שיעור התעסוקה בקרב נשים בחברה הערבית גדל מ-42.1% בתחילת 2022, ל-44.7% במחצית הראשונה של השנה נוכחית, כך עולה היום (שלישי) מניתוחי משרד העבודה לנתוני הלמ"ס. עוד עולה כי ל-44.7% במחצית הראשונה של השנה נוכחית.
בהשוואה לשנת 2019, טרם פרצה מגפת הקורונה, ניתן לראות עלייה של 8% בשיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות, אז עמד שיעור התעסוקה על 36.7%. באופן דומה, גדל שיעור התעסוקה של גברים בחברה הערבית מ-72.1% במחצית הראשונה של שנת 2022, ל- 76.4% במחצית הראשונה של שנת 2023.
על פי הנתונים, שהוצגו לרשות לפיתוח חברתי-כלכלי של מגזר המיעוטים שבמשרד לשוויון חברתי, ניתן לראות כיצד התאוששות שוק העבודה לאחר סיום מגפת הקורונה באה לידי ביטוי גם בשיעורי התעסוקה בחברה הערבית בכלל, ואצל נשים ערביות בפרט. כ-1.04 מיליארד ש"ח מתוך תקציבי תכנית החומש מושקעים בצמצום פערי החברה הערבית בתחום התעסוקה.
תכנית החומש 550 תומכת בקידום פעולות נרחבות בתחומי התעסוקה, בין השאר, בתחום ההכוון התעסוקתי , קידום הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות, פיתוח תחומי הייטק, סיוע בקידום מיומנויות וידיעת השפה העברית ומתן מענקים לחברות במגזר הפרטי לעידוד תעסוקה. תכנית "ריאן" של משרד העבודה שמובילה לקידום הכוון תעסוקתי בחברה הערבית הורחבה משמעותית בשנה שחלפה ומתוקצבת בכ-65 מיליון ש"ח.
כך למשל, בשנה שחלפה נרשם מספר שיא של משתתפים בתכנית (ללא מזרח ירושלים), כ-17,900 משתתפים, כמעט 2,000 משתתפים יותר מהיעד השנתי שנקבע. החלטת הממשלה כוללת דגש משמעותי על קידום אוריינות ובקיאות בשפה העברית, ככלי מרכזי לשילוב בשוק התעסוקה ובצמצום הפערים.
בשנה שחלפה הגדיל משרד העבודה את היקפי לומדי העברית ל 5,100 משתתפים (גידול של 60%) עם 75% מסיימים בהצלחה בהשוואה ל 67% בשנת 2021 וזאת לצד הרחבת מערך ההכשרות ופיתוח קורס דיגיטלי חינמי ללימוד השפה העברית. כמו כן, הוגדל התקצוב והורחבו המענים המותאמים לאלפי סטודנטים מהחברה הערבית במכללות הטכנולוגיות, תוך מיקוד בצמצום תופעת הנשירה.
על פי הנתונים, כ-4,400 סטודנטים צפויים לקבל שירותים לצד 2,940 משתתפים בהכשרות מקצועיות ו-1,730 משתתפים בהכשרות בשיתוף מעסיק. כמו כן, הורחבה תכנית "אשת חיל" לשילוב נשים ערביות בתעסוקה כך שניתן מענה ל- 1,040 משתתפות חדשות, מתוכן 495 שולבו בתעסוקה (עליה של 15 נקודות האחרון בשיעור שילוב המשתתפות בתעסוקה לעומת שנת 2021).
בנוסף, במסגרת פעילות שירות התעסוקה הישראלי כחלק מתכנית החומש, ניתן מענה עד כה ליותר מ-13 אלף פונים דרך תכנית "מעגלי תעסוקה" לעידוד כניסה לעבודה בקרב מקבלי קצבאות, בתקציב של כ-4.35 מיליון ₪. בנוסף, בשנה האחרונה פרסם משרד הכלכלה מסלולי תמרוץ בתקציב של 46.9 מיליון ₪ דרך רשות ההשקעות, שהוסיפו מאות משרות חדשות לחברה הערבית.
הנתונים המצביעים על גידול בשיעור התעסוקה בחברה הערבית, יושבים בקנה אחד עם הנתונים שהציגו משרד החינוך והמל"ג, המראים עלייה בשיעור הזכאים לבגרות בחברה הערבית וכן במספר מקבלי התארים המתקדמים מהחברה הערבית בשנים האחרונות, בעקבות תכנית החומש 922. כך למשל בין השנים 2019-2022, עלה אחוז הזכאים לבגרות בחברה הערבית מ- 69.4% ל-74.5%. בסך הכל הצטמצם הפער בזכאות לבגרות בין החברה הערבית לחברה היהודית מ-16% בשנת 2010, ל-6% בשנת 2020.
כמו כן, עלה שיעור הסטודנטים הערבים מכלל הסטודנטים במוסדות האקדמיים בין השנים 2020-2022. נתוני המל"ג מראים כי אחוז הזכאים לתואר ראשון עלה מ-19.2 בתש"ף ל-20.1% בשנת תשפ"ב, אחוז הזכאים לתואר שני עלה מ-14.9% בשנת תש"ף ל-17.3% ב-תשפ"ב ומספר הזכאים לתואר שלישי עלה מ-7.3% בשנת תש"ף ל-8.5% בשנת תשפ"ב.
מאיר בינג, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי: "שילובה המיטבי של החברה הערבית במשק הישראלי והגברת האמון שלה במוסדות המדינה הינו אינטרס לאומי וכלכלי ומבטא את המחויבות של המדינה לאזרחיה הערביים. הנתונים שמתפרסמים כעת מציגים לנו את פירות תכנית החומש הקודמת 922, עם עליה של 38 רשויות ערביות בדירוג הסוציו אקונומי, וכן הישגים של תכנית החומש 550 עם הנתונים שמראים עלייה מבורכת בשיעור התעסוקה של גברים ונשים מהחברה הערבית. אנו נמשיך לעבוד וליישם את תכנית החומש תוך מתן דגש על שיפור החינוך ולימודי העברית, קידום תעסוקה בכלל ותעסוקת נשים בפרט וטפול בחוסר המעש בקרב צעירים ושילובם בחברה הישראלית, הישגים שיובילו כולם לשגשוג המשק ולהעלאת הפריון".
ישראל אוזן, מנכ"ל משרד העבודה: "משרד העבודה מקדם הכשרות ותעסוקה במשק ושם דגש על שילוב אוכלוסיות מגוונות, וזה מוכיח את עצמו. העלייה בשיעור תעסוקת ערביות וערבים, היא הודות לשיתוף פעולה בין כלל הגורמים, והיא תורמת למשק תרומה אדירה. מנתונים אלו עולה הפוטנציאל האדיר של שילוב האוכלוסיות במשק, כשאנו מרוויחים פעמיים – פעם אחת בהכשרה ותעסוקה איכותית לאדם ופעם שניה המשק נתרם מכח אדם מגוון, מיומן ואיכותי. משרד העבודה ימשך לפתח תכניות הכשרה ומסלולים טכנולוגיים לטובת שילוב מיטבי בתעסוקה."