חוקרי האוניברסיטה העברית גילו את המנגנון המולקולרי המאפשר לסרטן הלבלב לשלוח גרורות ולהפוך לקטלני. הגילוי מהווה פריצת דרך בחקר סרטן הלבלב ומציע לראשונה דרכי טיפול חדשות.
סרטן הלבלב נחשב לקטלני ביותר מכל סוגי הסרטן, ואחוזים בודדים מהחולים שורדים יותר משנים בודדות עם המחלה. כיום, אין שום טיפול יעיל כנגד סרטן הלבלב שמתגלה בדרך כלל בשלב הגרורתי שלו. למרות שבעשור האחרון התגלו מספר שינויים גנטיים (מוטציות) שתורמים להתפתחות סרטן הלבלב, עד היום לא נמצאו שום שינויים גנטיים שהופכים את הגידול לפולשני וגרורתי – השלב הקטלני של הסרטן.
במחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature, בהובלת הדוקטורנטית אמינה ג'בארה מצוות המחקר של פרופ' רותם קרני, מומחה לביולוגיה מולקולרית של סרטן בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, השוו החוקרים כארבע מאות גידולי סרטן לבלב בשלב הלא גרורתי לתאי גידול מגרורות וגילו ששינויים בעיבוד מולקולות הרנ"א בתא ולא שינויים גנטיים בדנ"א, הם אלו שגורמים לגידול להפוך לגרורתי.
פרופ' קרני מוסיף: "ממצאי המחקר מסבירים לראשונה את הבסיס המולקולרי (שאינו גנטי) להפיכתם של תאי סרטן לבלב לגרורתיים ומציעים שתי דרכים להמשך טיפול: תרופה ידועה שמעכבת חלבון במסלול חשוב לפולשנות עליו משפיע RBFOX2, או ריפוי מבוסס רנ"א שמתערב בתהליך עיבוד הרנ"א עליו משפיע RBFOX2 כדי לטפל בסרטן הלבלב הגרורתי".
מהאגודה למלחמה בסרטן נמסר בתגובה: "אנו גאים להיות שותפים במימון המחקר פורץ הדרך של פרופ' רותם קרני, מהאוניברסיטה העברית, שזכה במענק על מחקר בנושא: תפקידו של פקטור השחבור RBFOX2 כמעכב גרורתיות בסרטן הלבלב. האגודה למלחמה בסרטן ממלאת תפקיד מרכזי בתמיכה במחקר מחלות הסרטן. האגודה מעניקה בכל שנה עשרות מלגות מחקר לרופאים במרכזים רפואיים ולחוקרים במכוני המחקר ובאוניברסיטאות ברחבי הארץ. מדובר במחקר בסיסי, קליני, אפידמיולוגי, כמו גם במחקרים העוסקים בהיבטים פסיכו-סוציאליים של מחלת הסרטן ובדפוסי ההתמודדות של החולה ומשפחתו".
למחקר שותפים צוותי מחקר ורופאים מהמרכז הרפואי שיבא, ואונ' בר אילן בארץ ואוניברסיטאות Cornell, Toronto University, Cold Spring Harbor Labs בארה"ב וקנדה.