חוסר הביטחון הגדול של אנה זק: בפוסט שפרסמה הדוגמנית והזמרת חשפה הכוכבת את המאבק האישי שלה באקנה. זק כתבה: "חוסר הביטחון שלי הוא עור הפנים שלי, מתחילת המלחמה העור החמיר, מי שעבר את זה יודע כמה זה מתסכל". דבריה עוררו תגובות רבות והובילו מאות בני נוער וצעירים לשתף גם הם בחוויות דומות. בפודקאסט הבריאות של מעריב, הסבירה ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור ויו"ר האיגוד לכירורגיה דרמטולוגית, על הטיפול במחלה השכיחה.
אקנה (Acne vulgaris) היא מחלת עור כרונית של זקיקי השיער ובלוטות החלב בעור, אשר גורמת להופעת פצעונים, קומדונים (ראשים שחורים ולבנים), ציסטות ודלקות. זוהי אחת ממחלות העור הנפוצות ביותר, הפוגעת בכ-85% מהאנשים בגיל ההתבגרות, אך היא עלולה להופיע גם בגילאים מבוגרים יותר – במיוחד בקרב נשים. בעוד שהאקנה עצמה נחשבת מצב רפואי לא מסוכן, השפעותיה הנפשיות לעיתים עמוקות, כפי שמעידים סיפורים אישיים כמו זה של זק: דימוי גוף ירוד, בושה, הימנעות חברתית ולעיתים אפילו דיכאון.
ישנם מספר סוגי אקנה, שכל אחד מהם דורש התייחסות שונה. הצורה הקלה ביותר היא קומדונלית – המאופיינת בראשים שחורים (open comedones) או לבנים (closed comedones). אלו נגרמים כאשר זקיקי השיער נסתמים בעור שומני ותאי עור מתים. דרגת חומרה בינונית תכלול פצעונים אדומים ומוגלתיים, ואילו בדרגה קשה יותר נראית אקנה פפולו-נודולרית – גושים עמוקים וכואבים, ולעיתים ציסטות תת-עוריות שעלולות להותיר צלקות.
הגורמים לאקנה מגוונים, אך הגורם המרכזי הוא פעילות יתר של בלוטות החלב המושפעת מהורמונים, במיוחד אנדרוגנים. גם גורמים גנטיים, מתח נפשי, שינויים הורמונליים במחזור, שימוש בתכשירים קוסמטיים שומניים, תזונה עשירה במוצרי חלב ופחמימות פשוטות, תרופות מסוימות וסביבה לחה או מזוהמת – כל אלו עלולים להחמיר את המצב.
הטיפול באקנה תלוי בחומרת המחלה, מיקומה על הגוף, גיל המטופל, והעדפותיו. בטיפול הראשוני, מסבירה ד"ר אקרמן, ישנה חשיבות לשמירה על היגיינת העור, שטיפה עדינה של הפנים פעמיים ביום בתכשירים לא מגרים, והימנעות מפיצוץ פצעונים.
כאשר האקנה אינה מגיבה לטיפולים ביתיים, יש לפנות לרופא עור לצורך טיפול תרופתי. הטיפול הרפואי נחלק לשלבים – החל בטיפול מקומי וכלה בטיפול סיסטמי. בשלב ראשון, במקרים קלים עד בינוניים, ניתן טיפול מקומי ברטינואידים (כמו אדפרין או רטין A), חומרים שמקדמים התחדשות תאי עור ומונעים סתימת זקיקים, לרוב בשילוב עם אנטיביוטיקה מקומית (כמו קלינדמיצין). במידה והתגובה אינה מספקת, או כאשר מדובר באקנה דלקתית יותר, מוסיפים אנטיביוטיקה סיסטמית ממשפחת הטטראציקלינים (כמו מינוציקלין או דוקסיציקלין) למשך מספר חודשים.
האם אפשר למנוע אקנה? לא תמיד. בשל ההשפעה הגנטית וההורמונלית, ישנם מתבגרים שמפתחים אקנה למרות היגיינה קפדנית. עם זאת, שמירה על תזונה מאוזנת, הימנעות ממוצרי חלב וסוכרים פשוטים, בחירה קפדנית של תכשירי טיפוח שאינם סותמים נקבוביות, והפחתת לחצים נפשיים – עשויים לסייע בהפחתת התפרצויות.
כאשר האקנה שוככת, לעיתים נותרות צלקות – חריצים בעור, שינויי גוון, או אזורים שקועים. לטיפול בצלקות יש כיום מספר אפשרויות. הטיפול הנפוץ הוא באמצעות פילינג כימי או פילינג לייזר – שמסירים את השכבות העליונות של העור ומעודדים בניית קולגן. גם טיפולי מיקרונידלינג (microneedling) זוכים לפופולריות – בהם נעשה שימוש במחטים זעירות לעידוד ריפוי טבעי. לצלקות שקועות במיוחד משתמשים לעיתים גם בחומרי מילוי. במקביל, ניתן לשלב קרמים על בסיס רטינואידים וחומצות שונות להבהרת כתמים.
הטיפול באקנה אינו רק רפואי, אלא גם רגשי וחברתי. הכרה בכך שהפצעונים והצלקות אינם פגם – אלא חלק ממחזור החיים של העור – היא צעד חשוב בדרך להחלמה שלמה. וכפי שסיכמה זק את הפוסט שלה: "זכרו שאתם הכי יפים בעולם עם ובלי אקנה".
