"בכל תקופת המלחמה המשכתי לנהל את המרכז הרפואי עם הצוות שלי", מספרת לילך ירמיהו לוי, מנהלת המרכז הרפואי קופת חולים לאומית בקריית שמונה. “הגענו תחת אש לתת שירות לתושבים שנשארו בעיר, עבדנו במקלט שבקניון, שהיה מטווח מאוד ונפגע כמה פעמים עד שהושבת לגמרי ונאלצנו להעתיק את מקומנו למבנה אחר, בטוח ומוגן".
רק חלק קטן מתושבי הצפון שפונו מבתיהם עם פרוץ המלחמה חזר עד כה. אחרים ממתינים לראות אם הפסקת האש תתמיד, או ממתינים לסיום שנת הלימודים, ויש תושבים שהחליטו בינתיים על עזיבה של אזור הצפון לצמיתות. במצב המסובך הזה נאלצים שירותי הבריאות באזורים המפונים להתמודד עם אתגרים שונים. קושי רב יש לקופות החולים, שחלקן המשיכו לפעול במתכונת מצומצמת וחלקן נאלצו לסגור את שעריהן. עכשיו, עם ההיערכות של הרשויות באזורי קו העימות לשובם של התושבים, קופות החולים נדרשות להיערכות מיוחדת.
שירות בסניפים חלופיים
ירמיהו לוי מעידה שהמשימה הייתה קשה ומאתגרת, אבל מספקת מאוד. “בזמן המלחמה שהו בעיר כאלפיים תושבים, ומאז הפסקת האש המספר עלה לכ־5,000", היא אומרת. “עד לפגיעה בקניון, הקופה סיפקה תרופות בבית המרקחת שלה, ומאז הפגיעה הלקוחות מועברים לפארמים השונים. הרפואה שניתנת בעיר היא בסיסית בלבד והביקוש אליה די נמוך מאחר שרוב התושבים נמצאים מחוץ לעיר ומעדיפים לקבל את שירותי הרפואה בחוץ. בחלק מהסניפים, כמו בטבריה ובתל אביב, הם פוגשים את נציגות השירות המוכרות מקריית שמונה, וגם רופאי המשפחה והילדים נותנים שירות בסניפים אלטרנטיביים. עכשיו אני, בתיאום עם הנהלת האזור והמחוז, נערכת לתפעול מלא של הסניף בחודשים הקרובים עם שובם של התושבים".
מהו האתגר העיקרי שניצב בפנייך כרגע?
“המשימה לגייס אנשי רפואה מקצועיים בחזרה היא לא פשוטה. רופאים מומחים שהועסקו לפני המלחמה בסניף הועברו למקומות אחרים, וחלקם מצאו עבודה קבועה במקומות אחרים. יהיה צורך לגייס מומחים שיסכימו לחזור לעיר. לתושבי קריית שמונה מגיעה הרפואה הטובה ביותר שמדינת ישראל יכולה לתת. אנחנו, כקופת חולים לאומית, נעשה הכל כדי להעמיד לטובתם את הצוות הטוב ביותר שאפשר, ואנחנו נערכים כמובן גם לתת מענה בתחום רפואת הנפש. חייבים להבין שהתושבים בעיר עברו טראומה. ביום אחד אמרו להם לארוז מזוודה ולעזוב את בתיהם. הם לא תיארו לעצמם שהמלחמה תימשך יותר משנה. המורכבות היא בעיקר אצל הילדים, שנעקרו מבתי הספר ופוזרו ברחבי המדינה ללא החברים או המורים המוכרים להם. הם מתמודדים יפה ומסתגלים מהר, אבל לא ניתן עדיין להעריך את הפגיעה בנפש, ולכך נצטרך לתת מענה הולם".
“באזורים המפונים בצפון יש לנו שני סניפים משמעותיים, בקריית שמונה ובשלומי", אומרת יולנדה פרידריך, המנהלת הרפואית של קופת חולים לאומית במחוז צפון. “כדי לשמור ככל הניתן על כוח האדם של הרופאים באזורים האלו הצלחנו לתת לרופאים משרות חלופיות באזורים שאליהם הם פונו. לקראת שובם של התושבים והחזרה של קופת החולים לפעילות מלאה, ולא לפעילות של פעמיים־שלוש בשבוע כמו בתקופת המלחמה, נדרשים לנו רופאים. רבים מהרופאים שלנו פונו למרכז הארץ, וחלקם נוסע במיוחד לצפון כדי לתת שירות – וחוזר למרכז. יש רופאים שהם הורים לילדים שלומדים במסגרות לימודיות במרכז, ועד שלא תיגמר שנת הלימודים הם לא יחזרו לצפון. זה קושי תפעולי, שנידרש לפתור".
אצבע על הדופק
“בלי קשר לשאלה אם התושבים חוזרים או לא חוזרים, אנחנו פועלים כדי להחזיר את כל 22 המרפאות שלנו בקו העימות לעבודה רגילה, אחרי שחלקן לא פעלו בשנה החולפת בגלל שהן הוגדרו כ’שטח צבאי סגור’", אומר ד"ר מרדכי דיין, מנהל מחוז צפון בשירותי בריאות כללית. “יש לציין שגם בקריית שמונה, במג’דל שמס, בבוקעאתא, בע’ג’ר ובמסעדה המרפאות שלנו המשיכו לפעול כל הזמן, בתחום רפואת משפחה וגם בתחומים של רופאים מומחים. בקופות החולים הקיבוציות בצפון יש רק רופאי משפחה כרגע. במהלך המלחמה, הצוותים שלנו הקימו מרפאות זמניות במלונות של מפונים, וגם אם במלון בטבריה, למשל, יישאר מפונה אחד שלא יחזור – אנחנו נמשיך לתפעל שם את המרפאה, עד שאחרון המפונים יעזוב".
האתגר הראשון הניצב בפני קופת החולים, לדברי ד"ר דיין, הוא שיקום המרפאות באזורי הפינוי: “יש לשפץ את כל המרפאות שנפגעו מירי הרקטות והטילים, ושאליהן אנחנו לא יכולים לחזור כרגע. אתגר משמעותי נוסף הוא כוח האדם – עובדים שלא יחזרו בשלב זה לצפון כי ילדיהם נמצאים במסגרות לימוד במקומות אחרים. את המחסור החלקי הזה בכוח אדם עלינו לפתור בגיוס מחליפים ובמתן עבודה נוספת לכוח האדם שנמצא, כדי לתת שירות שקרוב ל־100% השירות שנתנו לפני פרוץ המלחמה. אנחנו צריכים כל הזמן להיות עם אצבע על הדופק כי אם יהיה ביקוש גדול מהרגיל לטיפולים במרפאות, נצטרך לתת לזה מענה. הדבר החשוב ביותר מבחינתנו הוא לתת את מלוא התנופה להחזרת הפעילות שלנו בצפון במלואה. בשבועיים הקרובים אנחנו גם צפויים לפתוח מרפאה נוספת בקריית שמונה".
מה קורה בתחום בריאות הנפש? אתם נערכים לטפל בעלייה בפניות על רקע המצב?
“צוות בריאות הנפש של המרפאה בקריית שמונה חוזר עכשיו לעבודה מלאה. כמו כן, אנחנו נמצאים עכשיו בתהליך של גיוס עובדים בתחום, פסיכולוגים ומומחים אחרים. בנוסף, הקמנו צוות שנקרא ‘צוות משבר’, שנותן הרבה שירותים מרחוק. כל הפניות בנושא בריאות הנפש מנותבות לצוות הזה, והרופאים שם מוצאים פתרונות נקודתיים לכל בעיה: מטיפול במוקד שהכללית הקימה, דרך הזמנה דחופה למרפאה בקריית שמונה ועד טיפול טלפוני או בווידיאו".
“קשה להגיד שאנחנו נערכים במיוחד לקראת חזרת התושבים פשוט כי אנחנו כל הזמן ערוכים ולא מחכים לרגע האחרון כדי לתת את מלוא המענה למטופלים שלנו", מבהיר מוחמד עבד אלרחמן, מנהל מחוז צפון של קופת חולים מאוחדת. “שגרת המלחמה שלנו הייתה אותה שגרה כמו לפני המלחמה. האתגר העיקרי שלנו היה לשנע את הרופאים מאזורים שונים בארץ למרפאות, וכמובן, בקריית שמונה נאלצנו לסגור זמנית את הסניף בקניון לאחר שהוא נפגע מטיל, אז נתנו את המענה במקומות חלופיים. עכשיו קיבלנו אישור מהמשטרה לשפץ את המקום הזה. חוץ מהמרפאה הזו, כל המרפאות שלנו עבדו כרגיל כל התקופה הזו. לא חיכינו ליום שיגידו לנו לחזור לשגרה, אלא אנחנו נערכים ליום הזה כבר תקופה. היה ברור לנו שיהיה ביקוש גבוה מתמיד בתחום בריאות הנפש, ולכן התחלנו להנגיש את השירות הזה כבר במרפאות הראשוניות והבאנו לסניפי קופת החולים את הפסיכיאטרים, במקום להביא את המטופלים למרכזי הנפש. אנחנו מבינים את החשיבות הבהולה שבדבר".
גם עבד אלרחמן מצביע על גיוס כוח האדם כעל משימה מרכזית. “זה היה אתגר עוד לפני המלחמה, ועכשיו ביתר שאת. כל קופות החולים מתחרות על כל רופא או רופאה כי אין הרבה כאלה בפריפריה כרגע", הוא מודה. “לגייס צוותים של פסיכיאטרים ופסיכולוגים זה אתגר קשה בפריפריה כי הזמינות שלהם פחותה בשל הביקוש הרב לעבודתם. אנחנו עובדים מול הצוותים שלנו כדי להרחיב את שעות העבודה בפריפריה לנוכח הביקוש, וההירתמות של הצוותים מצוינת, אבל עדיין הפער גדול וצריך לעבוד הרבה כדי להדביק אותו. אתגר נוסף הוא לדאוג לעובדים שלנו. בשנה האחרונה הם עבדו מסביב לשעון, וחשוב לנו לשמור על החוסן שלהם ועל ההמשכיות, ולתת להם להתאוורר. הצוותים נתנו שירותים בתקופות קשות מאוד, ואנחנו פועלים עכשיו לספק להם סדנאות שיקום וחוסן אישי, מפגשי עיבוד חוויות ועוד כדי לחזק אותם, לסייע להם להמשיך ולהודות להם על העזרה שלהם".