מערת מכשפות נחשפה בהרי ירושלים. חוקרים מאוניברסיטת בר אילן, רשות העתיקות והמרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית, חשפו עדויות להעלאות באוב, שככל הנראה התקיימו במערת התאומים שבהרי ירושלים לפני כ-1,700 שנים.
תאונה חריגה בנתב"ג: מטוס מטען עלה על הרכב הגורר, אין נפגעים
לקראת יום ז'בוטינסקי, סקר מצא: רוב צעירי ישראל לא מכירים את משנתו
ד"ר איתן קליין מרשות העתיקות, ד"ר בועז זיסו מאוניברסיטת בר אילן ופרופ' עמוס פרומקין מהאוניברסיטה העברית, גילו במערה למעלה מ-100 נרות חרס, אשר הוטמנו בסדקים קשים לגישה, מספר גולגולות אדם, מטבעות, קערו חרס וכלי נשק. "זוהי עדות נדירה לאותם מנהגים עממיים מסתוריים, שרווחו כאן במרחב בעת העתיקה", ציינו עורכי המחקר.
התגלית הנדירה פורסמה לאחרונה בכתב העת HARVARD THEOLOGICAL REVIEW. מהמחקר עולה, כי שלוש כיפות גולגלות דם מוסתרות בנקיקים ומתחת לסלעים יותר ממאה נרות חרס קדומים מוטמנים בסדקים קשים לגישה ובמערה גם נחשפו בין היתר כלי חרס רבים, ראש גרזן ופגיונות.
הממצאים התגלו במהלך סקר ארכיאולוגי שערכו חוקרים מאוניברסיטת בר אילן ורשות העתיקות במערת התאומים שבתחומי שמורת הטבע נחל דולב בהרי ירושלים.
במחקר החדש שפורסם נחשפים הממצאים הנדירים לראשונה. לדעת החוקרים, מצבור הממצאים ואופן הנחתם והטמנתם לפני כ-1,700 שנים, מעיד כי במערה התקיימו טקסים להעלאת רוחות באו ולחיזוי העתיד.
מערת התאומים היא מערה גדולה הנמצאת בגדה הצפונית של נחל המערה בהרי ירושלים, אשר נחקרה עוד במאה ה-19 על ידי צוות מחקר בריטי שתיעד אותה לראשונה.
החל משנת 2009, נסקרה המערה ומופתה מחדש על ידי צוות חוקרים משולב מטעם המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן והמרכז לחקר מערות בראשות פרופ' בועז זיסו ופרופ' עמוס פרומקין. במחקר גם השתתפו אנשים מהמרכז לחקר המערות באוניברסיטה העברית בירושלים ורשות הטבע והגנים.
"מדובר בתגלית נדירה ביותר. ניתן להציע, בזהירות הראויה, כי במערת התאומים התקיימו בתקופה הרומית המאוחרת טקסי העלאה באוב וייתכן כי היא שימשה כמתחם פולחני מקומי", העריך עורך וכותב המחקר, ד"ר איתן קליין מרשות העתיקות – "זה היה פולחן עממי, השלטונות בעת העתיקה לא תמכו בפולחנים מסוג זה. החלק מהתקופות הוציאו את התופעה הזו מחוץ לחוק ובכל מקרה, השלטונות התייחסו אליה באופן שלילי. מערת התאומים ממוקמת בערך באמצע הדרך בין העיר איליה קאפיטולינה (ירושלים הרומית) ואלבתרופוליס (בית גוברין), בסמוך לקו הגבול הגיאוגרפי שבין הרי ירושלים ושפלת יהודה".
לדבריו, באזור זה ישבו תושבים נוכרים בתקופה המדוברת, לאחר כישלון מרד בר כוכבא. "לאור זאת, אנחנו משערים שמי שהשתתפו בפולחן במערה היו בעיקר פגאניים מתושבי האזור", הוא ציין.