עבור חג הפסח, ד"ר מאיה רוזמן, תזונאית קלינית בעלת ותק של יותר מ-30 שנה, הסבירה בתוכניתה ב-103FM האם מצות משמינות, ומה הקשר בין השמנה וגנטיקה.
עד כמה מצות משמינות ופוגעות בדיאטה?
"אם תשווי בין מצות לבין פריכיות תגלי שב־100 גרם מצות יש את אותו מספר קלוריות כמו בפריכיות. אז למה אומרים שמצות זה משמין ופריכיות זה דיאטטי? לתפיסתי, מדובר במיתוס מצער. אכילת מצות לא גורמת לעלייה במשקל במהלך החג. אז מה כן? אני משערת שמה שמשפיע על המשקל הוא הארוחות המשפחתיות הגדולות במהלך ימי החג. ב־100 גרם מצות יש כ־360 קלוריות, וכך גם ב־100 גרם של פריכיות.
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
"הסיבה לכך שפריכית אחת מכילה מעט קלוריות היא כי היא מלאה באוויר ושוקלת מעט. מצה ממוצעת מכילה 130 קלוריות, הרבה פחות משתי פרוסות לחם רגיל. מצת סובין או מצת קמח מלא מכילה 110 קלוריות בלבד. זה אומר שאין שום בעיה לשלב כשלוש מצות ליום בתפריט בימי החג, אבל מאחר שהמצה מאוד גדולה יש להיזהר עם כמות הממרחים.
"אם אתם רוצים לכסות מצה שלמה בשוקולד, צריך לפחות חמש כפיות של ממרח, ובכל כפית יש בין 70 ל־90 קלוריות. ממרחים פופולריים נוספים שידועים כעתירי קלוריות הם ממרח אבוקדו (45 קלוריות לכף אחת), מיונז (60 קלוריות בכפית קטנה אחת) וחמאה (50 קלוריות בכפית)".
האם הנטייה להשמנה היא אכן גנטית?
"אין כל ספק, ילד שגדל בבית שבו התזונה לא מספיק מגוונת ועשירה, המקרר מלא בפחמימות, הארונות מלאים בשוקולדים וחטיפים, וההורים לא מהווים דוגמה בעצמם - ילמד ויפנים את ההרגלים הגרועים הללו, ויתנהג כך כמבוגר. אם ילד גדל בבית שבו אין חינוך לארוחות מסודרות, אם ההורים שלו מוותרים לו כשהוא מתעקש לאכול ממתקים במקום ירקות - די ברור לאן זה מוביל. כן, הרגלים יכולים להשפיע, אבל נשאלת השאלה מה תפקידה של התורשה בתוך כל זה.
"מחקרים שיצאו לאחרונה מראים לנו שלמרות יכולת ההשפעה שלנו, 70% מההשמנה היא גנטית, ורק 30% היא סביבתית. לתפיסתי, הנתון הזה מראה לכם שאסור להתייאש. 30% זה הרבה, וזה אומר שאנחנו יכולים לנצח את הגנטיקה, אם אנחנו מספיק רוצים. מחקר מצא שאם אישה נמצאת בעודף משקל בהריון, זה מגדיל את הסיכון של הילד שלה להיות גם הוא בעודף משקל. מעבר לזה, נמצא שקצב המטבוליזם ושריפת הקלוריות היומית גם הוא גנטי. יש משפחות שבהן כולם שורפים מעט, והסיכון לעלות במשקל גבוה יותר.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
"בנוסף, נמצא שיש הבדל ביכולת לאגור שומן. התגלו הבדלים גנטיים ברמות תחושת הרעב – יש אנשים שכל הזמן יותר רעבים מאחרים. ממחקרים עלה עוד שהסיכון להשמנה אצל נשים שהאחיות שלהן השמינו גבוה ב־40% לעומת נשים אחרות. עוד נתון שעלה מתוך המחקרים הוא שנשים בעלות נטייה משפחתית להשמנה, שעשו פעילות גופנית במשך שנה, לא הצליחו לרדת במשקל, ואפילו עלו. זאת בעוד נשים ללא נטייה זו עשו את אותה פעילות גופנית באותו הזמן וירדו במשקל.
"אז מה עושים אלו שיש להם תורשה של השמנה? אני מאמינה שגם עם תורשה כזו אפשר לשמור על משקל תקין. איך? בזכות תזונה נכונה שכוללת יותר ירקות, פירות, חלבונים ופחמימות מלאות, פחות מזונות מעובדים, פחות ממתקים, ושילוב נכון של הרבה פעילות גופנית".
האם זה נכון שאסור לשתות מים בזמן הארוחה?
"עבור אנשים שסובלים מבעיות במערכת העיכול כמו רפלוקס וצרבות אני ממליצה להפריד בין המזון והשתייה במהלך הארוחה. הסיבה לכך היא שאוכל נוזלי ודליל יכול לעלות למעלה בקלות רבה יותר, ולגרום לתופעות לוואי לא נעימות. עבור אנשים בריאים אין שום המלצה שלא לשתות בזמן הארוחה, ועל כן אפשר לשתות כמה שרק רוצים. לפני הארוחה, תוך כדי הארוחה, וגם בסופה. לקיבה יש מספיק חומצות ואנזימי עיכול".
סייעה בהכנת הכתבה: עדן בן ארי 103FM