סובלים מכאבי בטן חוזרים ותכופים או מפעילות מעיים מטרידה? אם לא אתם באופן אישי, סביר להניח שאתם מכירים כאלה שמתלוננים שהבטן מקשה על חייהם. אלה תסמינים מוכרים של תסמונת המעי הרגיש (תמ"ר), Irritable Bowel Syndrome (IBS) , שבעבר כונתה "המעי הרגיז" או "המעי העצבני".

זו הפרעה תפקודית כרונית במערכת העיכול, הפוגעת באיכות החיים של 4% בקירוב במדינות מערביות. בהשוואה בין נשים לגברים, נמצא כי שכיחות הדיווח על תסמיני תמ"ר גבוהה פי 1.5־3 בנשים יותר מאשר בגברים. תמ"ר מופיעה בכל קבוצות הגיל, כולל ילדים וקשישים. רוב הסובלים מתמ"ר משייכים את התסמינים למזון שהם צורכים.

לפני כחודש פרסם פורום גסטרואנטרולוגיה של עמותת הדיאטנים התזונאים של ישראל (עמותת עתיד) נייר עמדה ובו המלצות תזונתיות לתסמונת המעי הרגיש. הדיאטניות שהיו שותפות לכתיבה הן רוני ברוך, רותם סגל־בונה, ד"ר נעמי פליס איסקוב, תמר פפר גיק, ד"ר סיגל פרישמן ונעמי קידר.

למזון תפקיד חשוב בהשפעה על תמ"ר, ונמצא שיותר מ־60% מהמטופלים מדווחים על החמרה בתסמינים אחרי ארוחות. בקרב כ־28% מהמטופלים מורגשת ההחמרה במהלך 15 דקות מסיום הארוחה, ואצל כ־93% מהמטופלים - במהלך כשלוש שעות מסיום הארוחה. לכן רבים נמנעים ממגוון מזונות, מצב שמביא לירידה באיכות החיים, סכנה לחוסרים תזונתיים והתנהגות אכילה לקויה.

תמ"ר אינה מלווה בהפרעה הניתנת להדגמה בבדיקה גופנית, כמו בדיקת דם, הדמיה, ביופסיות, בדיקות אנדוסקופיות או פעולות אחרות. הקריטריונים לאבחון כוללים: כאבי בטן חוזרים מעל יום אחד בשבוע, לפחות בשלושה חודשים האחרונים, ותסמינים שנמשכים יותר מחצי שנה. כאב הבטן קשור לפחות לשניים מהגורמים האלה: 1. תהליך ההתרוקנות 2. שינוי במרקם היציאות 3. שינוי בתדירות היציאות.

השלב הראשון בכל טיפול תזונתי הוא ביצוע הערכה תזונתית כדי לשלול תחלואה נלווית ולקבל היסטוריה מפורטת: רפואית, תזונתית והתנהגותית (אורח חיים, הרגלי אכילה, פעילות גופנית, אירועים רגשיים), כדי לגבש תוכנית טיפול מתאימה, ומכאן החשיבות הגדולה בייעוץ והדרכה של דיאטנית ייעודית.

דיאטת פוד מאפ (FODMAP)

אחת הדרכים להתמודדות עם תסמונת המעי הרגיש היא דיאטה שמקורה באוסטרליה, המבוססת על הימנעות או הפחתה של מזונות עשירים ברכיבים מקבוצת הפחמימות (פוד מאפ הוא ראשי תיבות של סוגי הפחמימות הבעייתיות), שאינם מפורקים ונספגים ביעילות במעי הדק. רכיבי מזון אלו מפורקים על ידי מיקרואורגניזמים במעי וגורמים להחמרה בתסמינים כמו גזים המלווים בשלשולים, כאב, נפיחות ותחושת לחץ. בדיאטה זו נוקטים את שיטת האלימינציה, כלומר מפסיקים לצרוך מזונות ומאכלים שמכילים פחמימות ומוסיפים בכל פעם מזון אחד ובודקים את השפעתו.

חשוב לציין שהדיאטה במהותה מגבילה צריכה של קבוצות מזון ותיתכן השפעה על הסטטוס התזונתי של המטופל. מאחר שישנן אוכלוסיות בעלות צרכים ייחודים כגון נשים הרות, ילדים, מטופלים עם הפרעות אכילה או רקע רפואי מגביל תזונתית, עלה הצורך בגישה מגבילה פחות. הקבוצה האוסטרלית שפיתחה את הדיאטה מציעה להימנע מהמזונות הבאים או להגבילם בהתאמה אישית: דגנים - חיטה ושיפון; ירקות - בצל, שומר, ירקות כרוביים ופטריות; פירות - תפוח, אגס, פירות מיובשים, אבטיח, נקטרינה ואפרסק; מוצרי חלב - מוצרי חלב ניגר עתירי לקטוז; קטניות.

טיפים להתמודדות עם המצב

מהספרות המקצועית ומהניסיון הרב של כותבות נייר העמדה עולה כי הנחיות תזונתיות כלליות, בנוסף לדיאטת פוד מאפ, יכולות וצריכות לשמש מסגרת טיפולית לסובלים מתמ"ר. התנהגות אכילה נכונה היא בסיס ראשון ומשמעותי לשליטה בתסמינים: לאכול את הארוחות בזמנים קבועים, לאכול לאט וללעוס היטב, להימנע מארוחות גדולות בשעות מאוחרות של הלילה, להימנע ממזון חריף, להפחית בצריכת אלכוהול, קפאין ושומן בתזונה ולהימנע ממזון מתועש ואולטרה־מעובד.

לסובלים מעצירות, תוספת של סיבים תזונתיים מסיסים עשויה לשפר את תדירות היציאות ומרקמן ללא החמרה בתסמינים אחרים. סיבים מסיסים עוברים התססה על ידי החיידקים במעיים והם תורמים לעיכול המזון. פירות, שיבולת שועל וקטניות הם מקורות טובים לסיבים מסיסים.
רגישות לגלוטן שאינה צליאק - NCGS - Non Celiac Gluten Sensitivity. במקרים אלה נראה צירוף של תסמינים כמו כאבי בטן, נפיחות, גזים ויציאות לא קבועות, אך הבדיקות שוללות צליאק. רכיבים אחדים בחיטה עשויים לעורר תסמינים במערכת העיכול בקרב מטופלים המעידים על עצמם כסובלים מ־NCGS עם תמ"ר. דיאטה דלת גלוטן עשויה להקל. אף שהמנגנון אינו ברור, מתקבל על הדעת שקיימת קבוצת מטופלים שעשויה ליהנות מתזונה ללא גלוטן. אך יש צורך במחקרים נוספים במטופלי תמ"ר ורגישות לגלוטן שאינה צליאק.

תוספי תזונה מסוג פרוביוטיקה - למרות ההיגיון הביולוגי, לא הוכחה חד־משמעית יעילות הטיפול ולכן ניתן לשקול שימוש בה, אך לא כקו טיפול ראשון. תיאור מדויק של התפריט כולל ניסיון עבר, איתור רגישות לרכיבי מזון ומתן תוכנית טיפולית המבוססת על תזונה מותאמת אישית בליווי דיאטנים ייעודיים בעלי ניסיון בתחום - יעלו את סיכויי ההצלחה של הטיפול.

שתי נקודות ליישום ולמחשבה

אנחנו שונים זה מזה, ומה שמתאים לאחד לא מתאים לאחר. לכן פרט להנחיות כלליות הקשיבו לבטן שלכם, שימו לב לא רק לסוגי המזון המאתגרים, אלא גם לכמויות. לפעמים צריכה של מזון “בעייתי" בכמות קטנה תעשה את ההבדל. צריכה בכמות קטנה תעבור בשלום.
ועוד משהו, מערכת העיכול, הבטן, במקרים רבים מגיבה למצבים נפשיים, ללחץ ולהתרגשות, אף שמקובל לייחס זאת לאיבר אחר - ללב. לא בכדי אנו משתמשים בניבים כמו “פרפרים בבטן", “תחושת בטן" או “בטן רכה". 

נאוה רוזנפלד היא חברה בוועד המנהל של עמותת הדיאטנים והתזונאים של ישראל (עמותת עתיד).