ועדת הבריאות התכנסה הבוקר (שני) החל מהשעה 09:30 על מנת לדון בדוח משרד הבריאות העוסק במעורבותם של צוותי רפואה בפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
נציג משרד הבריאות מאיר ברודו, מהייעוץ המשפטי של המשרד אמר בדיון: "מנכ"ל משרד הבריאות קרא את הדו"ח, ועלו לו שאלות ותהיות לגבי טיב, איכות ומקצועיות המסמך. כדי שזה יהיה על ידי גורם מקצוע מנוסה בתחום ההיסטוריה ומערכת הבריאות, הוא ביקש את חוות דעתה של שפרה שוורץ, כדי לראות האם התהיות שלו נכונות. חוות הדעת חיזקה את הדעה שלו ושל שר הבריאות שיש כשלים במתודולוגיה ובשיטת המחקר, והוא לא יכול לקבל את מסקנות הדו"ח".
כבר בפתיחת הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן: "פרשת הילדים החטופים היא עדיין פצע מדמם שמסרב להגליד גם אחרי עשרות שנים. הדוח שנעסוק בו היום מעלה ממצאים חשודים וכואבים, השופכים אור נוסף על הפרשה ובמקביל מעלה שאלות ותהיות הנובעות ממנו.
חברה בריאה ואיתנה היא כזאת שיודעת לבדוק את עצמה ולהגיע לשורש האמת. נדון במעורבות אנשי הבריאות בפרשה. אנו מבקשים בוועדה שלסיפורי המשפחות תהיה אוזן קשבת ותמיכה ושהחומרים יבדקו במטרה להביא מזור לאותן משפחות שאינן יודעות מנוח לאן נעלמו יקיריהם".
חברת הכנסת לשעבר נורית קורן, שעמדה בראש ועדת בדיקה לפרשת ילדי תימן מזרח והבלקן בעת כהונתה בכנסת: "הגיעה העת, אחרי 73 שנה, שהמשפחות ידעו סוף סוף היכן יקירם קבור. ברור שחקר האמת זה הדבר החשוב ביותר. הוועדה שלי חשפה את כל מה שרק אפשר היה לחשוף. אם בנושא העברת ילדים, מתן פנקסי רישום פתוחים לקיבוצים לרשום ילדים. גם בן גוריון נתן הוראה להוציא את הי דים מחזקת ההורים כי ההורים מלוכלכים, פרימיטיביים ואפשר לקחת להם את הילדים. אספו את הילדים למעונות של ויצ"ו. אנו חשפנו בדיון מיוחד ב-2018 התאכזרות נוראית של צוותים רפואיים. השתמשו בילדים לצרכי מחקר בלי אישור והם הפכו בסוף לפסולת ביולוגית. ולא מספיק שלקחו ילדים אלא גם לקחו רכוש. הספרי תורה הועברו לארכיון המדינה. לפני שנתיים החזרתי למשפחת צנעני את הספר שלה. כל הספרים נעלמו, נמכרו. נמצאים בחו"ל".
ח"כ יואב בן צור (ש"ס): "שני ילדים ממשפחתי נעלמו. הודיעו להם ביום אחד בצהריים שראו את הילדים. למחרת הודיעו להם, הילדים חלו נפטרו וקברנו. אולם, הם לא האמינו אך הייתה להם תקווה. סבתי לא יכלה להשלים עם זה. כל חייה בכתה. אני שומע שישנם אנשים שמסוגלים לומר שהדבר הזה לא היה ולא קרה. עד היום אמי המבוגרת לא שוכחת את אחיה הצעיר, הקטן, יפה התואר שנעלם. אף אחד במשפחה לא מדבר על פיצויים. לא זה אנחנו מבקשים. אנו רוצים לדעת את האמת. אין קבר. כל החיים קיבלו צווי גיוס והודעות על שמם של אותם ילדים. לכן הגיע הזמן שעכשיו באמת אולי נגלה את האמת. ואם יש קבר שנמצא את הקבר ואם מישהו נמסר לאימוץ שנמצא אותו".
ח"כ קטי שטרית: "אסור שיהיה דד ליין לפתיחת קברים. צריך לתת מערך של בדיקות גנטיות. כל משפחה שחפצה לפתוח את הקבר של יקירה תבקש את זה ותקבל את זה בלי לתנאים בלי לוחות זמנים עם סטופר".
ח"כ נעמה לזימי:" איך משרד הבריאות מעז להזמין היסטוריונית שהכחישה את פרשת החטיפות לתת חוות דעת על הדו"ח? איזה אלמנט מקצועי יש בהחלטה הזו? זה מעלה סימני שאלה על החלטות המשרד. איך אנחנו כנבחרי ציבור צריכים להסתכל לאותן משפחות שנחטף להן היקר מכל ולהגיד להן שהדו"ח נגנז. אי אפשר להסביר בצורה אחרת, מלבד זה שמשרד הבריאות מעודד גזענות. הנושא הזה הוא לא אופוזיציה וקואליציה יש מנעד של חברי כנסת ממפלגות שונות שדורשים תשובות. אנחנו לא ניתן לגיטימציה לטיוח וגניזת הדוח".
חברת הכנסת קרן ברק שיזמה את כינוס הוועדה: "היום כל אדם מכיר את סיפור הפרשה. אנחנו לא נרפה עד שהאמת תצא לאור. הגיע הזמן שמשרד הבריאות יקבל אחריות מלאה לחלקו בפרשה וכי מדינת ישראל תכיר בעוול הנוראי שנעשה לאלפי המשפחות מיוצאי תימן, מזרח ובלקן".
הדיון מתקיים ברקע היערכות משרד הבריאות לפתיחה ראשונה של קבר חשוד לקראת בדיקה רשמית. פתיחת הקבר מיועדת להתקיים ב-23 במאי, יום שני הבא, בעקבות בקשת המשפחה וצו של בית המשפט.
התינוק שקברו ייפתח הוא עוזיאל חורי, שמשפחתו עלתה ב-1948 מתוניסיה. ב-1952 נולדו עוזיאל ואחיו, ובהיותו כבן שנה חלה עוזיאל, נלקח על ידי שירותי הרווחה, הועבר לבית חולים וכעבור זמן קצר קיבלה המשפחה הודעה שהוא הלך לעולמו. הוא קבור בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.
אחותו של עוזיאל חורי: "גם אם ימצאו שאריות DNA, אנחנו נהיה בספק שזה הוא"
בתוך כך, אחותו של עוזיאל חורי, מזל ברקו שקברו עומד להיפתח בשבוע הבא, שוחחה היום עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM וסיפרה בהתרגשות על תהליך פתיחת הקבר, שיערך לראשונה: "כל יום שעובר ההתרגשות גדלה, כולנו מחכים להגיע ליום ראשון, אז חברא קדישא תזיז את המצבה. ביום שני, ד"ר חיים כהן יכנס לקבר וינסה לבדוק ולראות אם יש משהו".
למרות התרגשותה, ברקו הדגישה כי היא לא מאמינה שימצאו שרידים מאחיה בקבר: "מדובר פה על נושא של 70 שנה. במידה ואחי היה חי, הוא היה בן 72. קשה אחרי 70 שנה למצוא שרידי. וגם אם ימצאו, השאלה אם יהיה אפשר להפיק מהם DNA. גם במידה וזה יקרה, אנחנו עדיין נהיה בספק גדול מאוד אם זה הוא או לא".
האחות, שיצאה עם משפחתה למאבק הארוך והמתיש, הבהירה כי אין לה אמון במערכת, מכיוון שזו "מטלטלת את המדינה כבר למעלה מ-70 שנה".
"לפני כארבע שנים בעצם, הגענו לדיון הראשון שהתקיים בביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה, ופסק הדין היה לפתוח את הקבר. ברגע שנתנו לנו את האישור הזה, מבחינתנו, התקדמנו. היו טלטלות גם עם הפרקליטות, הם כל הזמן העלו קשיים גדולים מאוד. באיזשהו שלב, הרמתי ידיים ואמרתי לעורכת הדין שלי שעשתה עבודה לילות כימים - 'אני לא מוכנה להתקדם עם הפרשה הזו. מבחינתי, אם הוא חי, אז שיהיה בריא, ואם הוא נפטר, זכרו לברכה', למרות שאני עדיין אומרת שכל הפרשה הזאת טלטלה אותנו מאוד קשה. כל השנים, שמענו את הסיפור מההורים, שמבחינתם הוא חי ולא נפטר. אנחנו לקחנו את זה כסוג של צוואה, הוריי ביקשו - 'תבדקו, אל תרפו'", סיכמה ברקו.
סייע בהכנת הכתבה: אמיתי דואק, fm103