העובדות שאף אחד לא רוצה לחשוף על מקרי הרשלנות הרפואית בישראל!

כל אדם שמגיע לרופא במטרה לקבל ייעוץ ו/או טיפול רפואי, בין אם בקופת החולים, בבית חולים או באופן פרטי, מצפה מאיש המקצוע שיושב מולו לעשות את עבודתו על הצד הטוב ביותר ותוך דאגה מקסימלית לבריאותו. למרבה הצער, כשבוחנים את העובדות בשטח ובראשן את העלייה הניכרת במקרי הרשלנות הרפואית במדינתנו, נראה שהשאיפה הזו רחוקה מלהתגשם. הרופאים, אלו שאמונים על שלומנו ושבידיהם בלית ברירה אנו מפקידים את גופנו (וגם את נפשנו), עושים יותר מידי טעויות, שבסופו של יום עולות לנו ביוקר וגובות מאיתנו המטופלים מחיר כבד.

זה נכון שלפני הכל כולנו בני אדם ומעצם היותנו אנשים ולא מכונות, אנחנו טועים. אבל ויש פה אבל גדול - כשמדובר במקרי רשלנות רפואית, לטעויות של הרופאים יש השלכות הרות גורל. אותן טעויות, עלולות להפוך את חייו של מטופל שנגרם לו נזק בלתי הפיך בשל איחור באבחון מחלה, קבלת טיפול רפואי רשלני, רשלנות בניתוח וכיוצא בזה וכן את חייו של תינוק שנולד בעוולה בעקבות רשלנות במעקב הריון ו/או בלידה וכך גם את חייהם של יתר בני המשפחה, לחיים מלאי כאב, סבל וייאוש.
מותר לטעות, אבל מוכרחים לקחת בחשבון שעל טעויות צריך לקחת אחריות ולשלם, תרתי משמע. עם זאת ועל אף שבמקרים מסוימים ברור למטופלים ואף לגורמים הרפואיים שאחראיים על הנזק שמדובר ברשלנות רפואית מובהקת, לא אחת המוסדות הרפואיים בארץ מתנערים מאחריות ובוחרים במודע לפעול בטקטיקה של הטעיה מכוונת, הסתרת עובדות, ניצול ציני של חוסר הידע המשפטי של האזרח הקטן, מתן חוות דעת רפואיות לא מבוססות ואף סותרות ושימור של קשר השתיקה. הטקטיקה הזו מותירה את המטופלים עם קושי ממשי בהתמודדות מול מקרי רשלנות רפואית ובפרט בשל ההרגשה שפשוט אין להם על מי לסמוך.
נשאלת השאלה איך ייתכן שבמדינה מתוקנת ומפותחת, שמתיימרת להוביל בתחומי הבריאות והרפואה בין מדינות ה-OECD, המצב עד כדי כך עגום ויתרה מכך, מדוע אנו נאלצים להסתובב עם תחושה שבמקום לעבוד בשבילנו, הרופאים בעצם עובדים עלינו. למה לכל הרוחות ילדים תמימים, הורים צעירים ומבוגרים שחוו מקרי רשלנות רפואית, נדחקים לשוליים, נענים בתירוצים משונים והולכים לאיבוד בין מילים מכובסות וביטויים רפואיים שרובנו לא באמת מבינים את משמעותם.
עורך הדין עופר סולר, שותף בכיר במשרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית ועורכת הדין אדרה רוט, שניהם בעלי התמחות מיוחדת בתחום הרשלנות הרפואית, החליטו שהגיע הזמן לחשוף את העובדות שאף אחד לא רוצה שתדעו על מקרי רשלנות רפואית בארץ ולדבר בגובה העיניים על הסיבות שבגינן המציאות הרפואית בישראל נמצאת בגרף הידרדרות מסוכן להחריד. זאת, בתקווה, על מנת שהגברת המודעות והעלאת השיח לכותרות, יגרמו סוף כל סוף לגופים הרלוונטיים לנקוט צעדים פרקטיים, שיובילו לשינוי ויפה שעה אחת קודם.

עלייה ניכרת במספר תביעות הרשלנות הרפואית בארץ
לצד העלייה במספר מקרי הרשלנות הרפואית, אין מחלוקת כי במהלך השנים האחרונות חלה גם עלייה מרשימה בכמות התביעות בגין רשלנות רפואית בישראל, עלייה של 30% בכמות התביעות המוגשות בתוך עשור אחד בלבד. על פי נתוני משרד הבריאות ומשרד האוצר, בשנים 2005-2015 חלה עלייה של כמעט פי 2 בסך התשלומים עבור תביעות בגין רשלנות רפואית, בזמן שבאותן שנים מספר התביעות עלה כמעט פי 3.5. מעבר לכך, הסכומים ששולמו בגין כל תביעה עלו גם הם באופן משמעותי. לפי נתוני חברת "מדנס", בשנת 2005 התשלום הממוצע לתובע עמד על 231,000 ₪, בשנת 2010 עמד הפיצוי על סך של 393,000 ₪, בשנת 2015 עמד הפיצוי הממוצע לתובע על סך של 447,000 ₪ ובשנת 2016 עמד הפיצוי על סך של 521,000 ₪.

לכאורה, מקריאת הנתונים הללו אפשר להתרשם כי בתי המשפט מוצפים בתביעות רשלנות רפואית וכמעט כל מקרה של התרשלות בטיפול מגיע לערכאות. לדאבוננו, מדובר ברושם מוטעה לחלוטין, שכן, ככל הנראה המציאות בין כותלי בתי המשפט שונה באופן מהותי. הרחבת האחריות הרפואית בשילוב הגברת המודעות הציבורית, הובילו לעלייה חדה במספר תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות לבתי המשפט בישראל, אך הפערים בין כמות מקרי הרשלנות לבין כמות התביעות המוגשות, עדיין עצומים.
כדי להמחיש את הפערים האמורים, ראוי להתייחס לארצות הברית, מולדת התביעות בגין רשלנות רפואית, שם ממצאים אמפיריים בדמות סדרת מחקרים בהרווארד, גילו שכ-14% בלבד מנפגעי הרשלנות הרפואית אכן מגישים תביעות. הממצא האמור היה כל כך מפתיע ובלתי צפוי ומאחר והתייחס לניו יורק שם הוגשו כ-30,000 גיליונות של חולים. לאחר מכן, חזרו על המחקר גם במדינות יוטה וקולורדו, שם הוגשו כ-20,000 גיליונות חולים והרי זה פלא, הנתונים שהתקבלו היו דומים.
עוה"ד עופר סולר מתייחס לדברים וקובע שההערכות הן כי גם בישראל הנתונים דומים ותביעות הרשלנות הרפואית המוגשות, על אף מספרן העולה מדי שנה, הינן בבחינת קצה הקרחון בלבד של מקרי הרשלנות הרפואית בפועל. "את העלייה במספרן של תביעות בטענת רשלנות רפואית ניתן לייחס למודעות הגוברת של הציבור לזכויותיו ולאפשרות לערוך ייעוץ עם רופא נוסף. ההכרה הזו גוברת בכך שניתן לקבל את התיעוד הרפואי של המטופל על פי חוק זכויות החולה וכן בשל העלייה בפרסומים בתקשורת בנושא של רשלנות רפואית, מהפכת המידע באינטרנט והצמיחה באוכלוסייה".

עוה"ד אדרה רוט מחדדת: "הסיבות לעלייה במספר התביעות בגין רשלנות רפואית בארץ ברורות. הגברת המודעות לנושא והחשיפה של הציבור למידע זמין ועדכני, הן במדיות הדיגיטליות והן ברשתות החברתיות ובכלל זאת חשיפה תקשורתית ופרסום של פסקי דין ודוחות דוגמת דו"ח הזיהומים שחשף משרד הבריאות אודות זיהומים בבתי החולים וכן דו"ח המיילדות בישראל לשנת 2017, שפורסם בנובמבר 2018 במסגרת הכינוס השנתי של החברה הישראלית לרפואת האם והעובר ובשיתוף עם האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, חשובות ביותר. בנוסף, העובדה שחלה עלייה ניכרת בסכומי הפיצויים, שבירת קשר השתיקה בין הרופאים והתפתחות זכויות היסוד של הפרט מבחינה משפטית, הביאו גם הם מן הסתם לעלייה בכמות התביעות".

הסבר נוסף יכול להיות קשור לכך שרופאים נוטים להעלים מידע ולא לספר למטופלים כשחלילה נעשית טעות. במסמך שפרסמה וועדת ההיגוי בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות נכתב: "הפגיעה ביחסי האמון עומדת בבסיס רוב תביעות הרשלנות נגד רופאים. עם זאת, רפואה אינה מדע מדויק ולכן אין היא יכולה לערוב להצלחה מוחלטת של כל טיפול וטיפול. תקלות בטיפול רפואי הן בלתי נמנעות לעיתים ולא כל משגה או תקלה בטיפול רפואי מהווים בהכרח רשלנות רפואית".

רוב תביעות הרשלנות הנן בתחום הגניקולוגיה והמיילדות
לצד העלייה במספר תביעות הרשלנות הרפואית בכלל, חלה עלייה במספר התביעות בתחום הגניקולוגיה והמיילדות בפרט. תחום הגניקולוגיה והמיילדות הוא אחד התחומים המרכזיים בתביעות רשלנות רפואית ו-57.4% מכלל התביעות שמוגשות בעקבות רשלנות רפואית הנן בתחום מיילדות וגניקולוגיה. לפי נתוני חברת "מדנס", המרכזת חלק עיקרי מתביעות הרשלנות הרפואית בישראל, תחום המיילדות והגניקולוגיה הינו השני בשכיחותו מבחינת נושא התביעה לפי מקצועות רפואיים, עם 12% מהתביעות, כשמקדים אותו רק תחום רפואת השיניים עם 16% מהתביעות ובפער ניכר מהתחום השלישי במדד זה - כירורגיה כללית עם 6% מהתביעות. מדובר אמנם בנתונים אשר נאספו בעשור הקודם ואולם ההערכה היא שהנתונים בשנים האחרונות דומים.
כמו כן, שיעור הסיכון הכספי לחברות הביטוח והפיצויים הנפסקים גבוהים משמעותית בתביעות במקרים של מיילדות בהשוואה לתביעות במקצועות רפואה אחרים. רק כדי לסבר את האוזן, גובה הפיצוי בתביעות של גניקולוגיה ומיילדות עומד על סך 1.4 מיליון ₪ לעומת חצי מיליון ₪ בתיקי רשלנות רפואית אחרים. בנוסף, תחום הגנטיקה והייעוץ גנטי הנושק ומקביל לגניקולוגיה במקרים רבים, שכן הוא עוסק בתכנון ומעקב הריון, תופס בשנים האחרונות מקום של כבוד ברשימת המקצועות המובילים את היקף תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות.
עוה"ד עופר סולר קובע: "ההשלכות הבריאותיות וכמובן הכלכליות של פגיעה בלידה בתינוק הינן משמעותיות באופן בולט בהשוואה לתחומים אחרים ברפואה ומכאן ככל הנראה מגיעה המודעות הרבה יותר של הציבור לאפשרות תביעת רשלנות רפואית במקרים בהם נגרם נזק בעת הלידה או בשל מעקב הריון לא ראוי. ההליך של הריון ולידה אינו נתפס בציבור (ובצדק) כהליך של מחלה או פתולוגיה, אלא להיפך - כאירוע משמח ואופטימי והציפייה היא לסיום ההיריון והלידה בבריאות מלאה של האם והתינוק. כאשר ההיריון או הלידה מסתיימים אחרת נוצרת אכזבה אשר לעיתים קרובות מתורגמת עד מהרה לניסיון לאתר את האחראיים לכך ובהפניית אצבע מאשימה למערכת הרפואית".
עוה"ד אדרה רוט מתייחסת לדברים: "כאמור, אלו התביעות המשמעותיות ביותר מבחינת ההיקף הכספי, שכן הנזק לתינוק בן יומו ילווה אותו ואת בני משפחתו לשארית חייהם. השאיפה להביא יילוד בריא לעולם הינה אוניברסלית ונוגעת בכל אחד מאיתנו. כמו כן, משך הזמן בו ניתן לפעול להגשת התביעה הינו ארוך ביותר ולמרות הלכת המר, שהפכה את תביעת היילוד לתביעת ההורים בכך שביטלה את זכותם של ילדים להגיש תביעה בגין הולדה בעוולה וקבעה שההורים הם אלו שיצטרכו להגיש את התביעה, עדיין רשלנות הנגרמת במהלכה של לידה מקימה זכות תביעה למשך 25 שנים, בשונה מ-7 השנים הרגילות אשר נקבעו בחוק ההתיישנות".

עו"ד סולר מוסיף: "מה שכן, חשוב כמובן להבין כי לא כל מקרה של הריון ולידה אשר מסתיימים בכך שהאם או התינוק אינם בריאים הינו בהכרח תוצאה של התרשלות בטיפול. גם כיום יש מחלות גנטיות ומומים מולדים אשר לא ניתן לאתר בעובר במהלך ההיריון או שאין סיבה לנסות ולאתרם בהיעדר היסטוריה משפחתית או גורמי סיכון. כמו כן, גם סיבוכים בלידה אינם תמיד צפויים וניתנים לטיפול ובכל אופן, אני באופן אישי תמיד ממליץ להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית מנוסה כדי לבחון את פרטי התיק הספציפי, לפני שממהרים לרוץ ולתבוע".