מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת "Diabetologia" מגלה כי יותר משליש מהחולים בני 30 ומעלה שאובחנו עם סוכרת מסוג 2 אובחנו באופן שגוי, והם למעשה לוקים בסוכרת מסוג 1. המחקר, שנערך באוניברסיטת אקסטר שבאנגליה, בדק 583 משתתפים מעל גיל 30, כולם חולי סוכרת. 38% מהחולים עם סוכרת מסוג 1 שאובחנה לאחר גיל 30 טופלו מלכתחילה כחולים בסוג 2 של המחלה, כלומר ללא אינסולין.
"קשה לאבחן סוכרת מסוג 1 אצל אנשים מבוגרים, ורוב הנבדקים מאובחנים עם סוכרת מסוג 2, גם אם הם רזים", הסביר ד"ר אנגוס ג'ונס מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אקסטר, שעמד בראש המחקר. "המחקר שלנו הראה שאם אדם שאובחן עם סוכרת מסוג 2 נזקק לטיפול באינסולין בתוך שלוש שנים לאחר האבחון, קיים סיכוי גבוה מאוד שהאבחנה הייתה שגויה ויש לו למעשה סוכרת מסוג 1. לכן יש לבצע אבחון מדוקדק שיאשר איזה סוג של סוכרת יש להם, כדי להבטיח שיקבלו את הטיפול המתאים וחינוך לבריאות על פי מצבם".
לדברי פרופ' חוליו וינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת בבית החולים וולפסון ורופא סוכרת במרכז DMC לטיפול בסוכרת, "סוכרת מסוג 1 מאופיינת בירידה מהירה וחמורה של ייצור אינסולין. תאי הביתא של הלבלב מותקפים ומושמדים על ידי המערכת החיסונית עצמה". עוד הוסיף וינשטיין: "אנשים במצב זה מאבדים את היכולת לייצר אינסולין ולכן, כדי לאזן את רמות הסוכר בדם, נדרשת אספקת אינסולין ממקור חיצוני, באמצעות הזרקות או משאבת אינסולין בשל החשש מפני מצבי היפוגליקמיה.
"בקרב סוכרתיים מסוג 2 המצב הוא שונה היות שהם יכולים להגיע לאיזון רמות הסוכר באמצעות דיאטה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי, ואילו סוכרתיים מסוג 1 אינם יכולים וחייבים אינסולין גם כאשר מקפידים על אורח חיים בריא".