סרטן הריאה הוא הסרטן הראשון בשכיחותו שאחראי ל-21.1% מכלל התמותה מסרטן בקרב גברים ישראלים, ול-11.8% בקרב נשים בשל עישון פעיל וסביל.
בכל הקשור לעישון טבק הנתונים מדגימים באופן מובהק כי עישון סיגריות וטבק הוא הרסני לריאות וקשור באופן ישיר לעלייה במקרי סרטן הריאות.
אבל מה בנוגע למריחואנה וקנאביס? קיים קושי אובייקטיבי לערוך מחקר השוואתי בין מעשני מריחואנה למעשני טבק כיוון שמריחואנה אינה חוקית, ותוצאות המחקרים סותרות.
כאשר מעשנים מריחואנה, THC נספג לזרם הדם דרך הריאות. עשן מריחואנה מכיל תערובת מורכבת של כימיקלים שיש לה דמיון משמעותי לעשן טבק הן בגודל והן בתפוצה באוויר.
השימוש הנרחב והגובר במריחואנה עורר חששות שהיא עלולה לגרום לסיבוכים נשימתיים לטווח קצר וארוך כולל ברונכיטיס, מחלות ריאות כרוניות וסרטן ריאות.
סקירת מחקרית מקיפה של ד"ר מאניש ואניטה ג'ושי ודר' תדאוס ברטר העלתה נתונים סותרים.
נזקי עישון מריחואנה וקנאביס לריאות
מחקר מוקדם הציע כי מריחואנה גורמת לירידה ביכולת הריאה, אמנם הנתונים לגבי הקשר בין סרטן ריאות ומריחואנה הם לא אופטימליים. מטא-אנליזות עם מספר גדול יותר של נבדקים הגיעו למסקנה ההפוכה.
תוצאות מחקר השוואתי של אלדינגטון ועמיתיו מצביעים על כך שלאנשים שצורכים גם קנאביס וגם טבק יש דפוס תגובה דומה לאלה שצורכים רק טבק, אבל הוא יהיה מוחלש יותר. טאן ועמיתיו דיווחו כי שימוש במקביל במריחואנה וטבק היה קשור לסיכון מוגבר בהשוואה לשימוש בטבק בלבד למחלת ריאות חסימתית כאשר עישנו יותר מ-50 סיגריות של מריחואנה. מסקנת המחקרים היא כי טבק הוא הגורם הדומיננטי לפגיעה בריאות אצל אלה שמשתמשים בשני המוצרים, ולא ברור מהי תרומת המריחואנה.
Maertens ועמיתיו השתמשו בתאי אפיתל ריאות של עכברים כדי להשוות ולהבדיל בין עשן מריחואנה (MSC) ועשן טבק. הנתונים מדגימים בבירור השפעה דומה לעשן סיגריות ועשן מריחואנה, ומחקר זה מחזק את הקשר התומך בסבירות הביולוגית של עישון מריחואנה כגורם סיכון עבור התפתחות סרטן הריאות. מחקר מעקב של 40 שנה מצא סיכון פי 2 לסרטן ריאות אצל 831 נבדקים שדיווחו על שימוש כבד בקנאביס של יותר מ-50 פעמים שעישנו.
תופעות הלוואי של עישון מריחואנה - תופעות הלוואי של עישון מריחואנה לבד או בשילוב עם טבק נבדקו ב-11 תצפיות מחקרים. לצד הרחבת הסימפונות נמצאו גם צפצופים, שיעול מוגבר וייצור כיח. סביר להניח שתסמינים נשימתיים אצל מעשני מריחואנה נובעים משינויים ברירית דרכי הנשימה הגדולה. החוקרים הגיעו למסקנה שעישון של מריחואנה לבדו גרם לשינויים בגרעין תאי הריאה, שעלולים להיות טרום ממאירים. הנתונים הקולקטיביים מצביעים על כך שעישון מריחואנה כרוני קשור לעתים קרובות לדלקת גדולה בדרכי הנשימה, שיכולה להיות סימפטומטית.
המריחואנה אינה פוגעת בריאות
מחקרים לאורך השנים מצאו כי אחרי עישון מריחואנה חלה עלייה מידית בדרכי הנשימה הספציפיות שהגיעה לשיא ב-15 דקות לאחר העישון ונשארה מוגברת כשעה, בין אם מדובר בעישון או בליעה. לאחר בליעה של 10מ"ג מוליכות דרכי הנשימה עלתה משמעותית בהשוואה לפלצבו. הרחבת הסמפונות הגיעה לרמות השיא שלוש שעות לאחר מכן ללא קשר אם המריחואנה נצרכה באמצעות בליעה או עישון, והולכת דרכי הנשימה נשארה מוגברת במשך ארבע עד שש שעות.
טשקין ועמיתים דיווחו לאחר מכן על אפקט מרחיב סימפונות דומה של קנאביס גם בחולים עם אסתמה קלה. מריחואנה עלולה לגרום לברונכיטיס ועשויה להשפיע על בריאות הריאה, אבל גם כאשר מעשנים, היא אינה גורמת למחלת ריאות כרונית. סיכום נוכחי של נתונים קולקטיביים טוען כי מריחואנה אינה הסיבה לסרטן הריאות.
נתונים קולקטיביים אלה מצביעים על כך שמריחואנה עשויה להיות השפעה מסוימת על תפקוד הריאות, אבל גם אם היא קיימת, עדיין היא שונה משמעותית מאלה שנגרמו על ידי טבק.
בהתחשב בנתונים הקודמים, מפתיע שהנתונים הקליניים הקולקטיביים לא מוכיחים קשר בין מריחואנה לסרטן ריאות. העדויות האפידמיולוגיות הנוכחיות לגבי עישון מריחואנה וסרטן ריאות סותרות קשר סיבתי. מחקר עדכני בדק 611 סוגי סרטן ריאות ולא מצא קשר בין שימוש במריחואנה לסרטן ריאות. Ghasemiesfe ועמיתיו סיכמו שאין ראיות לקשר כלשהו בין שימוש במריחואנה לבין סרטן ריאות.
לסיכום, אפשר היה לצפות שמריחואנה תהיה קשורה לסיכון מוגבר לסרטן ריאות. מחקרים ישנים יותר איששו את הרושם הזה, אבל מחקרים עדכניים יותר שללו. כיום החוקרים מציעים כי עשן מריחואנה עשוי להכיל חומרים מזיקים ומועילים כאחד. אולם אף אחת מהמסקנות הללו אינה סופית כיוון שהקושי ליצור מחקר סטרילי הוא גדול, בשל שימוש המשתמשים בטבק במקביל, גודל מדגם קטן, גיל צעיר של המשתתפים, ותת דיווח. הוכח שמריחואנה רעילה הרבה פחות מטבק, אבל סביר להציע משנה זהירות מפני שימוש קבוע במריחואנה כבדה.
מריחואנה נמצאת בשימוש בכל העולם כבר אלפי שנים והתדמית השלילית שלה השפיעה לרעה על היכולת להשתמש וללמוד את מרכיביה. שכיחות הקולטנים אנדוקנבינואידים במריחואנה הובילה להבנה מכניסטית טובה יותר על יכולתה של המריחואנה להשפיע. ידוע שרכיבים שונים עוזרים או עשויים לעזור בטיפול באפילפסיה, בחילות, אנורקסיה, כאב כרוני, דיכאון, ואולי סרטן.
עם זאת, כל שימוש במריחואנה יש לבחון על בסיס המצבים בהם היא יכולה להזיק. מריחואנה מהווה סכנה למוח המתפתח, עם סיכון מוגבר של התמכרות ואולי של ליקוי קוגניטיבי ולכן לא מומלצת לנוער. המחקרים על המריחואנה סותרים אבל העקרונות דומים. עשן המריחואנה מכיל חומרים מזיקים וחומרים מגנים. היא יכולה לגרום לדלקת גדולה בדרכי הנשימה, אבל היא גם מרחיבה סימפונות ונראה שאינה גורם לפגיעה קטנה בדרכי הנשימה.
מריחואנה לא גורמת למחלת ריאות חסימתית. הספרות הקולקטיבית מציעה שמריחואנה אינה גורמת לסרטן ריאות. הנתונים תומכים בהמשך הערכה של היתרונות הפוטנציאליים של מריחואנה ומרכיביה ושל אמצעי רכישה חלופיים שעוקפים דלקת בדרכי הנשימה. הנתונים על מריחואנה מנוגדים באופן מוחלט לאלו של טבק, הרוצח החוקי הגדול בעולם. כל רעילות אפשרית של מריחואנה מחווירה בהשוואה אליו.
כרופאי ריאות אנו פוגשים הרבה מעשני קאנביס לא רפואי ולעתים תכופות עולות במפגשים אלה שאלות לגבי השלכות בריאותיות של עישון זה. כך למשל ממצאים מקריים בהדמיית בית חזה כגון צילום חזה או טומוגרפיה ממוחשבת אצל מעשן קאנביס יכולים להיות ממצא שפיר, אך ייתכן ומדובר בסרטן.
נכון להיום ישנם קריטריונים והנחיות בינלאומיות שונות המסייעות בקבלת החלטות רפואיות לגבי ממצאים בהדמיה עם התחשבות בשנות העישון של הפרט, אולם אין התייחסות ספציפית למעשני קאנביס. לעתים קרובות על מנת לברר באם ממצא בהדמיה של בית חזה הנו ממאיר או לא מבצעים רופאי הריאות דגימה או ביופסיה בשיטות שונות.
הודות להתפתחות הטכנולוגית ניתן לדגום בימינו אפילו את הנגעים הקטנים ביותר ללא צורך בניתוח או חיתוך הריאה. שיטות זעיר פולשניות כגון מערכות ניווט תוך סימפוני (Endobronchial navigation) מאפשרות לרופא ריאות להגיע עם כלים עדינים ביותר לנגעים שקוטרם מילימטרים בודדים, לקחת מהם דגימה בצורה בטיחותית ואף להשמיד את הנגעים הללו במידת הצורך.
הכותב הוא מומחה לרפואה פנימית ומחלות ריאה, מנהל שירות פולמונולוגיה פולשנית ומזכיר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות בבית החולים איכילוב