בישיבה הכריזו על שביתה כללית שכאמור התקיימה היום (שלישי) במטרה למחות על מדיניות הפקרת האזרחים הערביים במדינה על ידי המשטרה והממשלה - ועל מעגל הדמים שלא נפסק. בישיבה השתתפו ראשי רשויות, נציגי רשויות מקומיות והוועדים העממיים.
מרכזי היום לקשיש מחריפים את המחאה וישבתו מחר
חזרה לשכונה: המתנדבת שמסייעת לבני נוער במצוקה
כזכור, ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל והועד הארצי התכנסו בתחילת השבוע, זאת בעקבות שלושה מקרי הרצח בכפר קרע בסוף השבוע שבהם בין היתר נרצחו נער בן 14 והאימאם של הכפר.
במסגרת השביתה, כל הגופים והמוסדות הציבוריים בחברה הערבית - בנקים, משרדים ועסקים הושבתו. בבתי הספר למדו בצורה חלקית וקיימו פעילויות להעלאת המודעות של מקרי האלימות והרצח בחברה.
״בחודשים האחרונים מקרי הרצח עולים שלב בחברה הערבית, ומדיניות הפקרת האזרחים הערביים על ידי הממשלה ממשיכה. עד כה, לא שמענו מהממשלה שום תגובה או החלטה קונקרטית כיצד לטפל באירוע. החלטנו לקיים היום שביתה כחלק מהמאבק והדרישה שלנו מהמדינה לטפל באלימות הקשה״, טענה פידא שחאדה, רכזת הקמפיין המשותף ״רוצים לחיות״.
״הוכרז על מצב חירום בחברה הערבית ועל הקמת מטה חירום שיפעל בחברה הערבית על ידי ועד ראשי הרשויות״, הוסיפה. ״מתחילת השנה, אנחנו כבר עם 169 נרצחים, מתוכם 8 נרצחים בני 19 ו-8 נוספים מתחת לגיל 18. אלה משפחות שלמות שמתפרקות ומאבדות את היקר להן מכל״.
״השביתה היום היא בכל מוסדות הרשויות: בנקים, דואר, קופות חולים, עסקים. במוסדות חינוך מקדישים את היום להסברים על אלימות מגיל קטן עד התיכון. מנסים מה שאפשר, אין לנו פתרונות קסם. אין גבולות לאלימות - היא עלולה להתפשט כמו אש״, אמר מנכ״ל כפר כנא, אסלאם עמארה.
על אף שהיה בן אדם שקול ומכובד מאוד, ודמות מוכרת ואהובה בכל המגזר - נרצח כנקמה אימאם המסגד בכפר קרע עבד א-לטיף מסרי. ״למה הוא היה צריך לשלם בחייו, רק כי היה שייך למשפחה מסוימת? לא היה לו שום קשר לפשע. כל אירוע רצח קשה יותר מקודמו״, חש אסלאם.
״במדינה שיש לה את אמצעי הטכנולוגיה והמודיעין המתקדמים בעולם - הייתכן שאין כלל מקרי פענוח לרציחות? האנשים בכפרים מתוסכלים, חסרי אונים ולא חשים ביטחון בשום מקום - לא בסופרמרקט, בעבודה ואף במסגד״, שיתף. ״אני גם בעצמי מפחד. לא על עצמי - אלא על הילדים הקטנים שלי, שיכולים לשלם מחיר כבד אם יעברו במקום הלא נכון ויחטפו כדור״.
״המטרה שלנו היא להשמיע את זעקת הציבור הערבי בארץ״, מתאר עומאר נסאר, ראש עיריית עראבה. ״אנחנו חברה מדממת ונראה שזה לא מעניין אף אחד בממשלה, במשטרה או בגופים אחרים שאמורים לטפל בנו. אם המצב היה כך בחברה היהודית - המדינה הייתה קמה על רגליה וכל הארץ הייתה מתקוממת נגד האלימות״.
״אנחנו רואים אט אט צעדים של המשטרה בעצירות חוליות פשע - אך זה לא מספיק. צריך שתהיה תוכנית לאומית. אנחנו זקוקים גם לפיתוח כלכלי ותשתיות, השקעה בחינוך - כל אלה משפיעים על נתוני הפשיעה״, הוא טוען. ״ההחלטה של שר האוצר להקפיא תקציבים ולא להעניק את הדברים הבסיסיים ביותר לתושבים בכפרים היא בזויה. אני חי בישוב שלי, ורואה עד כמה התקציבים האלה נחוצים לנו - בייחוד בשפל הנוכחי״.
״הקיצוניים שיש בממשלה רק מלבים ומעמיקים את השסע והשנאה בין הערבים והיהודים״, הוא טוען. ״הפתרון לכך הוא קירוב לבבות, ערבות הדדית ומפגשים בין האוכלוסיות. ברגע שנכיר זה את זה - יהיה אכפת ממה שקורה לאחר מעבר לפינה״, מציע עומאר. על אף הפילוג, יש כאלה שרוצים להיות מאוחדים: ״מחמם את הלב לראות שיש גם יהודים שלוקחים חלק במאבקי החברה הערבית. השתתפות היהודים בהפגנות ובצעדות המוות שלנו בתל אביב ובחיפה הייתה ניכרת ובולטת״, מספר.
גם מנהלת משרד החינוך במחוז צפון, אליו רשויות מקומיות ובתי ספר רבים של החברה הערבית שייכים, ד״ר אורנה שמחון יוצאת בקריאה לציבור בצפון להוביל מהלך אקטיבי נגד האלימות הקשה בחברה הערבית: ״האלימות פוגעת קשות בביטחון האישי של האזרחים, מקפחת חיים וגורמת לנזקים בגוף ובנפש. כאנשי חינוך המחנכים לערכים של סובלנות, הקשבה, חיים משותפים - איננו יכולים לעמוד מנגד״.
המחוז מוביל בכל בתי הספר תכנית לאקלים חינוכי מיטבי יחד עם מועצות התלמידים והרשויות, ובתוך כך קמפיין שכותרתו ״די חלאס״.