השנים האחרונות הביאו מהפכה בתחום רפואת ההשמנה: העיסוק המתמשך בהתמודדות עם עודף משקל, השיח הבלתי פוסק על דיאטות ודפוסי אכילה, והמאמצים של רבים לסגל אורח חיים בריא – כולם הצטלבו באחרונה עם התקדמות רפואית מואצת. בצומת הזה, נכנסו לתמונה זריקות ההרזיה, שעשו דרכן מתחום הטיפול בחולי סוכרת לעולם רחב הרבה יותר. 

בפודקאסט הבריאות של מעריב, הוקדש פרק מיוחד לנושא, בהשתתפות ד"ר סיגל פרישמן, המנהלת את תחום הדיאטה והתזונה בחטיבת בתי החולים של הכללית ובית החולים בילינסון, וד"ר עידית דותן, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה ממרפאת ההשמנה בבילינסון. בשיחה מעמיקה הסבירו השתיים מהן הזריקות, כיצד הן פועלות, מה המשמעות של מינון הדרגתי, מהם סיכוייהן להוביל לירידה ניכרת במשקל ואף מעבר לכך, ומדוע אי אפשר להסתמך עליהן בלבד בלי לשנות את אורח החיים.

פודקאסט הבריאות של מעריב. ד''ר דותן וד''ר פרישמן (צילום: הגר חורש)
פודקאסט הבריאות של מעריב. ד''ר דותן וד''ר פרישמן (צילום: הגר חורש)

אחד הנושאים שעלו בפודקאסט עסק בהשתלבות התרופות בשגרת הטיפול בהשמנה. התפתחותן החלה  כתרופות שכוונו במקור לחולי סוכרת. חברות תרופות, ובראשן "נובו נורדיסק" הדנית, פיתחו תכשירים המבוססים על הורמון בשם GLP1 שמטרתו הראשונית של ההורמון הזה היא לווסת את רמת הסוכר בדם, באמצעות גירוי הלבלב להפריש יותר אינסולין כשהסוכר בדם גבוה, ועצירת הפרשתו כאשר הסוכר חוזר לטווח התקין.

אלא שבמעקב אחר החולים שנטלו את התרופות הללו, נצפתה תופעה מפתיעה: רבים מהמטופלים דיווחו על דיכוי תיאבון ניכר ועל ירידה מהירה במשקל. הנתון הזה לכד את עיניהם של החוקרים, ופתח פתח לפיתוח תרופות ייעודיות שמטרתן הרשמית לא תהיה רק איזון סוכר, אלא גם הורדה מסיבית במשקל בקרב אנשים עם השמנה.

התרופה המוכרת הראשונה מקו מוצרים זה נקראת "סקסנדה", והיא הובילה לירידה של כשמונה אחוזים ממשקל הגוף. במהלך הטיפול בסקסנדה זיהו מומחי הרפואה כי גם הזריקה "אוזמפיק", המיועדת לחולי סוכרת, מביאה לירידה גבוהה אף יותר במשקל ודיכוי תיאבון מורגש מאוד. בעקבות כך פותחה תרופה חזקה יותר בשם "וויגובי", שסומנה כפורצת דרך בתחום ההרזיה.

הכוח המרכזי של התרופה טמון בהיותה גרסה מרוכזת יותר של אותו הורמון  GLP1  מה שמאפשר לה להאיץ את תהליך דיכוי התיאבון, להאט את התרוקנות הקיבה ולתרום לתחושת שובע ארוכה. ניתוח מחקרים בינלאומיים מצביע על ירידה ממוצעת מרשימה באחוזי המשקל בקרב המטופלים, אך מעבר להרזיה עצמה דווח גם על יתרונות בריאותיים נוספים: הפחתה ברמות כולסטרול, הורדת רמות סוכר, ועיכוב בהופעת סיבוכים לבביים.

פאנל המומחיות הרחיב בדיון על חשיבות השילוב בין תרופות המרשם לבין אורח חיים מאוזן. גם מי שעובר את התהליך התרופתי, חייב להמשיך להקפיד על תזונה נכונה, להגדיל את הפעילות הגופנית ולהיות במעקב רפואי והתזונתי. לא ניתן להסתפק רק בהזרקה שבועית ולקוות לתוצאות קסם.

זריקות ההרזיה. מחייבות גם שינוי אורח חיים (צילום: שאטרסטוק)
זריקות ההרזיה. מחייבות גם שינוי אורח חיים (צילום: שאטרסטוק)

התרופה אמנם מסייעת בהפחתת התיאבון ומשפרת את יכולת ההתמודדות עם דחפים, אך בהיעדר תזונה מאוזנת ושינויים בהרגלי האכילה, סיכויי ההצלחה יורדים משמעותית. בתוך כך, ייעוץ תזונתי צמוד ממלא תפקיד ראשון במעלה: דיאטניות מוסמכות מלוות את המטופלים, מסייעות בבניית תפריט מותאם ותומכות בניהול שגרת אכילה מושכלת.

במציאות שבה בעיית ההשמנה הופכת שכיחה יותר והמודעות לנזקיה עולה, חברות תרופות רבות מפתחות קווים חדשים של תכשירים, חלקם בתצורה נוחה יותר, בכדורים, חלקם במינונים גבוהים עוד יותר של GLP1 או של מולקולות דומות. אלא שכאמור כל הפיתוחים הללו, כפי שהדגישו ד"ר פרישמן וד"ר דותן, נשענים על עיקרון מרכזי: שום תרופה אינה מחליפה בדיקה מעמיקה של הרגלי חיים, טיפול אישי ורפואי משולב. ההשמנה היא תופעה מורכבת שיש לה שורשים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים, ומענה חלקי שמסתמך רק על מרשם לא יחזיק מעמד לאורך זמן.

תופעות הלוואי של זריקות ההרזיה כוללות בעיקר נפיחות בבטן, בחילות, שלשולים או עצירות, הקאות ואי נוחות כללית במערכת העיכול. אצל חלק מהאנשים, כך מספרות ד"ר פרישמן וד"ר דותן, מופיעה רתיעה ספציפית ממאכלים מסוימים ואף משיכה למתוקים. לא מעט מטופלים מופתעים לחוות תחושות גופניות יוצאות דופן או שינוי בקשת המאכלים החביבה עליהם.

אולם, היות שהעלייה במינון מתרחשת בהדרגה – החל ממינון התחלתי נמוך של התרופה וויגובי של 0.25 מיליגרם בשבוע ועד למינון הסופי של 2.4 מיליגרמים– מערכת העיכול יכולה להסתגל צעד אחר צעד, והמטופלים לומדים כיצד לזהות סימני אזהרה ולהתאים את הרגלי האכילה. באופן זה, ניתן לצמצם את עוצמת תופעות הלוואי ולהגביר את סבילות הגוף לטיפול.

תרופה חדשה בשם מאונג'רו אושרה לאחרונה בישראל ותינתן במסלולי סבסוד לחלק מהחולים. על אף הסבסוד של 50% לקופות החולים מכבי ומאוחדת, הטיפול עדיין יקר מאוד וצפוי לעלות למטופל כ-900 שקלים לחודש. לכך מצטרפת גם העלות של הזריקה וויגובי, שמגיעה לכ-1,300 שקלים בחודש במינון גבוה. מדובר בהוצאה כספית ניכרת עבור מטופלים רבים, ובדיוק משום כך כדאי לשקול את כל ההשלכות הכלכליות טרם הכניסה לטיפול, לצד הבנת המחויבות לאורח חיים תומך.

מאונג'רו נחשבת לזריקה העוצמתית ביותר, כשהיא משלבת פעילות של שני הורמונים, שמובילים להשפעה אינטנסיבית יותר על השובע ואיזון הסוכר. רבים סבורים כי התרופה עשויה להיות "הדור הבא" של טיפולי ההרזיה. 

אחת השאלות החוזרות היא "עד מתי צריך להמשיך בטיפול?". המחקרים הראו כי רבים מאלה שמתחילים בזריקות ההרזיה פורשים. דיווחים אחרים גורסים כי עם ההפסקה ישנה עליה חזרה במשקל, ולכן מקובלת ההערכה שהטיפול נדרש לאורך זמן, תחת מעקב רפואי ובכפוף להמלצת הרופא המטפלת. הטיפול בהשמנת יתר הוא תהליך מאוד אישי, שתלוי גם בשאלה האם המטופל השתנה נפשית ומנטלית, כלומר, אם הוא למד לאמץ הרגלים נכונים של אכילה נבונה ופעילות גופנית באופן עקבי.

הפרק המלא מתפרסם באתר מעריב, ביוטיוב מעריב, ובכל אפליקציות ההסכתים