יום העצמאות הוא הזדמנות להתגאות בתרומה הישראלית למחקר ופיתוח. ישראל ידועה ביצוא חדשנות. חדשנות טכנולוגית, חקלאית ורפואית כמו גם ביצירתיות תרבותית ואומנותית. מספר הפרסומים הישראליים בכתבי עת מדעיים בינלאומיים מרשים במיוחד בהשוואה לגודל האוכלוסייה שלנו. מטבע הדברים, בחרנו להתמקד בטכנולוגיית המזון, או בכינוי המוכר והנפוץ שלה - פודטק. תחום פורח ומשגשג בעשור האחרון ובחמש השנים האחרונות במיוחד.
פודטק הוא תחום העוסק במחקר, בפיתוח ובהטמעה של תהליכים טכנולוגיים מתקדמים במדעי המזון ובתעשיית המזון. זאת במטרה לשפר את המזון, להגדיל את התוצרת, ואף ליצור מזונות חדשים.
עולם רעב ועולם שבע
משבר האקלים אינו עתידי אלא כבר כאן. אנחנו עדים לתופעות שונות כתוצאה מכך, כמו שינויים קיצוניים במזג האוויר, עלייה בטמפרטורה, עלייה בגובה פני הים, סערות, הצפות, בצורות, שריפות ובמקביל הידלדלות ואף הכחדה של מיני בעלי חיים וצמחים. אירועי מזג אוויר והאקלים המשתנה גורמים לפגיעות קטלניות ביבולים ברחבי העולם, והמספרים של האוכלוסיות הרעבות גדלים.
כל זה קורה בזמן שחלק מאוכלוסיית העולם שבע וסובל מהשמנה, ממחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן ועוד. חלק מהבעיות הבריאותיות של האוכלוסייה השבעה הוא תוצאה של תזונה לא מאוזנת ועשירה במזון אולטרה־מעובד, עתירה בסוכר, בנתרן, בשומן רווי ולפעמים גם וגם.
אי אפשר להתעלם מבעיה נוספת שמחייבת מענה מעשי מיידי והיא איבוד מזון. על פי נתוני תוכנית המזון העולמית של האו"ם WFP (World Food Program) שהתפרסמו לפני כשנה, כשליש מהמזון המיוצר בעולם בשנה מבוזבז או הולך לאיבוד (לפחות טריליון דולר בכל שנה).
חברות פודטק מאפשרות מציאה והמצאה של פתרונות באמצעות שילוב ידע מדעי בתחומים רבים כמו תזונה, רפואה, חקלאות, סביבה, טכנולוגיה ובינה מלאכותית.
חברות פודטק פועלות במספר ערוצים, בהם יצירת תחליפים איכותיים תזונתית למוצרי מזון מהחי כמו בשר, חלב וביצים, העלאת הפרופיל התזונתי של מוצרי מזון, פתרונות להפחתות סוכר, מלח ושומן רווי, ותכונות פונקציונליות במזון, שימוש בבינה מלאכותית, הגדלת יבולים, שיפור ייצור המזון המקומי ובכלל, שדרוג וקיצור תהליכים של עיבוד המזון, האריזה והשינוע.
רוח גלילית
ישראל היא אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום, לצד סינגפור, הולנד, ארצות הברית, דנמרק ואירלנד. בישראל עשרות רבות של חברות פודטק, והיא ממוקמת במקום השני - אחרי ארצות הברית - בהשקעות ובגיוס כספים בסכומים של מאות מיליוני דולרים.
בין המשקיעים והמפתחים הגדולים בתחום ניתן למנות את קבוצת המזון שטראוס, שהייתה חלוצה בתחום ופתחה את החממה The kitchen, מוסדות אקדמיים כמו הטכניון, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ומכללת תל חי, כל אלה חוקרים את התחום ומשתפים פעולה עם יזמים וחברות.
מגוון המחקרים והפיתוחים בתחום הוא עצום. במעבדה של ד"ר אופיר בנימין, מרצה בכיר וחוקר מהחוג למדעי המזון במכללה האקדמית תל חי, מפתחים בין היתר פתרונות לתחליפי חלבון מקינואה ומורינגה, שימוש בפחת של תפוחים - 20%־30% מהתפוחים כיום בארץ ובעולם מוגדרים כפחת בגלל איכותם, המראה או הגודל, והמטרה היא למצוא פתרון לשימוש באותם פחתים כדי לייצר מהם מוצרים לתעשייה כחומר גלם איכותי ופונקציונלי לשימוש בתעשיית המזון. עמיתיו, ד"ר מאיר שליסל וד"ר לואי בשיר, חוקרים פתרונות לבעיות של סוגים נוספים של פחת כמו בוצת היין ביקבים או קלחי התירס המכילים ערכים תזונתיים גבוהים של חלבונים וסיבים. בנוסף נעשים מחקרים על צמחים מקומיים כמו תורמוס וחובזה בבחינה של שימוש בהם כחומרי גלם בריאותיים במוצרי מזון חדשים על בסיס תזונה ים תיכונית.
סיפור מעניין הוא הקשר הגלילי לתעשיית הפודטק. “לפני כעשור היה שיעור האבטלה גבוה בגליל ובעיר המרכזית באזור, קריית שמונה", מספר ד"ר בנימין. “היה צורך במנוע צמיחה באזור. לשם כך התגייסו מספר גורמים מהשטח: מועצות מקומיות כולל עיריית קריית שמונה, קיבוצים ומושבים, מכון המחקר מיגל, אראל מרגלית יו"ר קרן ההון סיכון JVP וארגון ‘יוזמה לאומית', שחברו למכללת תל חי".
גורמים אלו המריצו את הממשלה להשקיע בפיתוח תעשיית פודטק בגליל והוחלט על הקמה של מכון לאומי למחקר וחדשנות במזון בהשקעה של יותר מ־20 מיליון שקלים. המכון הוקם כחלק ממהלך אסטרטגי של ממשלת ישראל להפיכת הגליל המזרחי לבירת הפודטק והאגרוטק של המדינה. מאז נוספו חממה טכנולוגית בשם FRESH START מטעם הרשות לחדשנות ובבעלות תנובה, טמפו קרנות השקעות עם שמונה חברות המעסיקות אנשים בשכר באזור, הוקם גם מרכז חדשנות ויזמות שנקרא מרגלית סטודיו גליל בלב קריית שמונה שמקדם מיזמים בתחומי פודטק ונושאים אחרים.
ד"ר בנימין, ממובילי היוזמה להקמת המכון הלאומי לחדשנות במזון, מעיד כי הטופוגרפיה והאקלים הייחודי באזור הגליל המזרחי מאפשרים גידול של מגוון חקלאי רחב, החל בזנים טרופיים באזור הכנרת ועד עצים נשירים ברמת הגולן והרי נפתלי. זהו סוג של מעבדה חקלאית ברמה עולמית המאפשר המשך עיבוד התוצרת למוצרי מזון דרך מכון המזון שיוקם. המכון ישמש את התעשייה המקומית, החל מיזמים קטנים וחדשים ועד חברות גדולות, בכל ההיבטים הקשורים בחדשנות בתחום המזון, בין השאר תחליפים לחלבון מהחי, פיתוח מוצרים בריאים ואיכותיים, שיפור מוצרים קיימים, צמצום עלויות, טיפול בנושאים סביבתיים כמו פחת מזון ואיכות מוצר, ייעוץ סנסורי וטכנולוגי והכשרה מקצועית.
חוקרים מהאקדמיה עובדים יחד עם חברות המזון על פרויקטים יישומיים המשלבים חדשנות טכנולוגית. אחת המטרות החשובות של המכון היא להצמיח חדשנות מחקרית שתיושם בתעשיות המזון בארץ בדגש על הקמה של חברות מקומיות.