לא רק ביום האישה: שמירה על בריאות האישה ושימת דגש על המאפיינים הייחודיים לה, חשובים בכל גיל. רופאות מומחיות ממליצות על רשימה של בדיקות תקופתיות שעל כל אישה לבצע ומדגישות את החשיבות שבביקור שגרתי אצל רופא/ת נשים.
ד"ר ורד למהוט, מומחית לרפואת משפחה במכבי שירותי בריאות מדגישה כי חשוב להגיד שרפואת נשים היא לא "רפואת נשים בגיל הפריון", אלא רפואת נשים לכל הנשים בכל הגילים: "העובדה שאינך בגיל או שאינך מתכננת ללדת ילדים אינה פותרת אותך מבדיקה תקופתית אצל הגינקולוג/ית", הסבירה.
לכן היא ממליצה לפנות לרופא/ת הנשים אחת לשנה לבדיקה שגרתית ולהתעדכן לגביי הבדיקות המומלצות בכל גיל.
וירוס הפפילומה הוא וירוס היכול לגרום לסרטן צוואר הרחם, הוא יכול לגרום גם לסרטן בפה, בלע, בפי הטבעת ובפות. חלק מהזנים גורמים ליבלות שפירות. החיסון לווירוס הפפילומה הוא חיסון שגרה הניתן לכל הנערים והנערות בכיתות ז-ח. הוא נכנס לשגרת החיסונים מ- 2013. במידה ולא קיבלת חיסון דעי שהוא בסל הבריאות עד גיל 26. עם זאת ניתן לקבל את החיסון בכל גיל ומומלץ לפנות לרופא/ת הנשים לשקול זאת.
מומלץ לבצע בדיקה לוירוס הפפילומה מגיל 25 בכל 3 שנים - גילוי מוקדם מציל חיים.
לפני הריון מתוכנן מומלץ לפנות לרופא/ת הנשים המטפל/ת לדון בבדיקות גנטיות, חיסונים, בדיקות מעבדה ומצבים נוספים שמומלץ לטפל בהם טרם הכניסה להריון.
בנוסף, מומלץ, לכל אישה בגיל הפריון ליטול חומצה פולית היות והיא מגינה מפני מומי עמוד שדרה של עוברים. הריונות רבים אינם מתוכננים ולכן נטילה תמידית של הוויטמין תוודא כמות מספקת של החומצה הפולית בהריון.
במידה שמוצאך אשכנזי (גם אם רק חלק קטן), דעי שייתכן שאת נשאית לגן BRCA. גן זה מעלה את הסיכון לסרטן השד והשחלה. ניתן לפנות למעבדה מרכזית של מכבי ולבקש לבצע את הבדיקה ללא הפניית רופא/ה.
ד"ר דריה מילבסקי, מומחית לכירורגיה כללית ושד במכבי שירותי בריאות מוסיפה: "ישנן עצות רבות מעולם כירורגיית שד שיכולות להיות שימושיות עבור אוכלוסיית הנשים". חשבתי במשך שעות איך אוכל לגרום לאשה לעצור, לקחת רגע לעצמה ופשוט ללכת להיבדק. מיותר שוב ושוב להזכיר שסרטן השד נחשב לגידול השכיח ביותר בקרב נשים בארץ ובעולם. אני בטוחה שכל אחד ואחת מכיר/ה או שמע/ה על מישהי שאובחנה או עברה טיפול במחלה הזו".
המטרה שלי היא לא לקלקל לנשים מצב רוח ובטח לא להפחיד, להיפך, מטרתי לעודד ולומר שנכון להיום, עם אמצעי מעקב רב תחומיים שקיימים במערכת, תוך סקר פשוט ויעיל, ניתן ועוד איך לתפוס את המחלה בזמן", הוסיפה.
מה זה אומר בזמן?
"בשלב של המחלה אחוזי החלמה של האישה מתקרבים ל100%, כאשר היקף של טיפול כירורגי מאפשר שימור מקסימלי של השד. חשוב וצריך להכיר את גורמי הסיכון העיקריים – החל מסיפור משפחתי של ממאירות שד, דרך גורמים הורמונליים ועד אורך החיים. חשוב להקפיד על פעילות גופנית, תזונה נכונה, הימנעות מעישון וצריכת אלכוהול מוגברת", מסבירה ד"ר מילבסקי.
לדבריה, אמנם סיכון לסרטן השד עולה במידה ויש למטופלת קרובת משפחה שחלתה, חשוב לזכור שרוב הסרטנים הם עדיין ספורדיים ואינם קשורים לסיפור המשפחתי. לאור זאת, כל אישה צריכה להיות מודעת לגוף שלה ולהיבדק.
מה כוללות הבדיקות?
"קודם כל להכיר את השד. לשים לב אל ה'דברים הקטנים' – שינויים בעור השד, במרקם השד, כאבים לא חולפים, חדשים, לא קשורים למחזור, שינויים בפטמות, הפרשה חדשה, תחושת נוקשות בשד ועוד. ואם מצאת משהו – לא להיות בפאניקה. כל הסימנים האלה עדיין לרב לא יהיו הסימנים של סרטן אבל הם בהחלט דורשים התייחסות מידית של רופא/ה".
"דבר שני, ללכת לכירורג/ית להיבדק. ככה סתם. פעם בשנה חובה לעבור בדיקה ידנית של כירורג/ית, לקבל ממנו/ה הפניות לבדיקות סקר", ציינה.
האם זה מוריד סיכון?
"חד משמעית כן. בדיקות פשוטות מצילות חיים וזה מוכח סטטיסטית. אסיים בקצת אופטימיות ואוסיף כי בשנים אחרונות רפואת שד השתפרה משמעותית. בהשוואה לכמה שנים אחורה, יש הרבה יותר אפשרויות טיפוליות חדשניות וזמינות ובטח פזוגנוזה הרבה יותר טובה למטופלות שלנו".
"קחו רגע למען בריאותכן. תעצרו פעם בשנה. תלכו להיבדק. אנחנו כאן בשבילכן בכל שלבי החיים, בין אם יש משהו שמפריע לכן כעת ובין שאתן מגיעות 'סתם' לבדיקה שגרתית", סיכמה.