שעורה (stye או hordeolum) היא גוש קטן , אדום וכואב, שגדל מבסיס הריס או מתחת לפני שטח העפעף, ויכולה להופיע בכל גיל, על העפעף העליון או התחתון. ישנם שני סוגים של שעורה :
שעורה חיצונית היא שעורה המופיעה בבסיס ריס בעפעף וברוב המקרים נגרמת עקב זיהום בזקיק השערה או בבלוטת זיעה. לעומתה שעורה פנימית נמצאת בתוך העפעף ובדרך כלל נגרמת בגלל זיהום בבלוטת שומן.
העפעף שלנו מכיל בלוטות שומן (נקראות בלוטות באומן) שתפקידן להפריש את הרכיב השומני של הדמעות – המאפשר את סיכוך העין ועיכוב אידוי נוזל הדמעות. כאשר פתח בלוטת שומן נחסם עלולה להיווצר שעורה במקום. ברוב הפעמים השעורה מתחילה כפצעון ליד הריס, ועם הזמן מתפתחת לכדי נפיחות כואבת ואדומה.
נדיר ששעורה גורמת לנזק לעין או לעפעף, אך בנסיבות שונות זיהום מהשעורה עלול להתפשט ולגרום לשעורות נוספות ומרוחקות, ואף לזיהום עורי שנקרא צלוליטיס בדרגות חומרה שונות. ברוב המקרים שעורה חולפת מעצמה וללא צורך בטיפול אך מקרים מסויימים עשויים לדרוש טיפול ולפעמים אף התערבות כירורגית.
מה ההבדל בין stye לchalazion?
לעיתים קרובות מבלבלים בין שעורה בעין לכלזיון, גם הוא בליטה באזור העפעפיים. חשוב להבין שמדובר במצבים שונים אך כלזיון יכול להתפתח משעורה. שלא כמו בשעורה, כלזיון בדרך כלל לא כואב ואינו נגרם על ידי זיהום חיידקי. במקרים בהם בלוטת השומן אשר נסתמה וגרמה להופעת השעורה לא נפתחת או מנוקזת יכולה להיווצר סביבה רקמת צלקת, הכאב חולף אך נותרת בליטה – כלזיון.
האם שעורה היא מצב שכיח?
שעורה הוא מצב נפוץ ומופיע באופן שווה באוכלוסיות השונות. המצב יכול להיות שכיח יותר בקרב מבוגרים מאשר בילדים מכיוון שבלוטות השומן נוטות יותר להיחסם. מצבים מסויימים מהווים גורמי סיכון ומעלים את הסיכוי להופעת השעורה , בניהם בלפריטיס , מצבים עוריים שונים כמו rosacea או seborrheic dermatitis, יובש כרוני בעור, סכרת, שינויים הורמונליים ,רמות גבוהות של כולסטרול בדם, שעורה או כלזיון בעבר.
שעורה בדרך כלל חולפת כעבור שבוע עד שבועיים עם ניהול ביתי נכון. במידה והשעורה אינה מטופלת משך הריפוי צפוי להתארך ויכול להגיע לארבעה עד שישה שבועות. כמובן שמשך הריפוי שונה בין מטופלים שונים ומושפע מגנטיקה, היגיינה, והופעת סיבוכים. לעיתים מופיעה הישנות או הופעת שעורה חדשה.
סימפטומים של שעורה בעין
גוש אדום, כואב ורגיש על גבי העפעף, יותר שכיח שמופיע בעפעף העליון. הוא יכול להופיע לאורך קצה העפעף (בבסיסי הריסים) או בתוך העפעף עצמו. עם הזמן הגוש גדל ועשויה להופיע על גביו שכבה לבנה או צהבהבה, כלומר שכבת מוגלה. השעורה יכולה לגרום לגירוי של העין, והעין תיראה אדומה, דומעת והמטופל יתלונן על תחושת גוף זר או אי נוחות בעין, גרד ואף רגישות לאור. במידה והשעורה גדולה ולוחצת על גלגל העין המטופל עשוי להתלונן על טשטוש ראייה. בשלב מתקדם המוגלה יכולה להתפרץ החוצה או שהנפיחות תרד בהדרגה ותיעלם.
האם שעורה יכולה להתפשט?
שעורה בדרך כלל אינה מדבקת. עם זאת, כדאי לדעת שבמגע עם השעורה יכולות לעבור כמויות קטנות של חיידקים ולכן חשוב להקפיד על שטיפת ידיים לפני ואחרי מגע בשעורה ולהחליף מצעים ומגבות לעיתים קרובות ולא לחלוק אותם עם בני הבית האחרים. כמו כן כדאי להפחית ככל הניתן מגע בשעורה כדי להפחית את התפשטות החיידקים , הגירוי וכדי להפחית סיכון לזיהום משני שעלול להופיע עקב פציעת העור בעת גירוד המקום . מכיוון ששעורה אינו מצב שנחשב מדבק ניתן ללכת כרגיל לבית הספר או לעבודה.
כיצד מאבחנים שעורה בעין?
את האבחנה מבצע רופא עיניים, אליו יש צורך לגשת בעיקר במצבים בהם השעורה עיקשת ואינה משתפרת, שעורות חוזרות או הופעת סיבוכים. רופא העיניים צפוי לשאול על ההיסטוריה הרפואית של המטופל בחיפוש אחר בעיות בסיסיות שעשויות לתרום או להגביר סיכון להיווצרות שעורה. כמובן שחשוב ליידע אם הרופא אם מדובר באירוע ראשון או באירועים חוזרים שכן ההתייחסות עשויה להיות שונה בשני המקרים, ולתאר את הסימפטומים כדי לקבוע אם מדובר בשעורה, כלזיון או אבחנה אחרת.
לאחר איסוף הרקע הרפואי הרופא יבצע בדיקת עיניים שתכלול בעיקר בדיקה חיצונית של העור, נראות העפעף ושוליו החיצוניים, הערכת בלוטות השומן (מייבומיאן) ופתחיהן, הערכת הריסים והימצאות קשקשת על הריסים (בלפריטיס) – כל זאת על ידי מנורת סדק המספקת אור בהיר והגדלה. לאחר האבחנה רופא העיניים עשוי להמליץ על טיפול שמרני , טיפול תרופתי או ניתוח לניקוז השעורה במידה ויש בכך צורך.
האם שעורה עלולה להסתבך?
ברוב המקרים מדובר בזיהום קל שחולף עצמונית ולא גורם לבעיות. כאמור, אחד הסיבוכים הוא היווצרות כלזיון, בליטה כרונית שאינה כואבת במיקום בו הייתה השעורה. סיבוך נוסף הוא התפשטות הזיהום אל פני שטח העין , דבר שיביא לדלקת לחמית. ייתכן שיהיה צורך באנטיביוטיקה מקומית (טיפות) על מנת לטפל בה. אתר נוסף אליו עלול הזיהום להתפשט הוא הרקמות הרכות שמסביב לעפעף, שיראו אדומות ונפוחות.
מצב זה עלול לדרוש טיפול אנטיביוטי סיסטמי שינתן פומית. סיבוך נדיר יותר הוא זיהום המתפשט ומערב את כל העפעף, והרקמות המקיפות אותו ואף את האזור שמאחורי העין, סיבוך שנקרא אורביטל צלוליטיס. במקרה זה יש צורך בפניה לסיוע רפואי דחוף , אשפוז וטיפול באנטיביוטיקה לווריד, ולעיתים אף ניתוח.
הטיפול בשעורה בעין
שעורה יכולה להיות כואבת ולגרום לתחושת אי נוחות ולכן רצוי להיעזר בטיפול שמרני על מנת לקצר את משך ההחלמה, אף על פי שהשעורה צפויה לחלוף לבד גם ללא טיפול זה ברוב המקרים בתוך שבועיים עד שישה שבועות.
- קומפרסים חמים – הכנת הקומפרסים על ידי טבילת מטלית במים חמים, סחיטתה והנחתה על העפעף למשך 10-15 דקות מדי יום, 3-5 פעמים ביום. ישנם מטופלים שמעדיפים להשתמש בתיון של תה ירוק עקב אמונה שמסייע לריפוי ובעל תכונות אנטי – מיקרוביאליות. יש ויכוח בנושא זה בקרב רופאי העיניים אך קיימת הסכמה בנוגע ליעילות הקומפרסים החמים, גם אם הינם מבוצעים על ידי תיון, כך שגם אם לא יעיל יותר ממטלית חמה, תיון אינו מזיק.
- ניקוי העפעפיים – ניגוב העפעפיים והריסים בעדינות על ידי שמפו לתינוקות (אינו שורף בעיניים) או על ידי מגבונים המיועדים לכך.
- עיסויים - עיסוי עדין של העפעף מספר פעמים ביום על מנת לזרז את ניקוז מהבלוטות.
- אנטיביוטיקה – לעיתים יומלץ על ידי הרופא שימוש במשחה אנטיביוטית על גבי העפעף.
- זריקות סטרואידים – במידה והשעורה או הכלזיון נפוחים מאוד רופא העיניים יכול לתת זריקת סטרואידים להפחתת הנפיחות.
מה לא לעשות?
חשוב לא לפוצץ את השעורה שכן המוגלה עלולה להידחק אל תוך הרקמה במקום החוצה ולהביא להתפשטות הזיהום, דבר שיביא לסיבוכים שתוארו ויאריך את משך ההחלמה. כמו כן מומלץ להימנע משפשוף או מגע בעפעף הנגוע ולהימנע מאיפור או עדשות מגע עד שהשעורה או הכלזיון יעברו. אף על פי הנטייה לכסות את השעורה עם איפור לצורך הסתרתה, חשוב להימנע מלעשות זאת. האיפור עלול לעכב את תהליך הריפוי ואפילו לגרום לחסימה חמורה יותר ולזיהום, ובכך לגרום להחמרה במצב.
במידה והשעורה אינה חולפת תחת טיפול שמרני או שהיא פוגעת בראייה (למשל עקב דחיקת גלגל העין או יצירת צילינדר) יש צורך בניקוז כירורגי. כמו כן במקרים בהם העפעף מרגיש כבד ומפריע למטופל, דמעת קבועה שנגרמת בגלל שהשעורה מגרה את פני שטח העין, חשש מהתפשטות הזיהום, ריבוי שעורות ואף מסיבות קוסמטיות.
ההליך הכירורגי להסרת שעורה הוא קצר ואורך 15-30 דקות, ולאחריו מתבקש המטופל להישאר להתאוששות קצרה (כשעה) בטרם ישוחרר לביתו. הפרוצדורה נעשית בהרדמה מקומית וכוללת חיתוך וניקוז תוכן הציסטה , תוך נטילת ביופסיה מהרקמה שהוצאה על מנת לזהות את מקורה ולשלול הימצאות מצבים שונים. לאחר מכן תינתן משחה אנטיביוטית לשימוש מקומי.
סיכונים של ניתוח להסרת שעורה
אף על פי שמדובר בפרוצדורה פשוטה, קצרה ושכיחה, כמו לכל ניתוח יש סיבוכים ותופעות לוואי שחשוב להכיר בטרם קבלת ההחלטה על ביצועו הכוללים : זיהום, הישנות של השעורה, דימום, פגיעה בעין בשוגג במהלך הניתוח , הצטלקות של העפעף ופגיעה במבנהו ובתפקודו. גם זריקת ההרדמה יכולה לגרום לסיבוכים כמו ניוון טרזוס העפעף והיפופיגמנטציה באתר ההזרקה.
תוצאות הניתוח להסרת שעורה : ברוב המכריע של המקרים ההתאוששות מהניתוח ותוצאותיו מצוינות עם אי נוחות קלה בלבד. סיבוכים רציניים הם נדירים. חשוב לזכור שמטופל שסבל משעורה נמצא בסיכון מוגבר לפתח שעורה או כלזיון נוספים בהמשך חייו כי ככל הנראה הינו בעל נטייה לכך. על כן מומלץ להתמיד בטיפול גם לאחר הניתוח:
ההתאוששות מהליך זה בדרך כלל נמשכת כשבוע ובתחילה כדאי להתחיל עם קומפרסים קרים למשך 48 שעות , ורק לאחר מכן לעבור לקומפרסים החמים.
ביצוע הקומפרסים החמים עד יומיים שלושה לאחר הניתוח, מספר פעמים ביום ולמשך 10 -15 דקות בכל פעם, שימוש בטיפות עיניים אנטיביוטיות שנרשמו על ידי הרופא המטפל למשך 7 -10 ימים לאחר הניתוח, טיפות סטרואידליות ותחליפי דמעות להרגעת תחושת אי הנוחות, ושטיפת העפעף עם מים ושמפו תינוקות . במידה וסובלים מכאבים לאחר הניתוח ניתן להיעזר במשככי כאבים פומיים למשך תקופת ההחלמה. כמו כן חשוב להקפיד על ביקורי המעקב שיקבעו על ידי הרופא המטפל בהתאם לצורך על מנת שיוכל לוודא כי תהליך הריפוי תקין ולזהות סיבוכים בשלב מוקדם במידה ומופיעים.
האם ניתן למנוע הופעת שעורה או את חזרתה?
ישנם כמה אלמנטים חיוניים של היגיינה שעשויים להפחית את הסיכוי להופעת שעורה: שטיפת ידיים באופן יסודי ולעיתים קרובות במיוחד לפני מגע עם העיניים. הקפדה על היגיינה בעת התעסקות עם עדשות מגע, כמו נטילת ידיים , ניקוי יסודי של העדשות עם חומר ייעודי ותשומת לב לתאריך תפוגת העדשה.
שטיפת פנים מדי יום להסרת האיפור והלכלוך לפני השינה תוך שימוש במגבונים או בשמפו לתינוקות כפי שתואר, במיוחד אם סובלים מבלפריטיס. היגיינת איפור והקפדה על תאריך תפוגת האיפור (לרוב חודשיים עד שלושה חודשים ) , הימנעות משימוש משותף באיפור והקפדה על הסרתו לפני השינה.
לסיכום , שמירה על בריאות העיניים חשובה לראייה ולאיכות החיים. תופעות כמו שעורה או כלזיון עשויות להופיע בכל שלב בחיינו, ואף על פי היותן שפירות וחולפות לבד חשוב לעקוב ולהיעזר בטיפול ביתי, ולאחר מכן בטיפול מניעתי לפי הצורך. תמיד ניתן לפנות לייעוץ רופא עיניים ולדון עימו על האפשרויות השונות על מנת להשיג תוכנית אבחון וטיפול מדויקת ומותאמת אישית.
רוצים לקבל מידע נוסף?
למידע נוסף אודות שעורה בעין גלשו לאתר אינטנרט רופא עיניים
ניתן גם ליצור קשר במייל- [email protected] לקבלת מידע נוסף
לצ'אט עם מומחה שעורה ניתן ללחוץ על הקישור הזה (וואטסאפ)
*התוכן בערוץ זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.