מה המשמעות עבורך כשאומרים "לאכול בריא"? "להקפיד לאכול פירות וירקות", "לאכול במידה ולא להגזים בכמויות", "להימנע מאכילה של מזון מהיר", "לא לאכול ממתקים וחטיפים", "לשים לב לכל מה שמכניסים לפה", "לא לאכול מזון מעובד".

אלה חלק מהתשובות שקיבלנו לשאלה. ברור שאין תשובה נכונה אחת. המשמעות משתנה מאדם לאדם. לכל אחד יש העדפות וצרכים שונים שמשפיעים על התזונה. לא זו בלבד, אלא שהתשובה על השאלה מה המשמעות עבורך "לאכול בריא" יכולה להשתנות אצל אותו אדם בתקופות שונות בחיים: לימודים, עבודה, מגורים לבד או עם משפחה.

כתזונאיות אנחנו יכולות להעיד שגם ההנחיות וההמלצות בתזונה השתנו בעשרות השנים שחלפו ומתעדכנות כל העת על סמך מחקרים מדעיים. ככל שהמידע נגיש יותר, והוא נגיש מאוד ובשפע, גם הבלבול גדול יותר. ואנחנו פה כדי להסביר מה המשמעות של "לאכול בריא" מבחינתנו.

מה זה אוכל בריא?
הניסיון המקצועי של שתינו יחד עולה על 55 שנים. יותר מיובל שנים. תזונאיות ותיקות. לימודי התואר במדעי התזונה הכשירו אותנו לבחון את המזונות ולחשב ערכים תזונתיים. כך למשל, בתחילת דרכנו המקצועית ראינו במנת מג'דרה מסורתית של אורז ועדשים בעיקר שילוב מצוין של פחמימות - דגנים וקטניות - וחלבונים מהצומח. שילוב שמעלה את האיכות התזונתית בהשוואה להגשה של אורז ביום אחד ולמחרת עדשים. היום הראייה שלנו רחבה יותר ואנחנו רואות - יותר מתמיד - את החשיבות שבהנאה מהאוכל.

תזונה נכונה ומאוזנת כוללת את כל קבוצות המזון: פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים (ירקות ופירות). המוטו של תזונה נכונה הוא גיוון, וההמלצה היא לצרוך מזונות מכל הקבוצות ולגוון בין הבחירות בכל קבוצה. סלט לא רק מעגבניות, מלפפונים, חסה ובצל, אלא גם מצנוניות, גזר, פלפלים צבעוניים, פטרוזיליה ועוד.

קוראינו הוותיקים בוודאי שמו לב לכך. חשוב להתייחס לתזונה כאל מכלול. מה ואיך אוכלים בדרך כלל ולא בארוחה אחת במהלך חג או בחופשה. אפשר לאכול סופגניות בחנוכה, גלידה כפינוק במהלך היום, פיצה, ג'חנון וכל מזון שגם אם איכותו התזונתית נמוכה, הוא מסב הנאה ומאפשר חוויה. למשל, מעורר געגוע לנו או ליקרים לנו. אבל לצד זאת יש לשים לב לתכיפות. ומיד ההסבר.

איך אנחנו אוכלים בדרך כלל?
אפשר לצפות בתוכניות תיעודיות המרחיבות את האופקים ומעשירות את הידע הכללי, ואפשר גם לתבל בתוכניות ריאליטי ששוות רק את זמן הצפייה בהן או בסדרות שנשכח את סיום הפרק האחרון, בלי רגשות אשם. אפשר לערוך קניות מושכלות ומשתלמות, ויש גם הנאה בקנייה אימפולסיבית של מוצר שאינו באמת שווה את המחיר ששילמנו עליו ולא נתרושש.

כך גם בכל הקשור לאוכל ולתזונה. תזונה נכונה ומאוזנת חשובה לבריאות הגוף והנפש, אבל הקפדה על כך וויתור באופן קבוע על מנות אהובות מפספסים את המטרה. יש שמעדיפים מתוקים ויש מלוחים, ויש כאלה שלאי בודד ייקחו סיר ושמן לטיגון.

חשוב לשים לב איך אנחנו אוכלים בדרך כלל. מומלץ לאכול מזונות קרובים עד כמה שאפשר לחומרי גלם, ועד כמה שאפשר להמעיט במזון אולטרה־מעובד כמו חטיפים, מאפים, משקאות ממותקים, רטבים או נקניקים.

הכל בסדר, כל עוד בדרך כלל התזונה תכלול בקבוצת הפחמימות בעיקר דגנים מלאים כמו חיטה מלאה, אורז מלא, שיבולת שועל ועוד; בקבוצת החלבונים מוצרי חלב דלים בשומן, דגים או עוף ללא עור וקטניות - בהן גרגירי חומוס, שעועית, עדשים, סויה, אפונה; בקבוצת השומנים אבוקדו, שמן זית, טחינה ואגוזים; שפע של ירקות ופירות על קליפתם (ככל שניתן) ובמבחר צבעים.

"היה לי יום לחוץ אז הזמנתי פיצה", "לא התאפקתי והזמנתי קינוח". אלה משפטים שחוזרים על עצמם בקליניקה. ארוחה אחת שאינה בריאה לא תביא למחלות, ולהפך: ארוחה מאוזנת אחת, שאינה חלק מהשגרה, לא תשפר את הבריאות. בבילוי במסעדה, בהזמנות אוכל הביתה, עדיף לבחור במנות מזינות, ואם מתחשק את אלה שממש לא - זה בסדר לפעמים לאכול אותן וליהנות מהן, ללא נקיפות מצפון. גם אנחנו אוכלות ככה, גם אם מצופה מאיתנו שלא... וגם אם אנחנו יודעות שקינוח זה או אחר בעל ערך תזונתי נמוך, אבל טעים, נבחר בו. ויעידו על כך הסובבים אותנו. גם לנו לא קל לוותר ולא תמיד אנחנו רוצות לוותר על אוכל טעים. עם זאת, בדרך כלל, אנחנו בוחרות באוכל בריא.

מה זו אורתורקסיה?
במקרים קיצוניים של הקפדה על אכילה "בריאה" שלרוב מתחילה מתהליכים טובים ונכונים לגוף, יש כאלו המפתחים נוקשות גדולה סביב אכילת המזון הבריא. המונח המקובל לשימוש הוא אורתורקסיה. כלומר, אכילה מופרעת, הכוללת מגוון התנהגויות שנמצאות בטווח שבין דפוסי אכילה בריאים לפתולוגיים.

המקרים של אורתורקסיה לעתים מבלבלים, כי ההתנהגות אינה נראית חולנית, לפחות לא בהתחלה. ההתייחסות למזון היא בהיבט של איכות ולא של כמות, אין התעסקות בספירה של קלוריות, במשקל ובדימוי גוף. יחד עם זאת, בדומה להפרעות אכילה אחרות מתלוות לכך חרדה ונקיפות מצפון במקרים של חריגה מה"כללים".

ללא רגשות אשם

חשוב לעורר מודעות ולפתח את האכילה על פי תחושות רעב ושובע, לנטרל ספירה של קלוריות, לצמצם הגבלות תזונתיות וקולינריות - ולהתרכז ברמזים שהגוף מאותת לגבי שובע ומלאות. שיטה זו מפנה לאוכל מקום של הנאה ולא רגשות אשמה, מכוונת לשינויים בדפוסי אכילה ובחירת מזון בלי להרגיש שנמצאים במסגרת כובלת ומגבילה. 