השבי הממושך של החטופים בעזה, שאורך כבר כמעט כשנה וחצי, עורר שאלות רבות על מצבם הבריאותי, לאור הדיווחים כי תזונתם התבססה על לחם, אורז בכמות מוגבלת ואפילו חשש לשתיית מי ים אותם קיבלו החטופים במקום מי שתיה, תוך שהייה בתנאים היגייניים קשים, ללא חשיפה לשמש.

תנאים אלה אינם מספקים את הדרישות התזונתיות הבסיסיות של גוף האדם, במיוחד לאורך זמן כה ממושך, גורמים לפגיעה רב מערכתית, ולהידרדרות רפואית משמעותית.

תפריט דל בשבי. לחם ואורז (צילום: אינג'אימג')
תפריט דל בשבי. לחם ואורז (צילום: אינג'אימג')

מחסור בויטמין די: השפעת החשכה על הגוף 

היעדר חשיפה לשמש במשך תקופה ארוכה גורם למחסור חמור בויטמין די. ויטמין זה חיוני לשמירה על בריאות העצמות באמצעות וויסות רמות הסידן והזרחן בגוף.

מחסור מתמשך גורם לאובדן מסת עצם, סיכון מוגבר לשברים, ואף להתפתחות של רככת עצמות – מצב שבו העצמות הופכות רכות, חלשות ונוטות לעיוותים. בנוסף, חסר בויטמין די משפיע על תפקוד מערכת החיסון ומגביר את הסיכון לזיהומים.

מחקרים אף מצביעים על קשר בין מחסור כרוני בויטמין זה להתפתחות מחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה. מבחינה נפשית, ויטמין די תומך בפעילות נוירולוגית תקינה, והיעדרו נקשר למצבי דיכאון, חרדה, תחושת תשישות כללית ואפילו הפרעות קשב וריכוז.

לוחמי צה''ל במנהרות בדרום לבנון  (צילום: דובר צה''ל)
לוחמי צה''ל במנהרות בדרום לבנון (צילום: דובר צה''ל)

ויטמיני B: חשש מתסמונת ההאכלה ופגיעה נוירולוגית

ויטמינים ממשפחת B ממלאים תפקיד קריטי בתפקוד מערכת העצבים המרכזית וההיקפית, ייצור אנרגיה, תפקוד מערכת העיכול ותהליכים מטבוליים. תזונה המבוססת על פחמימות פשוטות כמו לחם ואורז אינה מספקת כמעט ויטמינים אלו.

תיאמין (B1) חיוני לפעילות נורמלית של מערכת העצבים ולמטבוליזם של גלוקוז. מחסור בו גורם למחלת ברי-ברי, המתבטאת בנזק לשרירים, הפרעות עצביות כמו תחושת נימול או כאבים ברגליים, ולעיתים קרובות גם אי-ספיקת לב. ויטמין B6 הנחוץ לייצור נוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין ודופמין, תורם לבריאות הנפשית והפיזית.

חסר בו עלול לגרום לאי-שקט, מצבי דיכאון ופגיעה קשה במערכת החיסון, המגבירה את הרגישות לזיהומים. ויטמין B12  אשר מקורותיו העיקריים הם מזון מן החי, משפיע על ייצור תאי דם אדומים, ועל פעילות המוח ומערכת העצבים. מחסור מתמשך בו מוביל לאנמיה קשה, תחושת עייפות קיצונית ונזק עצבי בלתי הפיך, המתבטא בנימול בגפיים, חולשת שרירים ואף שינויים קוגניטיביים כמו בלבול או פגיעה בזיכרון.

ברזל ואנמיה: האיום על האנרגיה והחוסן הגופני

ברזל חיוני ליצירת ההמוגלובין, המולקולה שאחראית להובלת חמצן בכל חלקי הגוף. חוסר ברזל גורם לאנמיה, מצב שבו הגוף מתקשה לספק חמצן לרקמות, מה שמוביל לעייפות קיצונית, חולשה כללית, כאבי ראש וסחרחורות.

בהיעדר ברזל, מערכת החיסון נחלשת, והגוף חשוף יותר לזיהומים. אצל ילדים או מתבגרים, מחסור בברזל עלול לעכב גדילה תקינה ולהשפיע על יכולת הריכוז והלמידה. במחסור חמור, האנמיה עלולה לגרום לירידה משמעותית בלחץ הדם, קוצר נשימה במאמץ ואפילו פגיעה בפעילות הלב.

מחסור בברזל עלול לפגוע בלחץ הדם (צילום: שאטרסטוק)
מחסור בברזל עלול לפגוע בלחץ הדם (צילום: שאטרסטוק)

חלבונים: הנזק למסת השריר ולמערכת החיסון

חלבונים הם אבני הבניין של הגוף ומשתתפים במגוון תהליכים חיוניים כמו בניית שרירים, ייצור אנזימים והורמונים, ותמיכה במערכת החיסון. תפריט המבוסס על לחם ואורז בלבד אינו מכיל כמעט חלבון.

מחסור מתמשך עלול להוביל לאובדן מסת שריר, חולשה פיזית קיצונית, ופגיעה ביכולת הגוף להתמודד עם פציעות או מחלות. במקרים קשים במיוחד, מופיעה תסמונת קוואשיורקור – המאופיינת בבצקות חמורות בגפיים ובפנים, רזון קיצוני, ושינויים בעור ובשיער. בנוסף, חסר בחלבון פוגע במערכת החיסון, מגביר את הרגישות לזיהומים ואף מקשה על הגוף להתאושש מזיהומים קיימים.

ויטמין C:  סיכון לצפדינה ופגיעה ברקמות הגוף

ויטמין C חיוני לייצור קולגן, חלבון התומך במבנה כלי הדם, העור והעצמות. חסר בו פוגע גם ביכולת הגוף להילחם בזיהומים. במחסור ממושך, צפדינה מתפתחת, מצב המתבטא בדימומים מהחניכיים, רגישות וכאבים בעצמות, חבורות בולטות על העור, ואף איבוד שיניים. מעבר לכך, ויטמין C הוא נוגד חמצון חזק המסייע לנטרול רדיקלים חופשיים בגוף. היעדרו מגביר את הסיכון למחלות כרוניות כמו מחלות לב וסרטן.

החטופות במפגש עם החיילות  (צילום: דובר צה''ל)
החטופות במפגש עם החיילות (צילום: דובר צה''ל)

מגנזיום ואשלגן: נזקים למערכת הקרדיווסקולרית ולשרירים

שני מינרלים החיוניים ביותר לתפקוד הלב השרירים והעצבים הם מגנזיום ואשלגן. מחסור במגנזיום עלול לגרום לעוויתות שרירים, התכווצויות כואבות, חוסר תחושה בגפיים ואף הפרעות בקצב הלב. חסר באשלגן משפיע גם הוא על פעילות הלב והשרירים, ועלול לגרום לתחושת עייפות, עצירות, חולשת שרירים ולעיתים אפילו לשיתוק זמני. מחסור בשני המינרלים לאורך זמן מעלה את הסיכון להפרעות לב חמורות, כולל דום לב.

שתיית מי ים: סכנה להתייבשות ולכשל כלייתי

מי ים מכילים ריכוז גבוה של מלח, אשר גורם לאובדן נוזלים מוגבר דרך השתן. שתייתם בתנאים של מחסור במים ממתקים מחמירה את ההתייבשות, ויוצרת עומס על הכליות בניסיון להיפטר מהמלחים העודפים. מצב זה עלול לגרום לכשל כלייתי חריף, עייפות קיצונית, יובש בעור ובריריות, ופגיעה באיזון האלקטרוליטים בגוף, המהווה סיכון מיידי לחיים.

חוף עזה, דיווחים על שתיית מי ים (צילום: מג'די פתחי/TPS)
חוף עזה, דיווחים על שתיית מי ים (צילום: מג'די פתחי/TPS)

מחסור באבץ וביוד: השפעה על מערכת החיסון והתפקוד המטבולי

אבץ חיוני לתפקוד מערכת החיסון, ריפוי פצעים, ולתפקודים הקשורים לחלוקת תאים. מחסור באבץ גורם לפגיעה בריפוי פצעים, נשירת שיער, ירידה בחוש הטעם והרגישות לזיהומים. יוד, המצוי בעיקר במזון מהים ומלח מועשר, חשוב לפעילות בלוטת התריס. חסר בו מוביל לתת-פעילות של בלוטת התריס, המתבטאת בהאטת חילוף החומרים, עייפות, השמנה וירידה בתפקוד הקוגניטיבי.
 
תזונה דלה לאורך זמן אינה משפיעה רק על הגוף הפיזי אלא גם על הבריאות הנפשית. חוסרים תזונתיים מגבירים את הסיכון לחרדה, דיכאון, תחושת ייאוש ותשישות מנטלית.

השפעות אלה, בשילוב עם הטראומה של השבי, דורשות התערבות פסיכולוגית לצד שיקום גופני. על פי הנחיות משרד הבריאות שנכתב על ידי צוותי דיאטניות קליניות, הטיפול בהשלמות התזונתיות שאינן תמיד נראות בבדיקות הדם, כולל החזרה הדרגתית לרמות התקינות.

כזכור החטופים מקבלים עם הגעתם לבסיס הצבאי תה, שלושה ביסקוויטים יחד עם תחילת טיפול בויטמין B1 שנועד למנוע את תסמונת ההאכלה המחודשת העלולה להיות קטלנית. בהמשך מקבלים החטופים תזונה מאוזנת, כולל ההשלמות התזונתיות המלאות שמשיבות למאגרים גם את החלבונים החסרים, הוויטמינים והמינרלים.