מליאה הכנסת העבירה השבוע בקריאה ראשונה הצעת חוק שלפיה עובד שחלה במחלה קשה ומוכרח להחסיר יום עבודה או להיעדר מחלקו בשל בדיקות או טיפול יהיה זכאי לדמי מחלה מהיום הראשון להיעדרותו. את ההצעה יזמה ח"כ נעמה לזימי (העבודה).

בישראל יש יותר מ־200 אלף חולי סרטן וכאלה שהחלימו מהמחלה, ומדי שנה מתגלים בישראל כ־28 אלף מקרים נוספים. אף על פי שחולים רבים מחלימים ממחלתם וחוזרים לעבודה במשרה מלאה, רבים מהם עדיין חייבים לעבור בדיקות מסוימות ובשל כך ונאלצים להחסיר יום עבודה או חלק ממנו.

כיום עובד חולה אינו זכאי לדמי מחלה בשל היעדרות שאינה ממושכת. גם בעת גילוי המחלה העובד שייעדר לצורך בדיקה חד־יומית בשל המחלה לא יהיה זכאי לדמי מחלה.


בהצעת החוק שהגישה, מציעה לזימי כי גורם מוסמך יקבע בצו מחלות קשות נוספות שמחייבות היעדרות לצורכי בדיקות וטיפול שהוראה זו תחול לגביהן.

הצעת החוק נכתבה בסיוע עמותת חלאסרטן, העוסקת בליווי צעירים שחלו בסרטן. "נחשפתי לסיפורים אישיים ולמצוקות כלכליות שהמחלימים מתמודדים איתן, וראיתי עד כמה המצב לא צודק", מסבירה לזימי. "הצלחנו לרתום את כל המשרדים על מנת להגיע להבנות משותפות, והחוק יהיה תיקון מתבקש למדיניות שמתעלמת מהאנשים שנמצאים במצוקה".

שירה קופרמן, מייסדת שותפה ומנכ"לית חלאסרטן, הוסיפה כי "קהילת חלאסרטן מונה כיום למעלה מ־30 אלף צעירים חולים ומחלימים מסרטן. קשה להסביר את הקושי לחזור למעגל העבודה. אחרי שכבר צלחו את האתגר וחזרו, צורמת ולא הגיונית העובדה שהם צריכים להיאבק על חשבון מתי תהיה הביקורת הרפואית. אנחנו מברכים על הצעת החוק שרואה אותנו".


עידן לייבוביץ' (44), מחלים מלוקומיה, יזם את הרעיון של הצעת החוק. לייבוביץ', חבר בקהילה חאלסרטן, מספר בשיחה עם "מעריב": "חליתי בלוקמיה בשנת 2015, לפני שבע שנים, זה עצר לי את כל החיים כי הייתי מאושפז חמישה חודשים. חזרתי למשרה מלאה ב־2017, הייתי צריך פעם בחודש לצאת לביקורת או לטיפול ולהפסיד יום עבודה. הייתי מגיש טופס מחלה על היום שהפסדתי ורואה שהיום הזה ירד לי מימי החופשה.
"כשהתקשרתי לחברה להבין למה, הם אמרו שיום מחלה ראשון זה על חשבון העובד. כלומר 12 ימי חופשה בשנה כשהמכסה הכוללת שלי היא 14. כדי להיות עם הילדים והמשפחה לקחתי חופש שאין לי, קיבלתי משכורת נמוכה יותר, והייתי מוכן להיכנס למינוס כדי לצאת לחופשות עם הילדים שלי. לא בחרתי להיות חולה סרטן".

דיתי פרקש (40), גרושה ואם לארבעה: "חליתי בסרטן צוואר הרחם ב־2014, הייתי צריכה לעשות אין ספור בדיקות וטיפולים ואף שהשתמשתי בכל ימי המחלה שלי, ועדיין הפסדתי הרבה מאוד כסף. זו התקופה שאתה הכי צריך כסף בחייך, חרדה כלכלית שקשה לתאר מתווספת לפחד מהמוות שתמיד מרחף. עד היום אני קובעת את הטיפולים ב־2 בלילה כדי לא להפסיד עבודה. אני מעדיפה להפסיד שינה כי מדובר בחופשת מחלה על חשבוני, כזו שאני לא יכולה להרשות לעצמי".