ועדת סל התרופות תסיים מחר את עבודתה ותחליט אילו תרופות ייכללו השנה ואילו יישארו בחוץ. אלפי חולים ממתינים במתח רב כדי לדעת אם התרופה שיכולה להציל, או לפחות לשפר, את חייהם תיכלל השנה - או שהם ייאלצו להמתין שנה נוספת. השנה הוגשו טיפולים ותרופות בעלות כוללת של יותר מ־2 מיליארד שקל - ולרשות הוועדה יש רק 550 מיליון שקל.

חברי הוועדה, בראשות פרופ' יהונתן הלוי, ייאלצו לקבל את ההחלטות הקשות, שיכולות להשפיע על חייהם של אלפי מטופלים שמצפים בכיליון עיניים להכרעה. בין החולים שממתינים להחלטה נכללים חולות סרטן שד גרורתי, חולים עם אי־ספיקת כליות, וחולים שנמצאים בסכנה לאירוע לבבי בגלל ערכי כולסטרול גבוהים.

הדסה ביטון (49) מבאר שבע, סוכרתית מסוג 2, מספרת על הטיפול שהיא מקווה שייכלל בסל: "אני סוכרתית זה כחמש שנים, ובמרוצת השנים סבלתי מהרבה בעיות כתוצאה מהסוכרת. לפני חצי שנה גיליתי את מערכת הפריסטייל ליברה, ששינתה את חיי ובזכותה אני מצליחה לשמור על רמות סוכר מאוזנות. אני מנטרת את רמות הסוכר לפחות שמונה פעמים ביום, ובזכות זה אני מצליחה להתנהל בצורה טובה לצד הסוכרת".

גם סשה חלוב, אמה של אדל חלוב, בת 4 מראשון לציון, שחולה בתסמונת המעי הקצר, פונה לחברי הוועדה ואומרת: "המחלה של אדל גורמת לה לעיכוב התפתחותי. אנחנו יודעות שיש תרופה חדשה בשם גטקס, שיכולה לגרום לה להיגמל מהזנה תוך ורידית, ולעזור לה להתחיל לחיות חיים תקינים כמו כל הילדות בגיל שלה. שתינו מחכות שהיא תיכנס לסל ותעזור לאדל להתחיל לחיות כמו כל הילדות".

חולה נוספת היא אבתיסאם דבאג (69) מחיפה, שהחלה לסבול לפני שש שנים משיעול טורדני. "בהתחלה חשבתי שזה יעבור אחרי כמה ימים אבל זה לא פסק", סיפרה. "לא יכולתי לישון בלילה ולא הצלחתי לנשום כמו שצריך. הרגשתי כאילו יושב לי פיל על החזה".

בכל כמה חודשים נאלצה דבאג לעבור ניתוח מחודש לכריתת הפוליפים, אך לאחר תקופה קצרה המצב חזר לקדמותו ולא חל שום שיפור. כעת היא מקווה שהתרופה דופיקסנט לחולי נזאל פוליפוזיס תיכלל השנה בסל התרופות.

נהיל סלאח עלי שבתו חולה במחלת היפראוקסלוריה - מחלה גנטית נדירה שמובילה לאי ספיקת כליות, וזקוקה לתרופה אוקסלומו, מספר: "את הבן הבכור שלנו איבדנו בגלל המחלה הזאת אחרי שנים של דיאליזה וסבל בל יתואר. לא הייתה אז תרופה למחלה וההידרדרות שלו הייתה מהירה. הוא נפטר בגיל 3.5. עכשיו יש תרופה למחלה הזאת והבת שלי מקבלת אותה במחקר. מאז שהיא מקבלת אותה ההידרדרות נעצרה והיא מתפתחת מדהים".

מאיר ממיסטבלוב, בן 38 מאופקים, חולה במחלת ההנטינגטון. את חייו הקדיש לסעוד את אמו, שנפטרה מהמחלה בייסורים. כיום הוא אינו מקבל טיפול והתרופה שנדונה בסל היא התקווה היחידה שלו לחיות בכבוד ולשמור על צלם אנוש. הנטינגטון, מהמחלות הגנטיות הקשות ביותר, גורמת בהדרגה לפגיעה מוחית ומביאה להפרעות תנועה קשות ביותר בכל חלקי ואיברי הגוף.

ממיסטבלוב מספר כי הוא מחכה לתרופה אוסטדו. "לא דמיינתי שאהיה עד כדי כך חולה", הוא אומר. "כל חיי הייתי בכושר מעולה, הייתי מדריך חדר כושר. עכשיו אני לא יכול לעשות כלום".