אוכלוסיית הזקנים בישראל, המקיפה את גילאי 65 ומעלה, גדלה בקצב מהיר: בשנת 2017 חצתה את קו המיליון, והיא מהווה כ־11.6% מהאוכלוסייה הכללית. מאז שנת 1955 גדלה אוכלוסיית המדינה פי חמישה, ואילו אוכלוסיית בני +65 גדלה פי 12. כלומר, קצב הגידול של בני +65 היה יותר מכפול מזה של האוכלוסייה הכללית.
מחר יקיים מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל למחקר חברתי יישומי את הכנס השנתי לחוסן חברתי. לקראת הכנס פרסם המכון כמדי שנה את נתוני השנתון הסטטיסטי לזקנה בישראל - "בני +65 בישראל".
עורך השנתון, ד"ר יצחק שנוּר, מסביר: "בגלל הזדקנות דור הבייבי־בום (ילידי 1945־1950) רואים גידול בחלקם היחסי של בני 74־65 מכלל הזקנים, כלומר גדל חלקם של הזקנים הצעירים. בעוד כעשור נראה גידול בחלקם של הזקנים המבוגרים יותר".
האתגרים הנגזרים מהנתונים הללו עבור הממשלה, השלטון המקומי והחברה הם רבים ומורכבים, במיוחד בערים הזקנות ביותר בישראל. בראש הטבלה נמצאות בת ים וקריית ים. בשתי ערים אלה שיעור בני +65 מתוך אוכלוסיית העיר עומד על כ־22%. בירושלים מספר בני +65 הוא הגבוה ביותר: 81,800 מתוך 901 אלף תושבים. בתל אביב ישנם 69,700 בני +65 מתוך 444 אלף תושבים. 22.2% מכלל הביקורים במיון כבר היום הם של בני 65 ומעלה וכך גם אחוז הביקורים החוזרים במיון בתוך 30 יום.
המצב דומה במחלקות האשפוז שם שיעור האשפוזים לאלף נפש בשנה עומד על 415 בקרב האוכלוסייה המבוגרת לעומת 134 אשפוזים באוכלוסייה הכללית (לא כולל יולדות). 35.4% מהמאושפזים במחלקות כלליות הם בני 65 ומעלה ובמחלקות הפנימיות מדובר ב־62.9% מהמאושפזים. בישראל 116 אלף בתי אב עניים של קשישים שהם 23% ממשפחות הקשישים בארץ. 28.3% מכלל האזרחים הוותיקים בישראל רשומים במחלקות הרווחה, בהם לא פחות ממחצית בני ה־75 ומעלה (49.1%).
רק 21% מבני 65 ומעלה משתתפים בכוח העבודה, 30% מהגברים ו־14% בלבד מהנשים. ההכנסה החודשית הממוצעת של משק בית בשכבת הגיל הזאת היא 14,992 שקלים לעומת 20 אלף בכלל משקי הבית אבל במשקי בית של זקנים בודדים ההכנסה מקצבאות היא 45% ומפנסיה רק 36%. רק 46% מקבלים פנסיה שוטפת נכון להיום.
20% בלבד מהאזרחים הוותיקים מדווחים שהם יכולים לכסות את ההוצאות החודשיות ללא קושי. 40% מוותרים על חימום או מיזוג, 8% על טיפול רפואי שהם זקוקים לו, 43% על טיפול שיניים, 60% על ביטוח בריאות משלים, 7% חוסכים במזון ו־4% מוותרים על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים. 32% מבני 65 ומעלה בישראל מרגישים בדידות מדי פעם או לעיתים קרובות. רק 4% נעזרים בעמותות סיוע או מתנדבים. 29% מעסיקים מטפלים או עוזרות בית בתשלום מעבר לזכאות חוק הסיעוד.
79.4% מהאזרחים הוותיקים בישראל גרים בדירה בבעלותם ומתוך כלל שכבת הגיל הזאת יותר משני שלישים מרוצים ממצבם הכלכלי, 36% אחוז מהם נפשו בחו"ל בשנה האחרונה, ו־78% מהם חשים ביטחון ללכת לבד באזור המגורים בחשיכה. ד"ר שנוּר מוסיף: "נושאים כמו הבדידות עדיין מהווים אתגר גדול בהתמודדות עם הזקנה". פרופ' מייקל הרטל, מנכ"ל מכון ברוקדייל, מדגיש: "המחקר החברתי היישומי הינו נדבך קריטי בהתמודדות הלאומית עם האתגרים הגוברים של ההזדקנות והבדידות בישראל".
מחר יקיים מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל למחקר חברתי יישומי את הכנס השנתי לחוסן חברתי. לקראת הכנס פרסם המכון כמדי שנה את נתוני השנתון הסטטיסטי לזקנה בישראל - "בני +65 בישראל".
עורך השנתון, ד"ר יצחק שנוּר, מסביר: "בגלל הזדקנות דור הבייבי־בום (ילידי 1945־1950) רואים גידול בחלקם היחסי של בני 74־65 מכלל הזקנים, כלומר גדל חלקם של הזקנים הצעירים. בעוד כעשור נראה גידול בחלקם של הזקנים המבוגרים יותר".
האתגרים הנגזרים מהנתונים הללו עבור הממשלה, השלטון המקומי והחברה הם רבים ומורכבים, במיוחד בערים הזקנות ביותר בישראל. בראש הטבלה נמצאות בת ים וקריית ים. בשתי ערים אלה שיעור בני +65 מתוך אוכלוסיית העיר עומד על כ־22%. בירושלים מספר בני +65 הוא הגבוה ביותר: 81,800 מתוך 901 אלף תושבים. בתל אביב ישנם 69,700 בני +65 מתוך 444 אלף תושבים. 22.2% מכלל הביקורים במיון כבר היום הם של בני 65 ומעלה וכך גם אחוז הביקורים החוזרים במיון בתוך 30 יום.
המצב דומה במחלקות האשפוז שם שיעור האשפוזים לאלף נפש בשנה עומד על 415 בקרב האוכלוסייה המבוגרת לעומת 134 אשפוזים באוכלוסייה הכללית (לא כולל יולדות). 35.4% מהמאושפזים במחלקות כלליות הם בני 65 ומעלה ובמחלקות הפנימיות מדובר ב־62.9% מהמאושפזים. בישראל 116 אלף בתי אב עניים של קשישים שהם 23% ממשפחות הקשישים בארץ. 28.3% מכלל האזרחים הוותיקים בישראל רשומים במחלקות הרווחה, בהם לא פחות ממחצית בני ה־75 ומעלה (49.1%).
רק 21% מבני 65 ומעלה משתתפים בכוח העבודה, 30% מהגברים ו־14% בלבד מהנשים. ההכנסה החודשית הממוצעת של משק בית בשכבת הגיל הזאת היא 14,992 שקלים לעומת 20 אלף בכלל משקי הבית אבל במשקי בית של זקנים בודדים ההכנסה מקצבאות היא 45% ומפנסיה רק 36%. רק 46% מקבלים פנסיה שוטפת נכון להיום.
20% בלבד מהאזרחים הוותיקים מדווחים שהם יכולים לכסות את ההוצאות החודשיות ללא קושי. 40% מוותרים על חימום או מיזוג, 8% על טיפול רפואי שהם זקוקים לו, 43% על טיפול שיניים, 60% על ביטוח בריאות משלים, 7% חוסכים במזון ו־4% מוותרים על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים. 32% מבני 65 ומעלה בישראל מרגישים בדידות מדי פעם או לעיתים קרובות. רק 4% נעזרים בעמותות סיוע או מתנדבים. 29% מעסיקים מטפלים או עוזרות בית בתשלום מעבר לזכאות חוק הסיעוד.
79.4% מהאזרחים הוותיקים בישראל גרים בדירה בבעלותם ומתוך כלל שכבת הגיל הזאת יותר משני שלישים מרוצים ממצבם הכלכלי, 36% אחוז מהם נפשו בחו"ל בשנה האחרונה, ו־78% מהם חשים ביטחון ללכת לבד באזור המגורים בחשיכה. ד"ר שנוּר מוסיף: "נושאים כמו הבדידות עדיין מהווים אתגר גדול בהתמודדות עם הזקנה". פרופ' מייקל הרטל, מנכ"ל מכון ברוקדייל, מדגיש: "המחקר החברתי היישומי הינו נדבך קריטי בהתמודדות הלאומית עם האתגרים הגוברים של ההזדקנות והבדידות בישראל".