ה-1 בספטמבר יהיה יום העבודה הראשון של למעלה מ-1,600 מורות, מורים וגננות חדשים. עם זאת, המחסור הכולל באנשי צוות עומד על 3,379 בכלל מערכת החינוך, כאשר המחסור הקשה ביותר נמצא בחינוך היסודי, במחוזות תל אביב ומרכז. מדי שנה רבים עוזבים את המערכת מנסיבות שונות. כדי לנסות ולהבין מה עומד מאחורי הנתונים הללו, שוחחתי עם שני מורים לשעבר, שבחרו לעזוב את המערכת - ולעבור לתחום אחר לחלוטין.
כשבוע לפני פתיחת הלימודים: סיבה נוספת לדאגה להורים
יש עתיד וכחול לבן משתפות פעולה בבחירות לראשות מועצת בנימינה-גבעת עדה
יעקב שקרקה, בן 48 ממודיעין עילית (קרית ספר), עבד כמורה במשך 18 שנים במהלכן לימד בתלמודי תורה, בבתי ספר ובפרויקט הילה לנוער נושר מטעם משרד החינוך. הוא שימש כמחנך ביסודי ובחטיבה ומורה מקצועי לגילאים אלה. לימדתי מקצועות קודש (גמרא, משנה, הלכה ועוד) וגם עברית, דקדוק וחשבון, אך בחר לעזוב את התפקיד. כיום, שקרקה - אב לשמונה ילדים וסב לנכד אחד - עובד מטעם חברת NESS כתומך מערכות ארגוניות בחברה ביטחונית.
"בחרתי לעבוד בתחום החינוך בשל תחושת השליחות שהרגשתי, מעצם הזכות לגדל ולחנך את הדור הבא, על ידי הקניית ערכים של מידות טובות וכבוד הדדי תוך כדי הנאה מלמידה", סיפר, "עזבתי את מערכת החינוך לפני יותר מחמש שנים, בשל אלימות שהופנתה כלפיי מצד אחד התלמידים, בגיבוי הוריו. שם הבנתי שאני לא יכול באמת להנחיל את הערכים שכל כך היו חשובים לי".
נשמע שהעבודה הנוכחית שלך שונה מאוד מתחום החינוך.
"כן. אני עובד כיום בחברת NESS כתומך מערכות ארגוניות בפעילות של NESS בחברה ביטחונית ואודה על האמת שהמקום החדש די בחר בי. אחרי שלמדתי במכללה, מפאת היותי "ג'וניור" לא הרבה מקומות "קפצו על המציאה". במקום בו אני עובד היום, הבינו את הפוטנציאל הגלום בי. אין ספק שבזכות הדחיפה והכלים שקיבלתי מהמנהלות שלי ב-NESS לאורך כל הדרך, אני מצליח היום מאוד בתפקידי כמרכז תמיכה של מערכות ארגוניות".
איך במשפחה הגיבו על ההחלטה לעזוב את תחום החינוך?
"התגובות שקיבלתי מהסובבים אותי היו מדהימות. בנוסף, עבורי המקום הנוכחי הוא בונוס נוסף לעבוד בארגון בו אבי זצ"ל עבד בעברו. לעבוד בחברה ביטחונית המסייעת לשמירה על עם ישראל יש ערך מוסף אדיר ומשמעות אמיתית, זו פרנסה עם שליחות".
תמר אברמסון, בת ה-29 ממזכרת בתיה, שימשה במשך שלוש שנים כמורה ומחנכת של כיתות י"א וי"ב בתל אביב. "המסלול שלי דווקא לא התחיל מלימודי הוראה, למדתי כלכלה ובחרתי להיות מורה כי זה היה החלום שלי מכיתה ז׳. תמיד הרגשתי שהתחומים שאני אוהבת קשורים למורות שהיו לי וגרמו לי לאהוב את המקצוע, וזה מה שקיוויתי להיות עבור תלמידות ותלמידים שלי", ציינה.
היא המשיכה וסיפרה על הקשיים והרגעים ששברו אותה וגרמו לה לוותר על החלום: "המורות והמורים בישראל מתמודדים עם קשיים רבים; בין אם המשכורת ששוברת את רוחם בסוף כל חודש, השחיקה משעות רבות לא משולמות ועוד . עם זאת מה שאותי שבר הוא דווקא משהו שפחות מדברים עליו - היחס מהמערכת. יש הרבה דרכים להעריך מורה גם בלי להעלות לה את המשכורת- החל מיצירת תלוש שכר קריא, וכלה בקבלת הכסף שמגיע לנו בזמן. ברמה היומיומית יותר- כשיש למורה רבע שעה הפסקה למשל, אפשר שארגוני המורים או משרד החינוך ידאגו לאוכל הולם בחדר מורות ושלא נצטרך לשלם לוועד כדי לקבל נס קפה שגם אותו בסוף מצאתי את עצמי מערבבת עם מזלג (מורה שקוראת את זה מבינה בדיוק למה אני מתכוונת). לרדוף אחרי תנאים בסיסיים זה עניין מתסכל וכואב, ואני מאמינה שיחס גורר יחס כך שאם מערכת החינוך מזלזלת כך במורים ובמורות שלה, אי אפשר לצפות שהורי התלמידים והתלמידות ינהגו אחרת".
ומה את עושה כיום?
"אני עובדת כיום כמובילת קהילה בחברת הפינטק רייזאפ, חברת הייטק ישראלית ששמה לה למטרה לעזור לכל אחד ואחת להיות בטוב עם הכסף שלהם. מאז שחוויתי את מערכת החינוך מבפנים הבנתי שכדי לגדל כאן דור מוצלח של תלמידים ותלמידות צריך לדאוג קודם כל למורים ולמורות; לאפשר להם שקט נפשי, שקט כלכלי ומערכת מכילה שתעניק להם את הרוגע והתמיכה להם הם זקוקים, וזה מה שאנחנו עושים בחברה. הפכנו את קהילת המורות והמורים לאחד מקהלי היעד הראשונים שלנו, מתוך האמונה שאם נעזור להם להיות בטוב עם הכסף שלהם, הם יוכלו להמשיך ולעשות את הדבר הכל כך חשוב שהם עושות עושים- חינוך הילדים שלנו. כמי שמובילה היום את הקהילה, הקמתי יחד עם הצוות שלי את ״מורות ומורים על זה ביחד״- מרחב בפייסבוק למורות ומורים שרוצים לשמור על האופטימיות בכל הנוגע להתנהלות ולחוויה הפיננסית שלהם ולנצח במידה מסוימת את המערכת שכיום חוטאת בלספק להם את המינימום שהם צריכים. אין שליחות גדולה יותר מזאת עבורי".