דמה כי יום הולדת יש רק פעם בשנה, אך למעשה אנחנו חוגגים ימי הולדת כל השנה. בנוסף ליום ההולדת שלנו, יש גם אירועי ימי הולדת של בני משפחה, של חברים קרובים וקרובים פחות. ליום ההולדת נלווים אוכל וכיבוד בווריאציות שונות, בין שבארוחה חגיגית בבית ובין שבבילוי במסעדה רומנטית לאור נרות עם אלכוהול משובח (או לא, בעיקר כשבבני נוער עסקינן), ויש כאלה שהכיבוד בחגיגות ימי ההולדת שלהם מורכב בעיקר מחטיפים, ממתקים ועוגה צבעונית. עם אלה נמנים הילדים בגן ותלמידי בית הספר היסודי, אצלם שיעור ההשתתפות במסיבות ימי הולדת גבוה במיוחד.
התוכן כן קובע
חגיגות ימי הולדת כרוכות במתן תשומת לב לאלה ש"גדלו בשנה", וההתרגשות רבה. בבוקר הגננות וחלק מהמורים נוהגים בטקס קבוע ומוכר לילדים, וכל אחד מחכה לשירים ולברכות מחבריו. בשעות אחר הצהריים אופי המסיבה באחריות ההורים. אלה משקיעים מחשבה ואף משאבים כספיים ביציקת תוכן לאירוע עם מפעילים שמארגנים משחקים, הצגות, סדנאות יצירה מגוונות ועוד. באופן זה ההנאה והעניין בכיבוד (פרט לעוגת יום ההולדת) מקבלים חשיבות משנית בקרב החוגג ואורחיו, וכדאי לנצל זאת. אפשר להסתפק בכיבוד איכותי וצנוע הן מבחינת המבחר והן מבחינת הכמויות, דוגמאות בהמשך.
טעים, מכובד ומכבד
לא בכדי מכונים החטיפים והממתקים “קבוצת הקלוריות הריקות". תכולת השקיות המרשרשות - חטיפים מלוחים או ממתקים - לצד המשקאות הממותקים שנקנים בכמויות לאורחים הצעירים הם חסרי יתרון בריאותי ואף להפך. הם אינם מכילים חלבונים, ויטמינים, מינרלים או רכיבים תזונתיים חשובים. התרומה היא בעיקר של קלוריות, סוכר, נתרן או שומן ובמקרים לא מעטים שילוב של כל אלה יחד. בנוסף, יש ממתיקים וחטיפים המכילים צבעי מאכל מלאכותיים ומיותרים.
ילדים במשקל גוף תקין וילדים רזים עלולים לדלג על ארוחת ערב מזינה אחרי אירוע יום הולדת. ילדים בעודף משקל יאכלו את הכיבוד ואת הארוחה, כך שבשני המקרים מכפילים את הנזק. אי אפשר שלא להתייחס גם לפגיעה הנוספת - הנזק לבריאות השיניים. החטיפים והממתקים נדבקים לשיניים, וניתן להיפטר מהם בצחצוח יסודי.
נדגיש כי בנוסף לעובדה שאנחנו אמהות ותזונאיות, בתוך עמנו אנו חיות, ומבינות שהדרה מוחלטת של ממתקים וחטיפים עלולה לגרום לתוצאה הפוכה מזו שהתכוונו לה. חשק ורצון גדולים יותר של הילדים ליהנות מ"קלוריות ריקות". קשה ולפעמים כמעט בלתי אפשרי למנוע זאת. חינוך והסברים הכרחיים על מנת לרתום את הילדים כמו גם את ההורים וצוותי החינוך למשמעות ולמחיר שחטיפים, ממתקים ומשקאות מתוקים גורמים. החדשות הטובות הן שהמגמה לשיפור התפריט של הילדים במסגרות חינוכיות ובבית בסימן עלייה. במקביל, עלינו להציע כיבוד אלטרנטיבי, אין ואקום, אם לא נגיש כיבוד טעים, איכותי וצבעוני, לא נצליח במשימה.
יש מקומות שבהם הכיבוד מצטמצם לעוגת יום הולדת בלבד (ועדיף לא להשתמש בקישוטים המכילים צבעי מאכל, כמו דפים עם דמויות מצוירות ובצק סוכר). יש שהוא כולל מבחר פירות המוגשים באופן המגביר את התיאבון ומשפר את הסיכויים שילדים בררניים יותר או פחות יתנסו במזונות שלא טעמו. מספיק להקיש בגוגל בעברית “פירות לילדים", לפתוח בקטגוריה של תמונות, כדי לקבל שלל רעיונות להגשת פירות לילדים (לא רק משופדים, בצורת פרצוף שמח או רכבת). תמצאו דוגמאות שאינן דורשות עבודת הכנה גדולה, אבל יזכו להתלהבות רבה, בטח בהשוואה להתפעלות שלא תגיע עם ההגשה של החטיפים והממתקים המוכרים. גם קלחי תירס, פיתה עם חומוס וסלט וכריכים עם גבינה הם פתרונות טעימים והולמים.
יחידים ומיוחדים
נקודה נוספת המתלווה להתייחסות לכיבוד בחגיגות יום ההולדת היא נוכחות ילדים החולים בסוכרת או בצליאק (זקוקים לתפריט ללא גלוטן, חלבון החיטה) או אלרגיים. האלרגיה יכולה להיות לחלבון החלב, לבוטנים (במבה), לשומשום (טחינה, חלווה), לאגוזים ועוד. כדאי לדעת כי ועדת החינוך של הכנסת אישרה תקנות האוסרות הכנסת מוצרים המכילים שקדים, בוטנים ואגוזים לכל מוסדות החינוך (כולל במסיבות ובאירועים), גם באלה שאין בהם ילדים אלרגיים.
אם הילד אלרגי לחלבון החלב, לדוגמה, חשוב להדריך את כלל ההורים כיצד להימנע משימוש במוצרים המכילים חלב בהכנת העוגה או על ידי קריאה נכונה של הרכיבים על גבי אריזות מוצרי מזון מוכנים. החלטה משותפת של ההורים בגן או בכיתה יכולה להיות קנייה של עוגה מוכנה למניעת טעויות.
מציאות כזו, של ילדים עם מגבלות תזונתיות, היא שיעור מצוין לחבריהם בקבלה ובהתחשבות באחר, בעל הצרכים המיוחדים. כדאי להסביר לילדים על המגבלה בשפה פשוטה וברורה ובאותה הזדמנות לחזק ולהעצים את הילד המתמודד עם המחלה או האלרגיה.
לפני פיזור
בין שההתייחסות לאוכל ולכיבוד היא יוזמה של הגננת או המורה ובין שאחד ההורים יזם אותה, חשוב לזכור כי אנחנו שונים בדעותינו ובחשיבות שאנחנו מייחסים להרגלים ולחינוך של הילדים בכל הקשור לתזונה ובכלל. לחלקנו התזונה מהווה חלק חשוב ומשמעותי מאורח החיים, ויש אחרים שתופסים את הצמצום במתן ממתקים, חטיפים ומשקאות מתוקים כצעד ספרטני הגוזל מהילדים הנאה בסיסית. לגישתם, אין פסול בהרעפת מתוקים למיניהם, והם מעוניינים להמשיך במסורת הזכורה להם מילדותם. במקרים כאלה של התנגדות לא כדאי לכפות דעה אלא לשאוף לפשרה. גם שינוי קטן בדרך הוא הצלחה. ואולי בשנה הבאה תצליחו יותר.