בעיות בעיכול ובכולסטרול נשמעות כמו שתי בעיות שונות שאין כל קשר ביניהן. האומנם? עצירות = תקיעות. אין יוצא , אין סירקולציה, אין הפרשה. דמיינו צינור ארוך מאוד ובו עוברים חומרים שונים.
דופן הצינור היא כמו מסננת דרכה עוברים חומרים חיוניים למקומות נדרשים. עתה דמיינו שהצינור הזה עמוס, גדוש, ודפנותיו מסויידות ורובד של פסולת מונע מהחומרים לעבור.
משמעות העצירות והתקיעות היא חוסר ספיגה, הפרשה וחולשה. עודפי שומנים מהדם יתקשו להתפנות לצואה, ומכאן אנחנו חווים מצב של חוסר תנועה במעי, ריקבון של פסולת במעי ומכך גם קושי בספיגת חומרים חיוניים כגון ויטמינים מינרלים וחלבונים.
לגבי ידידנו הכולסטרול, ראשית יש להבין שהכולסטרול הנו חומר חיוני. כולסטרול הוא חומר ליפידי (שומני) שהגוף שלנו מייצר. המוח שלנו בנוי מכולסטרול, ההורמונים שלנו מכילים כולסטרול, חלק מהוויטמינים זקוקים לסביבה שומנית על מנת להיספג - ויטמיני A D K E , ואכן יש לו תפקיד חשוב.
אז איפה הבעיה מתחילה? ראשית, כמו כל דבר בחיים כשהוא יוצא מאיזון. שנית, כשהוא מגיע עם סוכר והבעיה האחרונה היא שכשהכולסטרול עולה, כל ערכי מערך השומנים בדם עולים.
שומנים בדם זה לא רק כולסטרול, ישנם שני מדדים קריטיים שיסייעו לנו לצפות, לעקוב ולמנוע מחלות לב וכלי דם:
טריגליצירידים- אלו חומצות שומן מסוכררות והם עולים בעיקר מפחמימות ריקות וכמות גדולה של פירות.
LDL – כן , כבר יצא לו שם רע, האבל האמת שהוא לא האשם המרכזי בסיפור.
שני אלו מהווים את הסיכון המרכזי למחלות לב וכלי דם ואותם חשוב להוריד עוד הרבה לפני שנוריד את הכולסטרול הכללי. יש להבין שיש לנו שני מקורת של כולסטרול - הכולסטרול האנדוגני, אותו הגוף מייצר באופן טבעי בכבד והכולסטרול האקסוגני, אותו הגוף מקבל ממקורות חיצוניים כגון מזון מהחי.
וכאן נכנסת נקודת ההשקה בין הכולסטרול למערכת ההפרשה - הבעיה במערכת ההפרשה שלנו לא מתחילה ביציאה או ליתר דיוק באי מתן יציאה (עצירה). הבעיה מתחילה כבר בשלב הבליעה. מה אנחנו מכניסים לגוף? לאן הוא מגיע? ואיזה מסלול פעולות שרשרת הוא יוצר?
כשאנחנו אוכלים מזון מסוים, הוא צריך לעבור תהליך פירוק, עיכול וספיגה על ידי הקיבה, הכבד, כיס המרה, הלבלב והמעי כמובן. כל אלו מחוברים כאחד. המזון צריך לעבור "תחלוב" על ידי מיצי המרה המופרשים מהכבד וכיס המרה. תחלוב זוהי פעולה שנועדה לחבר את הפאזה המימית והשומנית ביחד ולאפשר ספיגה של שומנים וחומרי מסיסי שמן מהמזון אל הדם.
מה קורה כשיש עצירות ותקיעות?
חזרנו לנקודת ההתחלה - אין הפרשה של עודפי השומן, אך גם אין ספיגה תקינה, מה שיוביל ל"באג" ופגיעה במנגנון ייצור והפרשת הכולסטרול בכבד. וזאת עוד מבלי לדבר על הפגיעה במערך ההורמונלי - הן של הורמוני הרעב והשובע והן של אינסולין.
מה עושים?
עלינו לנקות את פלורת המעי , לשחרר את התקיעות ולאפשר לתהליך העיכול והספיגה להתרחש בצורה מלאה וטובה. בכך נמנע מצבים בהם חסרים חומרי מוצא חיוניים כגון ברזל, מינרלים נוספים, B12 וחלבונים.
איך נשמור על תנועתיות המעי בצורה פשוטה?
מוצילגים - אלו חומרים "ריריים" אותם ניתן לפגוש בשיבולת שועל, זרעי צ'יה, אלוורה ועוד. אותו ריר מוציליגי יוצר סיכוך במעי ומאפשר תנועה חלקה יותר של המזון במערכת העיכול והפרשה סדירה.
נוזלים וסיבים - בכוונה בחרתי לשים את שניהם יחדיו, הם יכולים להיות צמד מנצח או הגורם להחמרה. כיצד? סיבים הם דבר נהדר. הם משמשים כמטאטא יעיל למעי, אך חלק מהתפקיד שלהם הוא גם לספוח, ולכן אם נצרוך סיבים ללא נוזלים זה יהיה אסון. לכן נרצה לצרוך סיבים מסיסים כגון פסיליום אך יחד איתו גם לשתות והמון.
תנועה - הליכות, יוגה או פילאטיס ייאפשרו את הגברת הפרסטלטיקה - תנועתיות המעי על ידי הגברת זרימת הדם במעי וכן על ידי השרירים העוטפים את המעי, ואנו נראה ונרגיש תנועה מוגברת במעי והקלה ביציאות.
הודיה מלכה, נטורופתית והרבליסטית קלינית, תשתתף בכנס "אוכלים בריא 13" שמתקיים היום ומחר ובו ייערכו עשרות הרצאות וסדנאות מקצועיות מעשירות של מיטב המומחים, המציעות כלים יעילים לשינוי תזונתי ולאורח חיים בריא