על רקע המתיחות הביטחונית והפיגועים הרצחניים בבקעת הירדן ובטיילת בתל אביב, מומחים במחלקה לחינוך בשירותי בריאות כללית, ממליצים על שורת המלצות להתמודדות במצבים של מתח ולחץ, למבוגרים ולילדים.
"חוששים לצאת מהבית": עלייה של מעל 100% בפניות לנט"ל בעקבות המתיחות הביטחונית
פיגוע רודף פיגוע: תייר איטלקי נרצח ושבעה נפצעו בפיגוע משולב רצחני בטיילת בתל אביב
למבוגרים ממליצים בשירותי בריאות כללית:
מתן אישור שהתגובות טבעיות: סימני הלחץ והמתח יכולים , כשלעצמם לעורר חששות ורגשות בושה ואי נוחות. חשוב להדגיש שבמצבי דאגה , אלו הן תגובות טבעיות משותפות לאנשים רבים ושקרוב לוודאי שתחלופנה עם חלוף הדאגה.
לדבר, "לאוורר" רגשות: חשוב לשוחח ולתת למי שחש בלחץ אפשרות לדבר על חוויותיו, אם הוא מבקש לשחזר את מה שעבר עליו, חשוב להקשיב ולעודדו לתאר את רגשותיו בקשר לחוויות אלה.
מתן מידע מהימן הקשור למצב הלחץ: לתת מידע מהימן ואובייקטיבי עד כמה שניתן לגבי אותו מצב הגורם דאגה.
שמירה על אורח חיים רגיל: קיום סדר היום רגיל יכול להקל את תחושת הקושי הקיימת במצבי לחץ. כדאי לעודד גם את מי שחש בלחץ להמשיך ולתפקד במסגרת העבודה, הלימודים או מטלות הבית.
לשמור על הכוחות הגופניים: שינה מספקת ואכילה מאוזנת במידת האפשר, שמירה על היגיינה אישית ועל הופעה נאותה יכולים לשפר את ההרגשה הכללית.
הרפיית מתחים: תרגילי הרפייה על ידי מי שיודע לבצעם, מסייע להקלת תחושת הלחץ. מדובר בתרגול נשימה איטית, או כיווץ ושחרור הגפיים, או כל שיטה מוכרת אחרת. גם עיסוי קל של שרירי העורף, או ליטוף הראש, הצוואר והידיים עשויים להרגיע ולהקל .
הסתייעות בחברים ובקרובי משפחה: כדאי לעיתים לגייס חברים או קרובי משפחה אחרים על מנת שיתמכו ויעודדו את מי שנמצא במצב לחץ קשה.
פעילות גופנית: פעילות גופנית, כמו תרגילי התעמלות פשוטים, ויציאה לטיולים קצרים סביב הבית, עשויים אף הם לשפר את ההרגשה.
פנייה לייעוץ רפואי: אם תחושות הלחץ חריפות מאוד, מקשות על התפקדו היום-יומי , גורמות לבעיות שינה ו/או להופעת סימני חרדה קשים, כדאי להיוועץ ברופא המשפחה לגבי הטיפול המתאים. חשוב שלא להשתמש בתרופות ובתכשירי הרגעה ללא המלצת רופא.
בשירותי בריאות כללית גם ממליצים על דרכים להפחית תחושות מתח וחרדה אצל ילדים בעקבות המצב הבטחוני:
* אם המבוגרים מתנהגים בצורה רגועה ושקולה, הדבר יגרום גם לצעירים להתנהג צורה דומה.
* אם ההורה חושש וחרד ואינו בטוח , המסר הזה עובר ישירות אל הילד.
* נחישות הורה חשובה להעברת מסר רגוע ושקול לילד.
ילדים קטנים אינם יכולים תמיד להבין את העובדות ואת מצב הדברים, אך הם חשים במתח ובדאגה הקיימים בסביבתם ובחרדות של המבוגרים הקרובים להם. בהיעדר מידע או יכולת להבין את המידע הכללי, הילדים מפעילים את דמיונם במידה רבה יותר מהמבוגרים ועלולים לכן לסבול מדמיונות מפחידים מעבר למציאות המאיימת.
* חשוב, לפיכך לשים לב אל הילדים ואל תגובותיהם למצבי הלחץ הפרטיים או הכלליים ולנסות להקל עליהם ככל שניתן.
* חשוב לתת לילדים תחושה שאינכם חסרי אונים מול המצב ומולם.
* מומלץ להחליט על צפייה במהדורות החדשות במינון מתאים לילדים וגם למבוגרים. צפייה מופרזת בדיווחים חדשותיים על אירועי הטרור עלולה להחריף את תחושת החרדה.
* להקשיב לילדים ולעודד אותם לשתף במחשבותיהם ובדאגותיהם. בכל גיל תנו שם לרגש שעולה (כמו למשל פחד, עצב ודאגה) והסבירו שתגובתם טבעית למצב ומשותפת לילדים רבים במצב דומה.
* חשוב להסביר להם את המצב באופן אמין אך פשוט ותואם לגיל. נסו לחזק את ההרגשה שאתם עושים כל שביכולתכם לשמור עליהם.
* לעודד את הילדים לשמור על שגרת החיים ככל שניתן ועזרו להם בכך. למשל: למלא מטלות בבית, להגיע למסגרת הפעילויות השוטפות שלהם.
* השהות במחיצתם של אנשים בוגרים הקרובים ומשמעותיים לילדים יכולה להעניק תחושת ביטחון. פעילות משותפת ונעימה כמו משחק, קריאה בספר, צפייה בתוכניות ילדים, יכולה להסיח את דעתם לזמן מה ולהרגיע אותם.
* אם לילד הפרעות שינה כתגובה למצב, כמו קשיים בהירדמות, התעוררויות במהלך השינה, חלומות מפחידים וכו', מומלץ לשהות כמה דקות ליד הילד להרגיע אותו להיות נגישים במידת האפשר.
* אם לילד הפרעות באכילה כתגובה למצב – חשוב להקפיד על שתייה ולהשתדל לאפשר ארוחות מסודרות ומשפחתיות וארוחות ביניים.