על רקע ההסלמה מול חמאס, ושיגור הרקטות לעבר יישובי הדרום והמרכז, מפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דוח ביקורת מיוחד על היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום. המבקר מותח ביקורת על הממשלה על כך שלא אימצה אסטרטגיה לאומית לחיזוק החוסן, ועל כך שמשרד הבריאות צמצם את המרפאות הייעודיות לנושא דווקא באזורי עימות: מחוז הצפון ומחוז הדרום.
לדברי המבקר, חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מ- 2018 שעוסק בהפעלה של מענה נפשי לאוכלוסייה בשעת חירום, מגדיר את התפיסה וההפעלה של שירותי חירום לאירועי דחק באוכלוסייה אזרחית ומפרט חמישה מעגלים לטיפול בנפגעי חרדה: הראשון מתייחס לסיוע ראשוני ומיידי בשטח האירוע, וארבעת המעגלים האחרים כוללים טיפול נפשי בנפגעי חרדה במרפאות בריאות הנפש של קופות החולים ומשרד הבריאות, במרכזי חוסן (ברשויות בהן קיימים) ובאתרי דחק של בתי החולים הכלליים.
על פי הדוח, כ-14,000 נפגעי חרדה טופלו באתרים ייעודיים בשנים 2019-2017, כאשר כ- 4,700 נפגעי חרדה טופלו במסגרת נוהל חרדה של המוסד לביטוח לאומי. בשנים הללו תשלומי הביטוח הלאומי לנפגעי חרדה עמד על כ- 14 מיליון ₪. בישראל 50 מרפאות בריאות נפש של קופות החולים ברחבי הארץ שאמורות לתת מענה לנפגעי חרדה בחירום. בישראל פזורים 11 מרכזי חוסן, ותקציבם בשנת 2019 עמד על כ-18 מיליון שקלים. בשנה זו היו 451 נפגעי חרדה שטופלו בשירות הפסיכולוגי-חינוכי ביישובי עוטף עזה בשנת תש"ף.
כאמור, הדוח מותח ביקורת על היעדר אסטרטגיה לאומית לחיזוק החוסן, ומזכיר כי שני מיזמים של השלטון המרכזי בנושא לא קודמו למרות העבודה המאומצת שהושקעה בהם: השולחן העגול בנושא "מתחברים לחוסן בחירום", שהוביל משרד ראש הממשלה (ב-2017-2016) ו"התכנית הלאומית להקמת מרכזי חוסן בפריסה ארצית", שנידונה בוועדת ההיגוי העליונה למרכזי חוסן בהובלת משרד הבריאות (מ-2019).
עוד עולה מהדוח, כי משרד הבריאות צמצם שליש מאתרי הטיפול הייעודיים, מ-75 אתרים ל-50 מרפאות, הפרוסות ב-30 רשויות מקומיות מתוך כלל 257 הרשויות, ועולה החשש כי לא ניתן יהיה לתת מענה הולם לנפגעי חרדה בשעת חירום בשאר 227 הרשויות המקומיות. כן עלה כי אין מתאם בין גודל הרשות לבין מספר המרפאות בשטחה, וכי במחוזות צפון וחיפה המונים כ-2.2 מיליון תושבים, יפעלו 11 מרפאות לשעת חירום, ובמחוז דרום המונה 1.4 מיליון תושבים יפעלו 7 מרפאות ממוגנות לשעת חירום. ב-50 המרפאות האמורות ניכר גם מחסור בכוח אדם לטיפול בחירום, בעיקר ברופאים פסיכיאטרים. הדברים עלו גם בהליך שיתוף הציבור שנערך.
בהיבט הטיפולים במרכזי החוסן, עלה כי מרבית הטיפולים במרכז החוסן במועצה האזורית אשכול ניתנים כטיפול משפחתי וקבוצתי וכי במרכז החוסן בשדרות מרבית הטיפולים ניתנים לילדים, לנוער ולמבוגרים. בשנים 2019-2018 טיפלו המרכזים בכ-5%-8% מכלל תושבי הרשויות.
המבקר גם מותח ביקורת על משרד החינוך, שעל אף גידול בפניות לוועדות החריגים על בסיס עומס רגשי, הוא נתן הקלות נקודתיות בלבד, ולא הכין מתווה כולל לנושא בחינות הבגרות ולקבלתם של תלמידי יישובי עוטף עזה למוסדות אקדמיים, על רקע מצב המתח הביטחוני המתמשך באזור.
לגבי אזור הצפון, המבקר קובע כי אין מענה מספק בחירום לנפגעי חרדה, ולפיכך חלק מהרשויות המקומיות פועלות למתן פתרונות מקומיים, לרבות המשך הפעלת אתרי טיפול ייעודיים בתחומן. כך גם בערים הגדולות שנבדקו. המבקר מציין כי פורום קו העימות פעל מיוזמתו להקמת שני מרכזי חוסן באזור הצפון על בסיס תקציב שהקצה משרד הביטחון להקמתם. כמו כן, יש לציין את יוזמת המועצה האזורית גולן לפתיחת מרכז זה, שהוקם במימון משרד הרווחה במטרה לסייע במוכנות ובהיערכות המועצה לשעת חירום.
עוד נכתב כי בעקבות הדוח הקודם הוקם בשנת 2015 מרכז החוסן הבדואי, אשר נועד לענות על צרכיהם הייחודים של תושבי הרשויות הבדואיות. עם זאת בשנת 2019 טופלו במרכז זה כ-100 איש מתוך אוכלוסייה המונה מעל רבע מיליון איש.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "בשנה החולפת השלמנו דוח מקיף בעניין היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום. היערכות מיטבית לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום נסמכת בראש ובראשונה על קיומה של אסטרטגיה לאומית לחיזוק החוסן החברתי, שייעודה להפחית את מספר הנזקקים לטיפול. לפיכך יש לפעול לקידומן ולמימושן של התוכניות בנושא. בד בבד על משרד הבריאות לפעול בשיתוף הרשויות המקומיות להסדרת מענה טיפולי כולל לנפגעי חרדה בחירום, באופן המותאם לצרכיה של כל רשות. בצל האירועים הביטחוניים הקשים הפוקדים את מדינתנו בשבוע החולף, מתעצם הצורך לבחון את תגבור המערך הטיפולי בתקופה זו, ולערוך את ההתאמות הנדרשות לטיפול בקבוצות אוכלוסייה בסיכון, אגב ניצול הניסיון שנצבר מן הטיפול בנפגעי חרדה לשם מתן מענה נפשי רחב יותר".