבחינת מספר מחזורי הטיפול שהיא זכאית להם - שבישראל כמעט שאינו מוגבל. בשנים האחרונות חל גידול ניכר במספר מחזורי ההפריה החוץ-גופית המבוצעים מדי שנה בשנה בישראל, ונכון לשנת 2021 בוצעו כ-61 אלף מחזורי טיפול. בעשור שחלף משנת 2011 חל גידול של כ-60%.
"עד לקרות האירועים החריגים בשתי היחידות, לא נקט משרד הבריאות צעדים להתמודדות עם השלכות הגידול הניכר בהיקף טיפולי ההפריה החוץ-גופית ולהבטחת איכות הטיפול במקביל לגידול זה", נטען עוד בדו"ח. "הגידול העצום בהיקף הפעולות המבוצעות ביחידות הפרטיות חשף את המטופלות לסיכונים משמעותיים, שכן גידול בהיקפים כאלו עלול להביא לעומס ולפגיעה באיכות הטיפולים אם אינו מלווה בהיערכות בהיבטי כוח אדם ותשתית ובמנגנוני בקרה ופיקוח מתאימים", קובע מבקר המדינה.
"חמורה במיוחד העובדה כי בין הליקויים החמורים שלא בוצעה עליהם בקרה חוזרת כדי לוודא כי הם אינם נשנים היו ליקויים הנוגעים לזיהוי מטופלים וליקויים ברשומה הרפואית. מדובר בליקויים בעלי זיקה לאירוע שקרה בשנת 2022", נטען עוד בדו"ח הביקורת. הביקורת העלתה כי חלק מהפערים - ובהם מחסור בכוח אדם - שהועלו עוד בבקרות מהשנים 2018 - 2019, נשנו גם בבקרות מהשנים 2022 - 2023 שבוצעו ביחידות הפרטיות.
"היעדר תיקון של הליקויים החמורים חשף את המטופלים לסיכונים", קובע עוד מבקר המדינה. "תוצאה זו והאירועים שאירעו בתחום זה בשנים האחרונות מדגישים את אחריותם היסודית של בתי החולים, בהם מצויות היחידות לתקן ליקויים שעלו בבקרות של משרד הבריאות, ואת אחריותו של המשרד לוודא כי ניתן המענה לליקויים חמורים המועלים בבקרות שביצע", נכתב עוד בדו"ח הביקורת.
בדיקה שביצע משרד מבקר המדינה בנוגע לדיווחים שקיבל משרד הבריאות מכלל היחידות להפריה חוץ-גופית לגבי אירועים מיוחדים בתחום ההפריה החוץ-גופית החל משנת 2017 העלתה כי בתקופה של שש השנים, משנת 2017 ועד לפרסום בתקשורת על אירוע הטעות בהחזרת העוברים בספטמבר 2022, הועברו למשרד הבריאות בסך הכול ארבעה דיווחים על אירועים מיוחדים בתחום ההפריה החוץ-גופית, ממוצע דיווח של פחות מאירוע בכל שנה.
לעומת זאת, בשנה ושמונת החודשים שלאחר מכן (אוקטובר 2022 - מאי 2024) הועברו 17 דיווחים, ממוצע של כעשרה דיווחים בשנה.
"העלייה החדה בשיעור הדיווחים על אירועים מיוחדים בתחום ההפריה החוץ-גופית בתקופה שלאחר ספטמבר 2022 - פי עשרה לעומת התקופה שקדמה לה - מעלה חשש ממשי שגם קודם לכן התרחשו אירועים מיוחדים בתחום זה, אך אלה לא דווחו למשרד הבריאות כנדרש", נטען עוד בדו"ח הביקורת.
בדו"ח הביקורת צויין עוד, כי האמבריולוגים הם חלק מעמוד השדרה המקצועי לניהול התהליכים המקצועיים המתקיימים ביחידות ההפריה החוץ-גופית. האמבריולוגים אמונים על ביצוע תהליכים רגישים במעבדת היחידה להפריה החוץ-גופית, הנוגעים לכל שלבי ההפריה, לרבות על זיהוי הביציות והעוברים בכל השלבים הנדרשים. "נכון לשנים 2018 - 2019 היה ביחידות מחסור משמעותי של 111 אמבריולוגים (45%) יחסית לנדרש בהתאם לטיוטת אמות המידה (244 אמבריולוגים)", קובעים מחברי הדו"ח.
הגם שמדובר בטיוטת אמות מידה, הרי שהטיוטה נועדה להציב את הסטנדרט הראוי בתחום זה, והיחידות הונחו להתאים את פעילותן לאמור בה", קובעים עוד מחברי הדו"ח - בעשר מתוך 25 היחידות שנבדקו שיעור האמבריולוגים החסרים היה 50% ומעלה מהנדרש לפי טיוטת אמות המידה; ב-13 יחידות שיעור האמבריולוגים החסרים היה כ-30% - 49% מהנדרש; ביחידה נוספת שיעור האמבריולוגים החסרים היה כ-20% מהנדרש; ורק ביחידה אחת מספר האמבריולוגים עמד בסטנדרט הנדרש לפי טיוטת אמות המידה.
"מחסור חמור במספר האמבריולוגים, כפי שנמצא במרבית היחידות, משליך בהכרח על העומס המוטל על כתפיהם ומסכן את היכולת להבטיח טיפול מיטבי ואיכותי ביחידות להפריה החוץ-גופית השונות", מתריעים עוד מחברי דו"ח הביקורת. עוד עולה מהביקורת, כי בשנת 2022 דווח למשרד הבריאות על קבלת תרומה מ-547 תורמות ביציות מחו"ל, אבל בידי המשרד לא היו נתונים על מספר הנשים שלהן תרמה כל תורמת.
זאת, משום שמכל מחזור שאיבה של תורמת אפשר להקצות ביציות לכמה נתרמות, וכל תורמת יכולה לתרום ביציות כמה פעמים. "יוצא אפוא כי אין בידי משרד הבריאות מידע על מספרם של אלה שהסתייעו בישראל בפועל בתרומת ביציות מחו"ל. זאת ועוד, גם מסד הנתונים הלאומי אינו כולל מידע מלא בנושא. בסיום הביקורת, במרץ 2024, פרסמו משרד הבריאות ומשטרת ישראל הודעה ולפיה נחקר חשד כי ביציות מופרות עם מחלה גנטית יובאו מחו"ל לצורך ביצוע טיפולי הפריה חוץ-גופית בנשים ישראליות. אירוע זה מחדד את הצורך בטיוב הנתונים הקיימים במשרד הבריאות בנושא, ובפרט בנוגע למספר הנשים שלהן תרמה כל תורמת ביציות", קובע עוד הדו"ח.
מבקר המדינה קובע כי קיים צורך בחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה של משרד הבריאות בתחום ההפריה החוץ-גופית. "על משרד הבריאות להשלים ללא דיחוי את קביעת הנהלים להפעלת היחידות להפריה חוץ-גופית; לוודא שהיחידות מתקנות את הליקויים שהוא מעלה בבקרות ולוודא שמצויים בפניו כלל הדיווחים אודות אירועים מיוחדים שאירעו בתחום זה", ממליץ אנגלמן בסיכום דו"ח הביקורת הנוקב.
"לצד כל אלה, הועלה כי מסד הנתונים הלאומי אינו שלם ומהימן, וכי היכולת להשיג את כלל המטרות שעמדו בבסיס הקמתו ובהן קידום בטיחות הטיפול ואיכותו והאפשרות לקבל החלטות ולקבוע מדיניות על בסיסו - חסרה ומוגבלת. טיוב מסד הנתונים יסייע למשרד הבריאות בקביעת מדיניות בתחום זה בכלל ובהערכת המדיניות הקיימת בפרט". מבקר המדינה ממליץ עוד, שמשרד הבריאות יוודא שהיקף הטיפולים בכל יחידה ויחידה תואם לכוח האדם והתשתיות שבה, באופן שנותן מענה הולם לאיכות ובטיחות הטיפול בתחום רגיש זה.