בזבוז מזון בפסח: המדריך לצמצום איבוד המזון בארוחות החג

פסח הוא חג מרובה בארוחות גדולות עם משפחה וחברים, בבית ומחוץ לו, הוא ארוך ונמשך שבוע, והשנה סופו כמעט משיק לסוף שבוע, כשביניהם יש החוגגים את המימונה עם שפע מתוקים.

בארוחות חג בדרך כלל מוגש שפע של מנות מסוגים שונים ובכמויות גדולות, שלא לומר מוגזמות. וכך עולה הסיכוי שחלק מהמזון ייזרק לפח. חלקו מצלחות הסועדים, כיוון שהמבחר הגדול מפתה לטעום מכל דבר, וחלקו מהמזון שנשאר בקערות המרכזיות ובסירים. שאריות אלה יושלכו לפח בתום הארוחה או יום־יומיים אחריה.

נתונים מטרידים

7.8 מיליארד שקלים - זהו הסכום שאותו עתידים הישראלים להוציא על מזון בפסח השנה. מתוכם, עד כמה שקשה להאמין, מזון בשווי של 1.9 מיליארד שקלים (250 אלף טונות מזון) יאבד לאורך שרשרת הייצור. מתוך כ־3,000 שקלים שמשק בית ממוצע יוציא על מזון בתקופת החג, כ־400 שקלים יאבדו. 300 שקלים בממוצע - זהו הסכום החודשי שמשפחה בישראל מפסידה בגלל זריקת מזון. האובדן בענף הקמעונאות בחודש החג הוא כ־42 אלף טונות בשווי של כ־440 מיליון שקלים. בקרב משקי הבית האובדן הינו בשווי של כ־1.2 מיליארד שקלים.

בישראל ההוצאה על מזון גבוהה בהשוואה למדינות מערביות, ואובדן מזון הוא אחד מהמרכיבים המשפיעים על יוקר המחיה: בגלל ההוצאה העודפת על מזון ובגלל השפעת האובדן על התייקרות המזון. על פי הנתונים, ההשפעה הכוללת על יוקר המחיה היא תוספת עלות של 6,900 שקלים למשק בית בשנה בצריכה הביתית.

מעבר להוצאה העודפת הישירה של משקי הבית עבור מזון שנרכש ולא נצרך, קיימת השפעה נוספת הנובעת מאובדן המזון בכל שלבי שרשרת הערך הקודמים לצריכה. מבחינה כלכלית, עלות המזון משקפת את כלל עלויות היצור והמכירה בכל שלבי שרשרת הערך - יבול שנשאר בשטח, ניצול לא מלא בתהליך הייצור של חומרי הגלם, איבוד באריזה, בשינוע ובשיווק.

נתונים אלו התקבלו ממחקר שערך ארגון הצלת המזון הלאומי לקט ישראל בשיתוף פירמת הייעוץ BDO. ארגון שלקח על עצמו את תפקיד הצלת המזון הלאומי בישראל על ידי כך שהוא עוסק באיסוף, קטיף ומיון של עודפי תוצרת חקלאית ואיסוף ארוחות מבושלות וחלוקתן למאות אלפי נתמכים.

צמצום איבוד מזון

בצל עלייה של יותר מ־5% השנה במחירים, ההשפעה על מחירי המזון לכל בית משמעותית. בסופו של דבר, עלויות האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מתגלגלות לכיסו של הצרכן, וגורמות לעלות שנתית נוספת של 3,000 שקלים באמצעות התייקרות של כ־11% במחירי המזון. זו הסיבה לכך שהתארגנות נכונה וצמצום איבוד המזון במטבח הביתי יכולים להשפיע על התקציב השנתי של כל משפחה ובנוסף להפחית את הפגיעה הסביבתית.

הנה כמה טיפים להפחתת הבזבוז לקראת החג ובכלל:

כצרכנים אין לנו אפשרות לעקוב אחרי המסלול שעוברים הירקות והפירות מהחקלאים דרך המשווקים, החנויות, המדפים ועד לסל שלנו. יחד עם זאת, חשוב לבחור בתוצרת שאינה חשופה לשמש אלא מוצבת בטמפרטורת החדר או במקררים, ובאריזה מותאמת.

סדר וארגון

ראשית, כדאי לבצע קניות בתדירות שבועית ולא חודשית. בדרך כזו קל יותר לעקוב אחר מה נחוץ בבית ועל מה ניתן לוותר. להכין רשימה מראש. ניתן לנהל אותה בקבוצה משפחתית במהלך כל השבוע ולהשתדל בזמן הקנייה או ההזמנה אונליין להיצמד לרשימה ולהימנע מקניות מיותרות ואימפולסיביות, אלה שלעתים מגיעות לפח.

במקרה של תוצרת טרייה, כמו פירות וירקות, קל יותר לעקוב ולמנוע פגיעה ברעננות הפירות והירקות, אם הכמויות הנרכשות לא יהיו גדולות.

בזמן הקנייה להניח בתחתית הסל את מוצרי המזון הקשים והכבדים ומעליהם את הרכים והקלים כדי למנוע מעיכה.

כשחוזרים מהקניות ופורקים את הסל, חשוב לארגן את המוצרים היבשים והטריים כך שכל בני הבית יוכלו לדעת מה יש ומה נכון לאכול (לא לפתוח קופסת גבינה באריזה סגורה כשיש קופסת גבינה פתוחה). מה שיאפשר לראות באופן ברור יותר מה נדרש בקנייה הבאה.

אחסון נכון

במזווה, במקרר או במקפיא, בקופסאות מתאימות. חשוב לאחסן נכון את מוצרי המזון כדי למנוע קלקול וזריקה בטרם עת. לאחסן במקרר רק פירות וירקות יבשים. אם הם לחים, כדאי לייבשם בעזרת נייר סופג או מגבת. חשוב לנקות את מגירת הפירות והירקות במקרר מדי שבוע, לפרוש נייר סופג כדי לספוג נוזלים היוצאים מהפירות והירקות בתהליך הנשימה. בתהליך זה הם פולטים גם אתילן (גז המשתחרר תוך כדי הבשלה) ולכן מומלץ להפריד ביניהם.

באתר של מנהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני המוכר בשמו “מכון וולקני", פרסמו חוקרי המרכז הנחיות מפורטות ייחודיות לכל פרי או ירק וטיפים שונים.

קומפוסט

ואם דיברנו על ירקות ופירות, קומפוסט הוא פתרון מצוין להפחית בזבוז מזון וליצור אדמה עשירה בחומרים מזינים לגינה. אפשר להשליך לקופמפוסט שאריות פירות, ירקות, קליפות ביצים ועוד.

ניצול שאריות: לאחר ארוחות גדולות, במיוחד בסוף השבוע, נשארים עודפים גדולים של אוכל מבושל ומוכן. חשוב לעשות הערכה של מה שקיים, ואם אנו יודעים שהאוכל לא ינוצל ביום־יומיים הקרובים, להתארגן מראש עם קופסאות כדי לארוז את המזון שנשאר ולהציע אותו לאורחים לקחת הביתה (בדומה לשאריות של מנות במסעדה), או להקפיא ולהפשיר בהמשך או ליצור ממנו מנות חדשות.