מחקר חדש שמתפרסם לרגל יום ההשמנה הבינלאומי מגלה כי אנשים הסובלים מהשמנת יתר נמצאים בסיכוי של יותר מפי 11 לפתח סוכרת סוג 2. 

המחקר בוצע על ידי מדטרוניק ישראל בשיתוף עם חברת אקילו, ובמסגרתו נותחו מסדי נתונים ציבוריים וממשלתיים בשקלול עם מחקרים רבים שבוצעו בנושא.

בישראל נושא עודף המשקל והשמנת היתר צריך להדליק נורות אזהרה בקרב הגורמים האחראים. לא פחות מ־53% מכלל הציבור הישראלי סובל מעודף משקל. בניגוד לתפיסה הרווחת, שלפיה השמנה ניתנת לשליטה באמצעות הקפדה על אכילה ופעילות גופנית, מחקרים מדעיים מצאו כי אף שהשמנת יתר מושפעת גם מגורמים סביבתיים הניתנים לשליטה כמו תזונה והתעמלות, היא בעיקר גנטית.

ביחס למדינות העולם, ישראל נמצאת במקום גבוה במדד ההשמנה העולמי ואנו משלמים מחיר יקר בשל כך. העלויות הישירות והלא ישירות בגין השמנת היתר באוכלוסייה עומדות על 4 מיליארד שקל מדי שנה, והן כוללות בין השאר את הבדיקות המבוצעות במעבדות, ניתוחים, צילומי רנטגן ותרופות בשל סיבוכי ההשמנה.

נתון עגום נוסף מגלה כי הילדים הישראלים הם בין השמנים ביותר במדינות המערב - 12% מהילדים בגילאי 5־18 בקירוב הם בעלי BMI של מעל 30. על פי הנתונים, ההשמנה בקרב ילדים בישראל עולה בקצב מדאיג, מ־6% ב־1975 ליותר מ־12% בשנים האחרונות. 

העיר שמובילה את אחוז הילדים שסובלים ממשקל עודף היא חיפה (32%) ובמקום השני נמצאת ירושלים עם 30%. תל אביב מדורגת במקום השלישי עם 28%. העיר עם הילדים "הרזים ביותר" היא אלעד, שבה כחמישית מהילדים (22%) בעלי עודף משקל.

ד"ר אולג דוחנו, מנהל היחידה לכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת ובריאטריה בבית החולים סורוקה בבאר שבע הדגיש כי "ישנה עלייה מתמדת בהשמנה חולנית וקיצונית בעולם ובארץ, למרות ניסיונות לטפל בה בשיטות ארגוניות כמו שינוי התנהגות, תרופות או דיאטות". 

לדבריו, "ניתוחים בריאטריים הוכחו כבר זה כ־50 שנה כאמצעי יעיל להשגת ירידה משמעותית של עד 80% מעודף המשקל, שיפור תחלואה נלווית, הפחתת תמותה ושיפור ניידות ואיכות החיים".