הקיץ כבר כמעט ומגיע לקיצו, רובנו בילינו במהלכו בבריכות הידועות כפתרון האידיאלי לחום הכבד. אולם לצערנו הרב התקופה הזו גבתה לא מעט קורבנות, מקום הבילוי הצונן והנעים יכול להוות סכנה של ממש, החל מסכנות טביעה ועד דלקות עניים ואוזניים, וירוסים, זיהומים ועוד.
שכן, רק בשבוע שעבר פרסם משרד הבריאות כי קיים חשש להימצאות של טפיל במי הכינרת. בעודנו מתכננים את חופשת החגים שבפתח, ביקשנו ממומחים בתחום לספר לנו מה הסכנות הקיימות בשהייה במים, איך לזהות אותן, וכיצד להתנהל באחריות עם ילדנו בזמן שמשתכשכים במים.
סכנת טביעה
"שחייה היא תחביב בריא ומהנה בימים החמים, עם זאת חשוב לקחת בחשבון את הסכנות הצפויות בעת הרחצה" אומר פרופ׳ אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות במרכז רפואי שיבא ובבית חולים רפאל. "הסיכון השכיח ביותר בשכשוך במים הוא כמובן טביעה ולכן חשוב לשמור על הילדים שלנו ולהימנע מטבילה ללא מציל בחוף או מאגר לא מוסדר ומבוקר" מסביר.
על פי נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים, משנת 2018 ועד היום טבעו למוות 113 ילדים ובני נוער. מתוכם 13 מתחילת שנה כאשר 7 מקרי מוות אירעו מתחילת הקיץ. 21% ממקרי הטביעות התרחשו בבריכות ציבוריות, כשאר 67% מהמקרים היו של פעוטות בגילאי 0-4.
"טביעה היא הסיבה השנייה בשכיחותה לתמותה, וזו מתרחשת במהירות ובדממה" מספרת אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים. "כאשר ילד טובע הוא אינו צועק ואינו יכול להתריע שהוא בסכנה מכיוון שהפה והאף שלו מכוסים מים. בתוך 2 דקות מרגע הטביעה הוא מאבד הכרה וכעבור 4-6 דקות חל נזק מוחי בלתי הפיך ועד מוות".
סילבינגר מוסיפה: "על מנת להימנע מהסכנה, חשוב לשמור על קשר עין ומגע עם הילדים לאורך כל השהות בבריכה, זאת בנוסף לאמצעי ההגנה לרבות מצופים. בנוסף, מומלץ לעבור עם הילד תהליך הסתגלות למים בחודשים הראשונים לחייו שיהיו כהכנה למיומנויות שחייה בהמשך. למשל, לטפטף בעדינות מים על הפנים והראש באמבטיה ולאפשר לו לשכב כאשר כל גופו נמצא בתוך המים מלבד הראש – גם על הגב וגם על הבטן. החל מגיל 4 רצוי להתחיל לתרגל את יכולות השחייה של הילד ולבחון בהדרגה את השליטה שלו במים- כניסה ויציאה מהבריכה, צלילה, גלגול, שחייה עצמאית ועוד. בכל אופן, אין להיכנס למים ללא שירותי הצלה פעילים ולפעול בהתאם להנחיות המציל".
זיהומים בבריכה
סכנה נוספת הצפויה לילדנו בשחייה במים הינה זיהומים הנוצרים כתוצאה משהות של חיידקים במים, סכנה שעלולה להיות ממשית גם במקרים בהם בריכות השחייה עומדות בתקנות משרד הבריאות. "במים יכולים לעבור זיהומים שונים כמו זיהומי מעיים גורמי שלשול שעוברים בשתיית מי בריכה, זיהומי עור עקב חשיפה למי בריכה או משטח מזוהם בבריכה, זיהומי דרכי נשימה עקב שאיפת חיידק או וירוס וזיהומי עיניים ואוזניים" מסביר פרופ' לשם, "חשוב לשים לב כי בעת חשיפה למאגרי מים לא מפוקחים כמו נחלים או אגמים יש סיכון למחלות נוספות כגון עכברת ועל כן כדאי לעקוב אחר המלצות משרד הבריאות". בנוסף, ממליץ פרופ' לשם לוודא כי בריכת השחייה פועלות בהתאם לתקנות עם מים מטופלים בכלור.
עינת ששון, המנהלת המדעית של חברת אלטמן בריאות מסבירה כי "הכלור הוא קו ההגנה הראשון במקרים שכאלה – הוא פועל כחומר חיטוי המשמיד חיידקים, וירוסים, מיקרואורגניזמים ומזיקים אחרים, ומסייע במניעת התפשטות מחלות". עוד אומרת ומבהירה כי "רוב האנשים עם מערכת חיסון בריאה לא יחלו משהייה בבריכה העומדת בתקנים המומלצים. עם זאת, ילדים, נשים בהריון ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת נמצאים בסיכון הגבוה ביותר. וכן, למרות הפתרון הקיים והידוע של שימוש בכלור, בריכות הן לא מקום סטרילי במיוחד ולכן חשוב להיות מודעים לסכנות בלתי נראות".
"המחלה הנפוצה ביותר בבריכות השחייה היא הדבקות בשלשולים, שכן לאנשים בדרך כלל כ-0.14 גרם של קקי על גופם" מסבירה ששון, המנהלת המדעית של חברת אלטמן בריאות. "כאשר אדם משלשל נכנס למים, כמות הקקי הזעירה על גופו עלולה להישטף לתוך המים, להפיץ השלשול ולגרום לאחרים לחלות. על כן, רצוי להנחות את הילדים שלא לבלוע או לשתות את מי הבריכה המהולים בין היתר גם בשתן, זיעה והפרשות נוספות. בליעת מי בריכה עלולה לחשוף אותנו לחיידקים ווירוסים ואפילו טפילים, שעלולים לגרום לדלקת בקיבה ובמעיים, התכווצויות בבטן, צריבה בפה, גרון נפוח או כואב, בחילות, הקאות, שלשולים ועוד. בנוסף, יש להקפיד על מקלחת לאחר השחייה, חיטוי הידיים לפניי האוכל וכן ייבוש של האוזניים".
הימנעות מדלקות אוזניים ודלקות בדרכי השתן
אופיר רובין רוקח וזכיין ברשת סופר-פארם מציע טיפים להתמודד ולהימנע מהזיהומים השונים המתפתחים כתוצאה משהייה במים-
טיפול מניעתי:
אטמי אוזניים- מומלץ להשתמש באטמי אוזניים מיוחדים לשהייה במים המונע כניסתם של זיהומים. לאחר היציאה מהבריכה כדאי להשתמש בתרסיס ייבוש מיוחד לאוזניים.
טיפול מניעתי לדלקות בדרכי השתן- קיימים כדורים ללא מרשם רופא המסייעים במניעה של דלקות בדרכי השתן על בסיס טבעי שניתן לרכוש בבתי המרקחת ובחנויות טבע.
טיפול בדלקות אוזניים ללא מרשם רופא:
סירופ צמחי- תכשיר מבוסס על צמחי מרפא הידועים בהשפעותיהם להקלה על דלקות באופן כללי ועל דלקת אוזניים בפרט כגון: לחך, קמומיל, אכיניצאה, קפסיקום. מומלץ לחפש תכשירים המכילים שני מלחי תא - ברזל זרחתי, המסייע בתחילת מצב דלקתי, ואשלגן-כלורי, המסייע בספיגה של נוזלים באוזניים וב-EUSTACHIAN TUBE
טיפות אוזניים- טיפות המבוססות על צמחי מרפא כמו: אכיניצאה, קמומיל, ארניקה, קלנדולה, היפריקום, הממליס, ועוד. צמחים אלו ידועים כנוגדי דלקת, התקררות וכאבי אוזניים.
תרסיס טבעי- תכשיר המבוסס על שמן זית, תמצית צמח הוורבסקום, תמצית שמן קלנדולה, שמן היפריקום, צמתית שום - כל אלה ידועים כבעלי תכונות אנטיבקריאליות, נוגדות כאב, ומחזקות את האוזן לאחר חשיפה לרטיבות וקור.
מתי לפנות לרופא? בכל מקרה של דלקות חריפות בעיניים, באוזניים או בדרכי השתן, הטיפול בדר"כ יכלול אנטיביוטיקה, ובמידת הצורך ישולב טיפול המכיל סטרואידים.