חיסון חשבונות: האם להתחסן נגד שפעת או לא?

"אני עושה לילדים שלי את כל החיסונים המקובלים שמשרד הבריאות כביכול מחייב: חצבת, אדמת ועוד. כל מה שעושים בטיפת חלב ובבית ספר. הכל חוץ משפעת", אומרת דפנה גנות, אדריכלית מתל אביב, אמא לתאומים בני תשע.
 

לקראת כל חורף יוצא משרד הבריאות בהמלצה על חיסון נגד שפעת לכל האוכלוסייה מעל לגיל שישה חודשים. רבים מוצאים את עצמם שוב ושוב בהתלבטות אם להתחסן או לא ואם לחסן את הילדים. 
 

לעומת חיסונים אחרים, כמו הפטיטיס B, חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, שאין ספק שחובה לחסן בהם את ילדינו, משום מה זוכה השפעת לחשיבות פחותה בקרב הורים רבים, שמחליטים לא לחסן את הילדים וגם לא את עצמם.
 

הכל פסיכולוגיה
 

שפעת היא מחלה נגיפית מידבקת, שאף עלולה להיות קטלנית. סיבוכה האופייני הוא דלקת ריאות הגורמת לעתים לאשפוז. כל שנה חולים במחלה 20%־30% מהילדים ו־5%־10% מהמבוגרים. על פי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בעונת 2018/19 התחסנו כ־1.75 מיליון ישראלים נגד השפעת העונתית, המהווים כ־20% מכלל האוכלוסייה. 
 

"זה חיסון שלא מכסה את כל זני השפעות", אומרת גנות. "גם שמתי לב שבסוף אנשים חלו יותר מהחיסון. חיסון לאדמת מכסה אדמת, חיסון לחזרת מכסה חזרת, אבל זה לא כך לגבי שפעת. לכן אני אומרת לא לדחוף לילדים סתם עוד חיסון. אף פעם לא חיסנתי את הילדים לשפעת, גם כשהיו קטנים". 
 

"בהתחלה הייתי חושבת, כן, לא, כן, לא. עד שהייתי מקבלת החלטה כבר היה עובר חצי חורף ולא היה טעם. זה לא לגמרי לא מעניין אותי, אבל טפו־טפו־טפו, עד עכשיו הילדים עברו את החורף ללא שפעת. הם שאלו למה אני לא מביאה את פנקס החיסונים שלהם לבית הספר, כשהיו עושים את החיסונים לשפעת. הסברתי להם שזה חיסון לא הכרחי, שלא תופס לכל סוגי השפעת, ולכן אני לא רואה סיבה להכניס לגוף חומרים שלא מכסים אותך ב־100%. גם אני ובעלי לא מתחסנים. לגבינו השאלה אם להתחסן או לא בכלל לא עוברת בראש". 
 

"הסיבה העיקרית להתלבטות אם להתחסן לשפעת או לא היא מפני שיש לחיסון יחסי ציבור לא טובים", אומר ד"ר גיורא גוטסמן, מנהל היחידה לזיהומים בילדים בבית חולים מאיר מקבוצת הכללית. "את יכולה לשמוע אנשים אומרים שכשהם מתחסנים הם חולים יותר. זה לחלוטין לא נכון. זה נובע מכך שהסימפטומים של שפעת דומים להרבה וירוסים אחרים שהם לא שפעת שאנחנו נדבקים בהם בחורף.

"למשל כל וירוס שגורם לשיעול, נזלת ולפעמים גם חום. לכן ישראלי מצוי שבחורף מקבל חיסון ושבועיים אחרי זה יהיו לו שיעול ונזלת יזכור כל החיים שהיה חולה בשנה שקיבל חיסון, אף על פי שקרוב לוודאי לא היה מדובר בשפעת. לעומת זאת, אם הוא לא חוסן, אבל היה חולה עשר פעמים, הוא לא יזכור זאת בכלל. הכל פסיכולוגיה ותפיסות מוטעות על כל מיני דברים שקשורים לחיסון שכולן לא נכונות. כל מי שמבין בנושא של חיסונים ושפעת חושב חד־משמעית שחובה להתחסן".
 

גוטסמן ממשיך ואומר: "אנחנו ממליצים לכל האוכלוסייה להתחסן, בעיקר לקבוצות סיכון: קשישים, ילדים, אנשים הסובלים ממחלות כרוניות ונשים בהריון. בקרב המבוגרים אחוזי ההתחסנות הם יחסית טובים, בקרב ילדים פחות. בעבודות מחקר גדולות אנחנו בודקים אנשים שמחוסנים לעומת כאלה שלא מחוסנים. חד־משמעית, מי שמחוסן חולה פחות בחורף ובעיקר חולה פחות בשפעת. לשפעת יש מספר תתי־זנים.

"בכל שנה גוף גדול של הרבה חוקרים בעולם עושה הערכה מהם הזנים הצפויים לחורף הקרוב ובהתאם לכך מייצרים חיסון שהכי מתאים. רוב השנים הניבוי האקדמי מצליח וזה נותן הגנה של 70%־80%. לפעמים קורה שהניבוי הוא פחות טוב. שהחיסון לא מכסה את אחד הזנים ויהיה פחות יעיל, כמו שקרה ב־2016־2017, אז ההגנה הייתה בסביבות 20%־40%. אבל עדיין, גם כשהחיסון מגן רק ברמה כזאת זה עדיף מאשר לא להתחסן בכלל. לחיסון הזה אין תופעות לוואי משמעותיות, לכן רצוי להתחסן כל שנה בגלל סיבוכים שעלולים להיות לשפעת".
 

"בעיקר דלקת ריאות שעלולה גם להחמיר. אנשים בקבוצות סיכון גם עלולים למות. אין שנה שאין אצלי במחלקה בחורף עשרות רבות של ילדים ותינוקות שמתאשפזים עם דלקת ריאות, כסיבוך של שפעת מפני שלא חוסנו".
 

מרינה, שמתגוררת באזור המרכז, העדיפה לא להיחשף בשמה המלא כדי לא לקומם עליה את הורי ילדי הגן שבנה בן השנתיים נמצא בו. 
 

"אני ממש לא נגד חיסונים, הבן שלי עבר את כל החיסונים הסטנדרטיים, חצבת וכדומה, כל מה שעלול להביא למחלה קשה", היא אומרת. "אבל על שפעת, עם כל הכבוד, אני חושבת שבעזרת תרופות סבתא כמו מרק עוף, ג'ינג'ר, לימון, דבש וקצת עזרה מהרפואה ההומאופתית אפשר להתגבר. גם אני בעצמי לא מתחסנת. גם כשהייתי בהריון לא התחסנתי. גוף שבדרך כלל בריא יכול להתמודד עם שפעת. יכולים להיות כמה ימים קשים, אבל בעיניי הרבה יותר בריא לתת לגוף להתמודד עם זה. מה עוד, שבכל סוף שנה אנחנו רואים דיווחים שהחיסון לא תמיד מחסן בפני כל זני השפעת. אני לא רואה סיבה להתחסן בחיסונים מיותרים". 
 

"אני לוקחת כמניעה כל מיני דברים הומאופתיים. משתדלת גם לשמור על תזונה בריאה. כשהבן שלי היה בן חצי שנה ולא מחוסן לשפעת, הוא לא הסתובב כמובן בקניונים. גם בשנה שעברה הוא לא התחסן ולא זכור לי שהייתה לו שפעת". 
 

"אני מחסנת את הבנות שלי לפי כל ההוראות של טיפת חלב, לא פספסתי אף חיסון. עם שפעת אני נוהגת באופן שונה", אומרת יוליה נחמקין, אמא ממרכז הארץ לשתי בנות בגיל שנתיים ו־12 וחצי. "לפי מה שאני יודעת, כל שנה יש זן אחר לשפעת. המנהלת הקודמת שלי כל פעם הייתה אומרת לעובדים להתחסן. היא הייתה בין היחידים שהיו מתחסנים ובסוף הייתה חולה. אני לא מחסנת את הבנות שלי ולא מתחסנת בעצמי. אנחנו לא מפחדות מזה". 
 

"מניסיון, אלה יומיים־שלושה קצת קשים. זה עובר ולא חוזר אחר כך במשך כל החורף. אנחנו לוקחים הרבה ויטמין C, הבנות מגיל מאוד קטן שוחות בבריכה, כולל בחורף ובגשם, כדי לחזק את המערכת החיסונית. אנחנו לא מפחדים מווירוסים. גם אם תתחסני, זה לא מבטיח שלא תחלי בזן אחר. אני לא זוכרת שהבת הגדולה הייתה חולה בשפעת בשנתיים־שלוש האחרונות. מתוך שני חורפים, לקטנה הייתה שפעת רק פעם אחת. גם אני חליתי פעם אחת". 

 

בטוח ויעיל
 

"יש שתי סיבות עיקריות לכך שלא כולם מתחסנים לשפעת", אומרת ד"ר לירון זיו, מומחית ברפואת ילדים של שירותי בריאות כללית במחוז שרון־שומרון. "אנשים חושבים ששפעת היא מחלה קלה, וזה לא מדויק. שפעת יכולה להיות גם מחלה קשה, וילדים נמצאים בקבוצת סיכון למחלה קשה יותר. הסיבה השנייה היא שהחיסון לא יעיל ב־100%, לעומת למשל חיסון של חצבת שיש בו הגנה של 97% לאחר שתי מנות. וירוס השפעת הוא מאוד מתוחכם. כל שנה יכולים להיות זנים קצת שונים. ארגון הבריאות העולמי בודק כל שנה את הזנים שמקדימים אותנו בחצי הכדור הדרומי.

משום שאנחנו כפר גלובלי קטן, אנחנו צופים שאלה יהיו אותם זנים שיגיעו אלינו. השנה למשל, החיסונים התעכבו כי ארגון הבריאות העולמי שינה את ההמלצות של הזנים ברגע האחרון. צופים יעילות של 60%־70%, שזה המון. זה הרבה מעבר לכלום, הרבה יותר טוב מאפס, במיוחד במחלה שיכולה להיות קשה. אנחנו מאוד ממליצים להתחסן. המשפחה שלי התחסנה ביום הראשון שהגיעו החיסונים. מדובר בחיסון בטוח, תופעות הלוואי הן בעיקר כאב ואודם באזור הזריקה. לפעמים יכולה להיות מחלה קלה עם חום נמוך שחולפת תוך יום־יומיים".
 

"אני נתקלת בהמון אנשים שמתלבטים. אומרים למשל שבשנה שעברה החיסון אצלם לא היה יעיל. ברגע שאני מקשיבה לחששות ומציגה להם את העובדות, הרוב יחוסנו".