בין אם כבר ילדת בעבר ובין אם לא, את בוודאי יודעת שתקופת ההיריון – ולמעשה כבר זמן מסוים לפניו – היא תקופה שמלווה בבדיקות רבות. מדובר במספר נכבד של בדיקות, ולכן חשוב מאוד שתקבלי את כל המידע שאת צריכה כדי להכין את עצמך לקראת התקופה הזו, שאם תתוכנן כראוי, תעבור כשורה ואף בקלות יחסית. לפנייך הבדיקות והצעדים החשובים שיש לעשות לפני ההיריון ובמהלכו.

לפני ההיריון

פגישה אצל רופא/רופאת הנשים: לטובת בניית תוכנית לקראת ההיריון. בפגישה הזו תיבדק ההיסטוריה הרפואית, ובהתאם ייקבעו לך בדיקות שונות כמו בדיקות דם, בדיקת שד או בדיקת פאפ (בדיקת סקר לגילוי סרטן צוואר הרחם). הפגישה חשובה במיוחד לנשים שחוו כמה הפלות בעבר, לנשים שחוו מוות של עובר ברחם או התפתחות עובר עם פיגור בצמיחה התוך-רחמית, לנשים שחוו היפרדות שליה או רעלת היריון קשה, לנשים מגיל 35 ומעלה, לנשים עם יתר לחץ דם או השמנת יתר, לנשים עם סוכרת (לא סוכרת היריון), לנשים עם בעיה בתפקוד בלוטת התריס ולנשים המתמודדות עם מחלה אוטואימונית. בפגישה זו ניתן יהיה לבדוק אילו מהתרופות שאת נוטלת ניתן להמשיך ליטול גם במהלך ההיריון.

תזונה: התזונה חשובה מאוד בשלבים שלפני ההיריון, גם כדי להבטיח את בריאות גופך, גם כדי 'למלא מאגרים' וגם כדי להרגיל את הגוף למשטר תזונה מתאים להיריון. נשים במשקל עודף או בתת משקל נמצאות בסיכון מבחינת ההיריון, וחשוב לבדוק זאת ולנסות לסגל תזונה בריאה יותר. מומלץ להתחיל בנטילת חומצה פולית (400 מיקרוגרם ביום) לפחות שלושה חודשים לפני ההיריון, ולפחות עד שלושה חודשים אל תוך ההיריון. מומלץ ליטול גם תוספי תזונה של יוד ו־ויטמין D.

בדיקות גנטיות: מומלץ לבצע בדיקות סקר כאלו טרם ההיריון, לך ולאבי התינוק העתידי (אם מדובר בתרומת זרע, למשל, יש לברר אלו בדיקות בוצעו לתורם). בדיקות אלו ישללו נשאות של מחלות גנטיות בהורים, כולל כאלו שהם אינם מודעים להן. הדבר יכול למנוע הולדת ילד חולה על ידי ביצוע בדיקה של העובר טרם החזרתו לרחם בתהליך הפריה חוץ גופית.

בדיקת המצב החיסוני ושלילת קיום זיהומים: אדמת, חצבת, חזרת, אבעבועות רוח ו־וירוס מחלת הנשיקה (CMV) יכולים לפגוע בעובר בעת ההיריון וחשוב לשלול את קיומם בגופך ולקבל חיסון בטרם ההיריון במידת הנדרש.

בדיקות שיניים: החניכיים בהיריון נוטים לפתח דלקות בקלות רבה יחסית. מומלץ ליזום בדיקה ולטפל בחניכיים ובשיניים טרם ההיריון.

בזמן ההיריון

מעקב אחות: במהלכו ייבדק לחץ הדם שלך, המשקל, ריכוז החלבון בשתן והימצאות בצקות. תעברי זאת אחת לחודש עד לשבוע ה־36, וממנו המעקב יתבצע אחת לשבועיים.

בדיקות גנטיות באמצעות בדיקת דם: בדיקות NIPT שניתן לבצע כבר מהשבוע העשירי להיריון, ומתבצעות כבדיקת דם שאחות עושה בקופת החולים. בדיקת דם כזו, GenomiT, יכולה לזהות באופן מדויק מאד מעל ל-99% מהמקרים של תסמונת דאון ואף תסמונות גנטיות נוספות בשלב מאד מוקדם של ההיריון וללא כל סיכון להיריון עצמו.

אולטרסאונד דופק: אולטרסאונד לשליש הראשון של ההיריון, שבו בודק הרופא את שק ההיריון, את מספר העוברים, את גיל ההיריון – ואת הדופק של העובר, ומתבצע בין השבוע השישי לשבוע ה־12 להיריון. מאחר שנשים מגלות לא פעם בשלב מאוחר יחסית שנכנסו להיריון, הבדיקה הזו נעשית במקרים רבים קרוב יותר לשבוע ה־12.

בדיקות דם ובדיקות שתן: מתבצעות גם הן בין השבוע ה־6 לשבוע ה־12, וכוללות ספירת דם, בדיקת סוג הדם, בדיקת שתן כללית, בדיקת הימצאות נגיפים ועוד. 

בדיקת סיסי שליה: נקראת גם בדיקת CVS, ומטרתה לאתר מומים בכרומוזומים של העובר, ביניהם המום אשר גורם לתסמונת דאון. הבדיקה נחשבת מדויקת מאוד, אך בעלת סיכון, שכן היא פולשנית (נלקחת במהלכה דגימה מהשליה באמצעות מחט). מתבצעת בין השבוע העשירי לשבוע ה־13.

שקיפות עורפית; סקר ביוכימי ראשון: שתי בדיקות שנעשות לרוב יחד, בין השבוע ה־11 לשבוע ה־13 ושישה ימים. שקיפות עורפית מתבצעת במטרה לבדוק את הצטברות הנוזל שבעורף העובר – מה שיכול להעיד על התפתחות תסמונת דאון; סקר ביוכימי בודק את דמה של האם, בעיקר כדי למצוא שני חלבונים שגם הם עשויים להעיד על התסמונת.

סקירת מערכות מוקדמת: בדיקה של שלמות אבריו של העובר, ואת תפקוד מערכות הגוף. מתבצעת בין השבוע ה־14 לשבוע ה־16.

תבחין משולש (בדיקת חלבון עוברי): בדיקת הימצאותם של שלושה חלבונים בדמה של האם. שקלול של התוצאות עם גיל ההיריון וגיל האם עצמה, כמו גם עם משקלה ונתונים פיזיים אחרים, יכול גם הוא לאתר תסמונת דאון בעובר. התבחין המשולש מתבצע בין השבוע ה־16 לשבוע 20 ושישה ימים, אך רצוי לעשותו בין שבוע 16 לשבוע 18.

דיקור מי שפיר: בדומה לבדיקת סיסי שליה, גם הבדיקה הזו מאתרת מומים בכרומוזומים של העובר. הבדיקה תאתר בעיות כרומוזומאליות בוודאות, אך גם היא פולשנית וכרוכה בסיכון מסוים. מתבצעת בין השבוע ה־16 לשבוע ה־20.

סקירת מערכות שליש שני (מאוחרת): נעשית בין השבוע ה־19 לשבוע ה־24, ומטרתה גם כן – כמו בדיקת המערכות המוקדמת – לוודא שמערכות גופו של העובר תקינות ומתפקדות כראוי. ניתן לאתר במהלכה מומים או בעיות שלא אותרו בסקירה הראשונה.

בדיקות דם ושתן, והעמסת סוכר: 'סבב' שני של בדיקות דם ושתן, שנעשה בין השבוע ה־24 לשבוע ה־28. כולל גם העמסת סוכר, כדי לבדוק אם התפתחה באם סוכרת היריון.

הערכת משקל העובר: זוהי בדיקת אולטרסאונד, שאפשר במסגרתה להעריך כמה שוקל העובר, אם קצב הגדילה שלו תקין, מהו המנח והמצג שלו ברחם – אם הוא עם הראש למעלה או למטה, אם הוא לאורך הרחם או לרוחבו ועוד.

בדיקת הימצאות חיידק GBS: זהו חיידק שעשוי להיות מסוכן לאם, ובייחוד לעובר, שעלול להידבק בו בזמן המעבר בתעלת הלידה. אם בשלב זה הוא מאותר, תינתן אנטיביוטיקה במהלך הלידה וכך תימנע ההידבקות. הבדיקה נעשית בין השבוע ה־35 לשבוע ה־37 להיריון.

סקירת מערכות שליש שלישי: זוהי בדיקת אולטרסאונד, שמתמקדת באברים שמגיעים להתפתחות מלאה רק בשלב מאוחר בהיריון, ובעיקר בודקת את תקינות המוח והלב. לא מקובלת באופן שגרתי, אך נותנת אינפורמציה נוספת על העובר.