הפרשה נפתחת מחדש: בית המשפט הורה הבוקר (רביעי) על המשך הבדיקות הגנטיות למטופלות במחלקת הפוריות במרכז הרפואי אסותא בראשון לציון. ההחלטה מתקבלת בניגוד לעמדת משרד הבריאות, שהודיע על הפסקת החיפושים אחר האם הביולוגית של התינוקת, ורלוונטית לשישה זוגות.
לאחר ניתוח לב פתוח: שיפור במצבה של "תינוקת המריבה"
יו"ר אסותא על מחדל ההפרייה: "ייתכן שלעולם לא נדע מיהם הורי התינוקת"
על סך 2.5 מיליון שקלים: תביעה ייצוגית ראשונה נגד בית החולים אסותא
בהחלטה נכתב: "אי הוודאות בה שרויים המבקשים יחד עם התקווה שאולי הקטינה נושאת את המטען הגנטי שלהם גורמת גם להם סבל אנושי שיש לשים לו קץ באמצעות עריכת הבדיקה. עריכת הבדיקה עולה בקנה אחד עם טובתה של הקטינה לדעת את מוצאה ורק וככל שיימצא קשר גנטי לקטינה עם מי מהמבקשים יהיה מקום להמשיך להדרש לתביעות מתאימות, ככל שתוגשנה. משכך, אינני מקבלת את טענת המשיבים 1,2 כי מהתיקון לחוק מידע גנטי עולה כי טובת הילד עולה על ההוראה המאפשרת בירור הגנטי".
עוד נכתב: "לטעמי, הבירור המיידי, הוא ללא ספק הוא לטובתה. מימד הזמן הינו בעל חשיבות גדולה בחיי ילד. כיום הקטינה רק בת חודש וחצי. אין להכביר מילים על חוסר הסבירות שבטענה כי יש להמתין מספר שנים לא ידוע ורק אז לבוא ולטלטל את עולמה".
כזכור, בחודש שעבר הודיע משרד הבריאות על תוצאות השימוע שנערך לבית החולים, ועל ההחלטה שנתקבלה בנושא המשך פעילות היחידה. בנוסף, הוחלט על הפסקת החיפוש אחר זהות האם הביולוגית של התינוקת סופיה. במשרד הדגישו, כי על מנת לשמור על טובת המטופלות, וכן על מנת להגן על בריאות הציבור, הוחלט כי ניתן יהיה לאפשר המשך פעילות היחידה, אך יש להפחית ב-50 אחוזים את מחזורי הטיפול ביחידה.
סגירתה המוחלטת של היחידה אינה אפשרית, שכן הדבר ידרוש ניוד שך עוברים קפואים מה שעלול לגרום לפגיעה בהם ומאידך עלול לנתק את הקשר בין הרופא.ה המטפל.ת שליווה את המטופלת ושהיא נותנת בו אמון ובכך לשבור את הרצף הטיפולי. במשרד הדגישו כי הרחבה מחודשת של השירות תיבחן פעם נוספת, במידה וייבוצעו שינויים מהותיים.
לדברי עו״ד יהודית מייזלס, מומחית לדיני משפחה ומרצה לדיני משפחה במכללה למנהל: ״פסק הדין מהווה המשך גישת המשפט הישראלי אשר נותנת משקל יתר לקול הדם ולרכיב הגנטי של הורות.
"פסק הדין מאזן בין אינטרסים שונים ומעדיף את הזכות של ההורים הפוטנציאליים לדעת את האמת הגנטית על פני אינטרסים אחרים, אך נדמה כי לפחות בשלב זה, קידוש הזיקה הגנטית מקבלת במשפט הישראלי מעמד על, על פני זיקות של הורות חשובות לא פחות, כמו הורות מכח לידה, הורות מכח זוגיות והורות בפועל, שהרי התינוקת גדלה כבר מאז לידתה עם הוריה. יש שישאלו מתי ימצה המשפט את הניסיון להתחקות אחרי בעלי המטען הגנטי של תינוקת זו. יש לזכור שכל המאבק המשפטי הזה הוא רק הקדמה למה שעלול להתפתח למאבק קורע לב בין זוג שיימצא, אם יימצא, כבעלי המטען הגנטי של התינוקת, לבין מי שמגדל אותה בפועל כהוריה, מיום היוולדה״.