מה משותף לאיברי חזירים המותאמים להשתלה אנושית לפי דרישה, בד הורג פתוגנים ומכשיר לריפוי מיגרנה היושב על זרועו של מטופל? כולן פותחו על ידי חברות ישראליות הפועלות בצומת המסקרן שבין רפואה וטכנולוגיה. כולן מציעות פתרונות להגנה על בריאותנו בדרכים שמעולם לא חשבו עליהן.

מנכ"ל תרניקה אלון אירוני, סמנכ"לית סונוביה ליאת גולדהאמר ומנכ"ל נאיאקיור ד"ר שחר כהן התארחו בפאנל בריאות מסקרן בכנס "הג'רוזלם פוסט", שנערך מוקדם היותר השבוע במוזיאון הסובלנות בירושלים, בהנחייתה של העיתונאית מעיין הופמן. בשנת 2019 ישבו מאות מטרים של טקסטיל מיוחד במתקן המיועד למחקר ופיתוח בגרמניה.

שנתיים לאחר מכן, תוך כדי מגיפה שעברה בדרך, מכרה סונוביה למעלה ממיליון מסיכות ברחבי העולם העשויות מבד ייחודי הכולל חלקיקים אנטי־פתוגניים, עם יעילות של מעל ל־99% נגד חיידקים ווירוסים, כולל נגיף הקורונה.

"אנו משתמשים בשיטת אולטרסאונד כדי להטמיע למעשה חומרים פעילים על בדים, ולהפוך אותם למגן יעיל מאוד מפני מגוון רחב של פתוגנים, חיידקים ווירוסים", הסבירה ליאת גולדהאמר. "במגע עם הבד, הנגיפים מושבתים והחיידקים מושמדים". עוד הוסיפה כי סונוביה מתכננת להציע את הטכנולוגיה שלה לכל סוגי ייצור הטקסטיל וליישם אותה גם בבתי חולים ובתי מלון כמובן, אך גם במושבי מטוסים או מכוניות.

גם מוצריה של חברת תרניקה כבר נמצאים בשימוש. מכשירם Nerivio, שאושר על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני ה־FDA, "מסייע לגוף ולמוח להיות יותר מדויקים ולטפל בעצמם", ציין המנכ"ל אלון אירוני. "במוח האנושי קיים מנגנון המעכב כאב, הנקרא CPM , המעבד ללא הרף אותות עצביים המגיעים מאזורים שונים של הגוף, המנטר באופן טבעי אם נדרשת תנועה או טיפול באזור מסוים או לא", הסביר והוסיף, "אם האותות הללו אכן דורשים פעולה, הם הופכים לכואבים יותר כדי להניע אותנו לעשות את מה שאנו צריכים לעשות כדי לסייע לגוף.

לאחרונה מתברר כי עבור אנשים רבים המנגנון לקוי ואינו מתפקד כראוי". הטכנולוגיה החדשנית של החברה מסוגלת להפעיל את ההליך - שאמור להיות טבעי - גם באופן מלאכותי על ידי מתן אות חשמלי מהונדס, המפעיל את המסלול שמעכב את הכאב.

אלון אירוני  (צילום: אבשלום ששוני,מארק ישראל סלם)
אלון אירוני (צילום: אבשלום ששוני,מארק ישראל סלם)


כשנשאל אירוני על ההיסוס של רשויות ומערכות הבריאות באימוץ טיפולים המבוססים על טכנולוגיה חדשנית, ענה כי הזהירות מובנת. "ארגוני הבריאות וחברות ביטוחי הבריאות הם במקרה הארגונים השמרניים ביותר בחברה, הדנ"א שלהם מטבע הדברים נותן עדיפות גבוהה יותר להימנע מסיכון מאשר אימוץ טכנולוגיות חדשות", ציין. עוד הוסיף כי לוקח זמן לחנך את השחקנים הרלוונטיים בשוק לגבי אפשרויות חדשות, והעלה את נושא העלויות שעשוי להוות חסם.

"יש אינטרס של חברות ביטוח בריאות מסוימות להמשיך ולכסות, למשל, תרופות גנריות, ולא טכנולוגיה מתקדמת שיכולה להיות יקרה יותר", אמר אירני. "יש גם קונגלומרטים גדולים של פארמה שיש להם אינטרס ברור להנציח את התרבות הזו". עם זאת, התרומה של טכנולוגיות חדשות, כולל של רבות שהיו נתונות לספקנות, לא הייתה מוטלת בעיניו בספק. "כשהטכנולוגיה מביאה ערך אמיתי, התהליך בלתי ניתן לעצירה", סיכם.

היצע בלתי נגמר של איברים המיועדים להשתלה עבור מי שנזקק הוא בהחלט תהליך שתוך מספר שנים יושלם בחזונם של נאיאקיור.

"איברי חזירים דומים מאוד לאיברים של בני אדם במובנים רבים", אמר מנכ"ל החברה ד"ר שחר כהן, "נכון לעכשיו לא ניתן להשתמש בהם, מכיוון שהם מעוררים דחייה בגוף בצורה חריפה". אלא ששיטה היברידית חדשה אמורה לפתור את הבעיה. "אנו מסירים את השכבה הבעייתית שגורמת לדחייה ומחליפים בשכבה חדשה לגמרי שמקורם באדם, באופן שהסווה את האיבר, כך שמערכת החיסון לא תזהה אותו", אמר.

ד''ר שחר כהן  (צילום: אבשלום ששוני,מארק ישראל סלם)
ד''ר שחר כהן (צילום: אבשלום ששוני,מארק ישראל סלם)


מדובר בפעולה המשתמשת בטכניקות מתקדמות להנדסת רקמות שנועדה לשנות את האיברים על ידי הוספת השכבה החדשה, שמקורה בשליה אנושית. החברה מקווה כי יהיה אפשר להשתיל את האיברים ההיברידיים הראשונים בחולים במסגרת ניסויים קליניים בשלוש עד חמש השנים הקרובות