מה באמת אומר הרופא שלכם, כשהוא ממליץ “להקפיד על תזונה בריאה יותר"? האם די בירידה במשקל, או שיש דרך מדויקת יותר לשפר את הבריאות דרך האוכל? עולם התזונה הפך בעשורים האחרונים לתמנון רב־זרועות שהשפעתו רבה. זהו עולם מדעי חדש יחסית לעומת הרפואה, למשל, ולא תמיד יודעים “איך לאכול אותו" (תרתי משמע).

במציאות הזאת פועל ארגון ייחודי בשם “ארגון רופאים לתזונה" (PAN - Physicians Association for Nutrition), שהוא גשר חשוב בין הרפואה לתזונה. זהו ארגון בינלאומי הפועל גם בישראל.

ייחודו של הארגון הוא בהדגשת חשיבות שיתופי הפעולה הבין-מקצועיים, במיוחד בין רופאים לדיאטנים, מתוך הבנה שלרופאים תפקיד מפתח בעידוד תזונה בריאה בקהילה. זאת, לצד המאמץ להנגיש לציבור הרחב ידע המבוסס על מחקר על הקשר בין תזונה לבריאות.

באמצעות קהילה מקומית ובינלאומית של מומחים פועל הארגון להפוך את התזונה לחלק מרכזי בשירותי הבריאות. הארגון מדגיש במיוחד את חשיבותם של דפוסי תזונה המבוססים על מזונות כמו ירקות, דגנים מלאים, קטניות, פירות, אגוזים וגרעינים, התורמים להפחתת הסיכון למחלות קרדיווסקולריות, סוכרת וסרטן.

“אני שואפת לבסס את מקומה של התזונה בחזית הטיפול, הרפואה המונעת וקידום הבריאות, תוך שיתוף פעולה הדוק בין אנשי מקצוע מתחומי הרפואה והתזונה", מסבירה את החזון רוני חסון, מנכ"לית הארגון בישראל. “יש כיוון ברור של המלצות התזונה למניעת מחלות כרוניות, לקידום הבריאות, ולביסוס התזונה בעיקר על מזונות שלמים מהצומח. אני פועלת על מנת לעודד רופאים ודיאטנים להמליץ על דפוס התזונה הזה כדי שהציבור יקבל מסרים עדכניים ואחידים".


חיבור בין רפואה ותזונה

קהילה של יותר מ-500 אנשי מקצוע - רופאים, דיאטנים וסטודנטים - היא הבסיס לפעילות הסניף הישראלי של ארגון PAN, שהוקם ב-2020 כעמותה ללא מטרות רווח. הקהילה משמשת כמרחב דינמי לשיתוף ידע, התייעצויות מקצועיות ודיונים במחקרים עדכניים.

מתוך תפיסה שקידום בריאות הציבור הוא משימה המחייבת שיתופי פעולה רחבים, הארגון מקיים קשרי עבודה הדוקים עם גופים מובילים במערכת הבריאות, ביניהם אגף התזונה במשרד הבריאות, מוסדות אקדמיים, קופות החולים, איגוד רופאי בריאות הציבור, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ועמותת עתיד, עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל.

בהתייחסות לאתגר של הנגשת תזונה בריאה לכל שכבות האוכלוסייה, במיוחד בצל יוקר המחיה, אומרת חסון: “אחד הדגשים המרכזיים שלנו הוא עידוד הציבור לצריכה יומיומית של קטניות בהתאם להמלצות ‘קשת המזון' הישראלית".

"קטניות מהוות, בעיניי, מפתח לתזונה בריאה שנגישה לכל שכבות האוכלוסייה. קטניות הן מקור לחלבון איכותי עם כל חומצות האמינו החיוניות, והן גם מקור לסיבים תזונתיים, ברזל, אבץ וויטמינים מקבוצת B. הקטניות הצבעוניות - למשל, עדשים שחורות ושעועית שחורה ואדומה - הן גם מקור מעולה וזול לאנתוציאנינים - נוגדי חמצון חזקים שלרוב משיגים אותם מענבים סגולים ומפירות יער".


עתיד התזונה על שולחן אחד

הכנס הבינלאומי הראשון של PAN שהתקיים לפני כחודש בהולנד, משך אליו יותר מ-200 אנשי מקצוע מרחבי העולם, ביניהם חסון. הכנס שיקף את הגישה הרב־תחומית של הארגון, עם מרצים ממגוון תחומי מומחיות: רפואה, תזונה, קולינריה ואדריכלות נוף.

בין ההרצאות הבולטות בכנס הייתה הרצאתה של הדיאטנית ד"ר רוברטה אלסנדריני בנושא מזון אולטרה־מעובד. היא הציגה את סיווג NOVA, שאומץ גם על ידי משרד הבריאות הישראלי, והדגישה את חשיבות בחירת מוצרים דלים בנתרן, סוכר ושומן רווי. בהקשר זה עולה מנתוני הסקר החברתי של הלמ"ס כי הסימון האדום על אריזות מזון משפיע על כמעט מחצית מהישראלים (44%) שלא לבצע רכישה של מוצר המסומן בסימון כזה.

הרצאה מעניינת נוספת הייתה של ד"ר רוברט גרהאם, רופא ושף המשלב רפואה וקולינריה. גרהאם, המוביל לימודי בישול לסטודנטים לרפואה זה יותר מעשור, הציג נתונים מארגון הבריאות העולמי. נתונים אלה מעידים כי 80% ממחלות הלב, השבץ והסוכרת ו–50%–30% מכלל סוגי הסרטן ניתנים למניעה באמצעות ארבעה גורמי אורח חיים: הימנעות מעישון, צמצום שתיית אלכוהול, ביצוע פעילות גופנית ותזונה מאוזנת.

“אנחנו יודעים כיום בבירור שהאסטרטגיה היעילה ביותר להתמודדות עם העלייה הניכרת במחלות הכרוניות היא מניעה שלהן", מוסיפה חסון, “והדרך לעשות זאת היא באמצעות הרגלי אורח חיים בריאים, ביניהם כמובן התזונה שלנו".

"יש מגמה ברורה מאוד שניתן לראות בקרב ארגוני בריאות והיא ההמלצה שעיקר המזון שלנו יהיה מזונות שלמים מהצומח, כלומר ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים. ההמלצה הזו נוכחת בהמלצות משרד הבריאות הישראלי, בארגוני בריאות כמו ארגון הלב האמריקאי, ארגוני סרטן שונים וגם מדינות כמו קנדה, אוסטריה ושווייץ".

מעניינת הייתה גם הרצאתו של אדריכל הנוף ברנו סטוטמן, על תכנון מחדש של שטחי החקלאות בהולנד. נושא זה עורר עניין מיוחד אצל חסון. “חשוב השימוש המושכל בקרקע החקלאית במדינה כדי שנוכל לגדל יותר מזון ולהבטיח עצמאות שלנו בתחום", היא מציינת.

“אם מדינה כמו הולנד, שיש לה המון שטחים, עוסקת בזה - גם אנחנו בישראל צריכים לעסוק בכך. אנחנו לוקחים חלק בתהליך הזה שנקרא התוכנית הלאומית לביטחון המזון 2050. זה תהליך שמשתף מגוון סקטורים כמו משרדי ממשלה, אקדמיה, מגזר שלישי ותעשייה".

אומנם רוב הפעילות של הארגון מכוונת לקהל מקצועי, אבל הוא מציע ידע ומידע זמין לקהל הרחב. “מומלץ מאוד להיכנס לאתר שלנו ולקרוא על תזונה בריאה", מוסיפה חסון. “אפשר גם להירשם לניוזלטר כדי להתעדכן בתכנים חדשים". 

את המידע ניתן למצוא באתר הארגון