ארבע שנים חלפו מאז שעלתה לאוויר הפרסומת להעלאת המודעות לסימנים המוקדמים של שבץ מוחי. נדמה שכבר כל ישראלי בוגר יודע לזהות שכאשר מדובר בחיוך עקום או לא סימטרי, בחולשה פתאומית של הגפיים או בדיבור מבולבל, יש להגיע תוך ארבע שעות לחדר מיון בבית חולים. אבל רק מעטים יודעים מה עובר על אדם ועל בני משפחתו אחרי שהוא לוקה בשבץ מוחי, ומהן הזכויות שמגיעות לו. מדי שנה מאובחנים כ־18 אלף ישראלים עם שבץ מוחי. הגיל הממוצע כיום הוא 73, כלומר, הגיל הוא גורם סיכון. אבל בשנים האחרונות נראה שזה פוגע בצעירים יותר, כשליש מהלוקים בשבץ הם מתחת לגיל פנסיה.
אין דומה שבץ אחד לשני ועל כל אדם הוא משפיע בצורה שונה: יש מי שיסבול מלקות בדיבור, לאחר יהיה קושי בניידות, אחד יכול לצאת מבית החולים על שתי הרגליים ואחר יכול להתמודד עם ההשלכות הקשות של השבץ המוחי כמו ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. שבץ מוחי מוגדר כסיבת המוות החמישית במדינה וכגורם מספר אחת לנכות במבוגרים.
אולם טיפול שמתרחש זמן קצר אחרי האירוע יכול פעמים רבות למזער בצורה משמעותית את הנזק. רוב המטופלים לאחר שבץ הינם בני שיקום. לאחר תקופת האשפוז בבית החולים והתייצבות במצבו של החולה, מגיע הזמן שבו הצוות הרפואי נדרש להחלטה: האם יש לאדם פוטנציאל שיקומי, ואם כן, איזה סוג שיקום יהיה הטוב ביותר עבורו. האם להעביר את האדם להמשך טיפול בבית חולים שיקומי או לשחרר אותו לשיקום בקהילה.
"ההחלטה על תוכנית השיקום היא לפי שיקול דעתו של רופא השיקום או גריאטר, ולא של בקרי קופת החולים, שמייצגים את האינטרסים של קופות החולים", מדגישה פנינה רוזנצוייג, מנכ"לית עמותת נאמן, שפועלת לרווחתם של נפגעי שבץ מוחי ובני משפחותיהם.
לדברי רוזנצוייג, תוכנית השיקום של בית החולים היא מסמך משפטי לכל דבר ומחייבת את מערכת הבריאות בקהילה. "חשוב מאוד לא לעזוב את המוסד הרפואי בלי מכתב שחרור שבו כתוב במפורש מה כולל השיקום ואילו טיפולים משקמים נדרשים, כי אחר כך לא יהיה לכם עם מי לדבר", היא אומרת. "בנוסף, חשוב שבמכתב השחרור מבית החולים תופיע ההמלצה על 'שיקום אינטנסיבי רב־מקצועי מלא בבית'. מדובר בזכות של כל מטופל לקבל את הטיפול ללא כל עלות ובמימון מלא של קופות החולים".
רוזנצוייג מסבירה כי תקופת השיקום אמורה להיגזר מהתקדמותו של המטופל וכל עוד האדם מימש את הפוטנציאל השיקומי שלו. "לעתים בית החולים אומר שחולה מיצה את פוטנציאל השיקום שלו, אך המשפחה חושבת אחרת", היא אומרת. "במקרה כזה אני אומרת לקרובי החולה: אל תעזבו את בית החולים. זכותכם לפנות לרופא שיקום נוסף כדי להביא חוות דעת שנייה. אתם יכולים גם לפנות לנציבות של משרד הבריאות כדי למצות את הזכויות שלכם. אנשים שעוברים שבץ מוחי הם לעתים חלשים מבחינה רפואית ולכן גם מרגישים חלשים מול המערכת ונוטים לוותר. אבל חייבים לזכור: עוד לא זרקו אף חולה מבית החולים וגם איום לחייב את המשפחה בעלות האשפוז אינו ממומש כל עוד למטופל יש באמת סיכוי להמשיך ולהשתקם. ניתן להיעזר בייעוץ של עמותת נאמן והאגודה לזכויות החולה כדי לממש את הזכות לשיקום".
למטופלים שעברו שבץ מוחי מגיעות זכויות בחוק שמותאמות למצבו הרפואי של המטופל. הן כוללות זכויות רפואיות, בהן הזכות לשיקום, וזכויות כלכליות. בין היתר מדובר בהנחה במס הכנסה, בארנונה לרשויות המקומיות, פטורים בביטוח לאומי, הנחות על רכישת רכב, התאמת דיור ועוד. רשימת הזכויות נמצאת באתרי האינטרנט של עמותת נאמן, האגודה לזכויות החולה, משרד הבריאות ובכל זכות.
כדאי לדעת: שיקום ביתי הוא לא טיפול פרטי ולא פריבילגיה של בני המעמד הגבוה שהפרוטה מצויה בכיסם – זו זכות של כל חולה ושירות שניתן במימון קופות החולים כחלופה לאשפוז בבית חולים שיקומי.
הזמן הוא קריטי
התזמון שבו מתחיל תהליך השיקום הוא קריטי לסיכויי החזרה לתפקוד. מחקרים הראו כי כאשר הטיפול השיקומי מתחיל מיד לאחר האירוע, תוצאות השיקום טובות יותר לעומת תהליך שיקומי שמתחיל חודש ויותר לאחר המקרה. לפיכך יש חשיבות בבחירה בשיקום בבית, שמתחיל תוך כ־24 שעות וללא המתנה, זאת בזמן שלשיקום מוסדי ממתינים ימים ואף שבועות, מה שאומר שהסיכוי לחזור לתפקוד מיטבי יורד מדי יום.
בנוסף, ההמתנה לשיקום מוסדי בדרך כלל נעשית במחלקה פנימית, כך שהיא כרוכה בסיכון להידבקות בזיהומים שעלולים להוביל להידרדרות פיזית וקוגניטיבית. בניגוד להמשך טיפול בבית חולים שיקומי, בשיקום ביתי המטופל מתַרגל חזרה מהירה יותר לשגרת החיים בסביבה הבטוחה והמוכרת שלו. "המטרה של השיקום היא להחזיר את המטופל הכי מהר למצב שיהיה הכי קרוב למה שהיה קודם. בין שהוא נהג ללכת לפני השבץ עשרה קילומטרים מדי יום או שאהב לשבת בביתו", אומר ד"ר איתמר עופר, מנכ"ל צבר רפואה המפעילה מערך אשפוז בית המציע, בין השאר, טיפולי שיקום רב־מקצועיים בבית. "המשימה של הצוות המטפל בבית היא לסייע לאדם להגיע הכי רחוק בתפקוד העצמי שלו, ולשם כך, בין היתר, הוא מסייע בהנגשת ובהתאמת סביבת המגורים למצב התפקודי החדש", אומר ד"ר עופר. "המרפאים בעיסוק שמגיעים לביתו של המטופל בוחנים למשל אם צריך להוסיף אביזרים מסייעים לאמבטיה, לחדרי השירותים ולחדר השינה ויורדים לכל הפרטים הקטנים, עד להזזת קרש החיתוך במטבח ממגירה אחת לשנייה אם צריך".
השיקום בבית מתחיל עם בדיקה של רופא מומחה בשיקום, שעורך למטופל בדיקה מקיפה ובונה לו תוכנית טיפול מותאמת אישית, בהתאם למצבו, לסביבת הבית ולמערכת התמיכה המשפחתית שלו. במקביל מגיעה אחות על מנת לסייע בנושא התרופות ומחלות הרקע, אם קיימות. במהלך הטיפול ניתן דגש על פתרון בעיות רפואיות נלוות בהן איזון כאב, מחלת חום, טיפול בפצע ניתוחי, איזון גורמי סיכון של מחלות רקע. בנוסף, ניתן ייעוץ להתאמת הסביבה הביתית ולהתאמת אביזרי שיקום וניידות.
הצוות הרב־מקצועי כולל גם פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, דיאטנים, קלינאי תקשורת ועובדים סוציאליים. מטרת הטיפול היא לשפר יכולות תפקוד וניידות שנפגעו, לטפל בקשיי דיבור או בליעה, לטפל בתפקודים קוגניטיביים ולהגדיל עצמאות אישית לקראת החזרה לסגנון חיים פעיל ובריא.
"כל מטופל מקבל בין 5 ל־15 טיפולים בשבוע, בהתאם לתוכנית הטיפול הפרטנית שלו. הצוות המקצועי מגיע לבית המטופל ומלווה אותו לאורך כל תהליך השיקום", מוסיף עופר. "אנחנו נמצאים אצל כל מטופל בין חודש לחודשיים, תלוי בהתקדמות שלו ובצרכיו האישיים. בכל מקרה, אנשי הצוות זמינים מסביב לשעון כל יום, כל היום, עבור המטופלים".
להתמודד עם הקושי
השיקום הביתי לא כולל רק את המטופל – הוא תהליך שבו לוקחים חלק חשוב ופעיל בני משפחתו. אלא שטיפול ותמיכה בבן משפחה שעבר שבץ מוחי הוא מטלה פיזית, נפשית ורגשית קשה ומורכבת מאוד, המאופיינת בחוסר ידיעה לגבי העתיד לבוא ומשאירה את התומך העיקרי מרוקן מבחינה נפשית. חוסנו לאורך זמן של התומך העיקרי בבן משפחתו הינו ערובה ליכולתו להוות משענת לחולה ולבני המשפחה כאחד, לשאת בנטל הכבד – ולהצליח.
"רוב המשפחות מבינות שבבית החולים האלטרנטיבה לא קלה יותר מבחינתן", אומר ד"ר עופר. "משמעות השיקום בבית עבור בני המשפחה היא חיסכון בכסף ובזמן יקר של נסיעות למוסד השיקום, תוך ויתור על שעות עבודתם והפסקה של שגרת חייהם. בבניית תוכנית השיקום הביתי יש מקום נרחב להדרכה של בני המשפחה, גם על עצם הטיפול וגם הדרכה על מיצוי הזכויות מול קופות החולים, הביטוח הפרטי וביטוח לאומי. מהניסיון שלנו, שביעות הרצון - שהיא מרכיב חשוב בטיפול - נמצאת ברמה גבוהה בשיקום הביתי בקרב בני המשפחה של המטופל".
עבור בני המשפחה שמטפלים ביקיריהם שנפגעו משבץ קיימות קבוצות תמיכה שמפעילה עמותת נאמן. בקבוצות הללו יכולים בני המשפחה לפרוק את אשר על לבם, להקשיב לאנשים במצבים דומים, וגם לקבל מידע על דרכי התמודדות עם בני המשפחה מניסיון אישי שלהם. וכמו שבני המשפחה עלולים למצוא את עצמם במצב נפשי לא קל, חלק מהמטופלים גם עלולים למצוא את עצמם במצב רוח ירוד לאחר זמן מה.
"מה המשמעות של אדם שמתוך בריאות יחסית מקבל פתאום שבץ והופך תלוי באופן חלקי או מלא בזולת? תפקודים שנלקחו כמובן מאליו נעלמים ברגע אחד, ואז הם מוצאים את עצמם במצב תפקודי נמוך משמעותית, כשלעתים הם לא יכולים אפילו להכניס את הכפתור ללולאה", אומר ד"ר עופר. "הסיטואציה הזו עלולה להוביל להתפתחות של דיכאון אצל המטופל, גם מספר שבועות אחרי שהוא שב לביתו. לשם כך יש לנו עובדת סוציאלית שנמצאת שם כדי לזהות מצבים של דיכאון, לעזור ולתמוך. ובכל מקרה, חשוב לזכור שתמיד קיימת האופציה של שיקום בבית, שלה יתרונות רבים".
הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם צבר רפואה.