מחקר המשך של האוניברסיטה העברית על הרגלי התזונה וההשמנה של הישראלים חושף כי 60% דיווחו שהעלו במשקלם עד כה, ומחצית מהם העלו כ־3.5 ק"ג בממוצע. מחקר תקופתי שנערך באוניברסיטה בהובלת הפיזיולוג ד"ר חורש דור־חיים, אשר מנהל את מרכז O2, אגף אד"מ לקידום בריאות ורפואת ספורט, מצא כי בנובמבר דיווחו כ־70% מהישראלים שהיו רגילים להתאמן בצורה סדירה בחדרי כושר, על ידי מאמני כושר או באופן עצמאי - כי התאמנו הרבה פחות מכפי שהיו רגילים, בשל מגבלות הקורונה. הנפגעת המרכזית היא האוכלוסייה בגיל השלישי, שנמצאת במגמה של ירידה ניכרת בתדירות האימונים.
כתוצאה מההפחתה באימונים חלה עלייה במשקל אצל המתאמנים, כש־60% מהנשאלים דיווחו על עלייה שכזו (55% במחקר הקודם, שהיה רלוונטי עד לחודש מאי) ו־40% דיווחו שלא עלו ולא ירדו או ירדו באופן זניח. מבין המתאמנים שדיווחו על עלייה במשקל, על פי המחקר הנוכחי עולה כי מחצית מהם הוסיפו עד כה 3.5 ק"ג בממוצע למשקלם (במחקר הקודם התברר כי הם הוסיפו 2 ק"ג למשקלם).
במחקר הנוכחי נבדק גם הקשר בין הסטטוס התעסוקתי למדדי השמנה. התברר כי אף שלכאורה יש להם יותר זמן פנוי לפעילות גופנית, אנשים שנמצאים בחל"ת או נותרו מובטלים השמינו יותר בכ־800 גרם בממוצע לעומת אנשים עובדים. המחקר נערך בקרב 1,200 איש, שנהגו ונוהגים ככל האפשר להתאמן במסגרות של חוגים, חדר כושר, סטודיו, אימון אישי או כל פעילות ספורט מאורגנת בימי השגרה ובימי קורונה.
לדברי ד"ר דור־חיים, "מדובר בממצאים ראשוניים, ובהמשך נפרסם את כלל הנתונים שהתקבלו במחקר הזה. הפעילות הגופנית היא תרופה למחלות הלא־מידבקות ומונעת תחלואה קשה במחלות מידבקות. "אף שהקשר בין השמנה לתחלואה קשה מנגיף הקורונה הוכח במחקרים רבים ואף שבישראל נפטרים מדי שנה כ־10,000 איש בשל חוסר בפעילות גופנית, המדינה אינה מקצה משאבים מתאימים לעודד את הציבור לפעילות ואף מצרה את צעדיו, סוגרת את מרכזי הכושר ולא מאפשרת לציבור חלופות ראויות. התוצאה שמתקבלת היא נזק בלתי הפיך לבריאות הציבור".
להקפיד על פעילות גופנית/ לני ברגר פכט
בתקופת הקורונה בילינו יותר בבית, אכלנו יותר והלכנו לישון מאוחר. ויש לזה מחיר: השמנה. קיים קשר ברור בין עודף משקל לבין סיכון לחלות בקורונה, וכן בין כמות המזון המעובד לבריאות הכללית של כולנו. חוקרים מצאו שהיקף המותניים רחב יותר וה־BMI גבוה יותר בקרב ילדים שבאופן קבוע הלכו לישון מאוחר – אחרי 21:00 – בהשוואה לילדים שהלכו לישון קודם. מחקרים קודמים מצאו שקילוגרמים שמתווספים למשקלם של הילדים ובני הנוער הם בעיקר בזמן חופשות.
במהלך תקופת הקורונה ביצענו פחות פעילות מחוץ לבית, בחוגים או בחדרי כושר. לכן קשה היה לשמור על ההמלצה של 30־60 דקות פעילות ביום. את השעות הללו המרנו הרבה פעמים בשעות מסך, שבתקופה זו עלו משמעותית וגרמו לעלייה בצריכת נשנושים. שינויים אלה השפיעו עלינו באופנים שונים וגרמו לעלייה של כ־3 קילו בממוצע בקרב מבוגרים בישראל בשנה האחרונה. לכן ההמלצה להתמודדות עם אכילת יתר בזמן הקורונה היא לשמור על סדר יום אחיד לכל המשפחה.
בתקופה זו, אם בגלל קושי כלכלי ואם מכיוון שאנו רוצים "לפנק" את עצמנו, רבים קונים מזון זול יותר, המורכב בעיקר מפחמימות פשוטות ומסוכרים, ואוכל עשיר נתרן (מלח). ההמלצה היא לערוך קנייה חכמה במרכול ולבצע פעילות גופנית קבועה מדי יום. אל תהססו להתייעץ עם דיאטניות אם אתם מרגישים שיש צורך בהכוונה וייעוץ לאורח חיים בריא, או אם אתם סובלים ממצב רפואי הדורש התייחסות תזונתית מיוחדת.
הכותבת היא דיאטנית מחוזית מחוז צפון, מכבי שירותי בריאות