כבר כמה חודשים משתוללת בישראל מגיפה קשה של מחלת הפה והטלפיים בקרב חיות משק, ואף חמור מכך – בקרב בעלי חיים המיועדים לשחיטה למאכל, והם אינם מוגנים מפניה. כך עולה מתחקיר של "ישראל נגד משלוחים חיים" שאנחנו מפרסמים לראשונה, ובעקבותיו תוצג כבר היום במליאת הכנסת שאילתה שהוגשה בנושא לשר החקלאות עודד פורר על ידי ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת).
ככל הנראה, המחלה התפרצה בישראל לאחר שהגיעה משטחי הרשות הפלסטינית, אך חרף העובדה כי מדובר בזן לא מוכר שטרם בודד בישראל, ושחיסון שבשימוש על ידי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות לא מגן מפניו – משרד החקלאות לא נוקט אמצעי זהירות מספקים.
בשל כך, התפרצות מקומית שהחלה באזור כפר יהושע ונהלל בתחילת חודש פברואר התפשטה למשקים בכל רחבי הארץ בהיקף שלא הובא לידיעת הציבור, ומשרד החקלאות איבד על כך שליטה ונתון לחסדי יבואני המקנה.
המחלה מביאה לתמותה רבה בקרב עגלים וטלאים. הפצעים המרובים בלשון גורמים לבעלי החיים לוותר על אכילה מפאת הכאב החד, דבר שעלול להימשך ימים ארוכים. מהתחקיר עולה כי אף שהמחלה פוגעת בעגלים מתעשיית הבשר (71% מהנפגעים), המשיך משרד החקלאות לאשר ייבוא של משלוחים חיים. כל סחר המשלוחים החיים לישראל נעשה ממדינות הנחשבות "נקיות" מהמחלה, ובהן לא מחסנים את בעלי החיים נגד המגיפה. כאשר מגיע בעל החיים לישראל הוא מושם בתחנת הסגר, רובם מוחזקים בידיים פרטיות, לעתים אף בידי היבואנים עצמם.
מתחילת ההתפרצות בפברואר הגיעו (וממשיכים להגיע) לישראל 240 אלף עגלים וטלאים (נכון לסוף חודש אפריל) שאינם מחוסנים. "נראה כי משרד החקלאות בוחר להתכופף מול לחץ סוחרי המשלוחים החיים, ומאפשר המשך ייבוא ללא הפרעה ובכמויות אדירות, אף שמדובר במחלה שכבר גבתה את חייהם של מאות בעלי חיים עד כה", אומרים ב"ישראל נגד משלוחים חיים".
בארגון קוראים להארכת זמני ההסגר, ומתריעים גם מפני מפגע תברואתי וסביבתי בדמות "קברי אחים" לא מוסדרים באזורים מיושבים לחיות משק, שמתו מהמחלה בניגוד לנהלים ומאי־הקפדה של היבואנים על חיטוי רכבי הובלת החיות ללא פיקוח ובניגוד לחוק. ירון לפידות, ממייסדי הארגון, מוסיף: "אין־ספור בעלי חיים סובלים ממחלת הפה והטלפיים. מאות גורים מתים ממנה, ועדיין משרד החקלאות ממשיך להיות חותמת גומי של סוחרי החיים".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "מחלת הפה והטלפיים אינה מידבקת לבני אדם ואינה מסוכנת עבורם. תרכיב החיסון מיוצר בהתאם להערכות סיכונים על בסיס המידע הקיים, והעדרים מקבלים אותו להשגת חסינות מרבית במהלך עונת ההתפרצות. "השנה חדר לישראל נגיף שהתאמתו לזני התרכיב גבולית, ולכן ההגנה אינה מלאה. מאז פברואר אותרו כ־60 מוקדי התפרצות שסביבם מוטלות מגבלות תנועה, חל איסור על העברת מקנה למשקים אחרים ולא מוכנסים בעלי חיים למקומות הסגר המצויים בשטחים המוגדרים כאזורים נגועים".